‏290.00 ₪

שאלת מחקר 

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לפרטיות? 

תוכן עניינים

הזכות לפרטיות – מבחינה משפטית חוקתית

הזכות לפרטיות

הזכות לפרטיות   

חלק א: מבוא   

1.       מטרת המסמך ומבנהו  

2.       הגדרה   

חלק ב: הזכות לפרטיות כזכות חוקתית במדינת ישראל   

1.       חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו  

2.       הפסיקה שקדמה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו  

3.       המשפט הישראלי לאחר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו  

חלק ג: הזכות החוקתית לפרטיות בהצעות חוקה בישראל   

1.       הצעת החוקה

2.       הצעת חוק יסוד: מגילת הזכויות של האדם של פרופ' קלינגהופר 

3.       הצעת החוקה של פרופסור אקצין

4.       הצעת חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח - ועדת משנה בראשות בנימין הלוי

5.       הצעת "חוקה לישראל" (בראשות פרופסור רייכמן)

6.       הצעת חוק יסוד: זכויות האדם מהכנסת ה- 12 משנת  (קבוצת חברי כנסת בראשות שולמית אלוני)

7.  הצעת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם(הכנסת ה- 12, הצעת חוק ממשלתית שהוגשה כפרטית על ידי ח"כ רובינשטיין) 13

8.       ניתוח ההצעות השונות בישראל לזכות החוקתית לפרטיות   

חלק ד: הזכות לפרטיות במשפט המשווה ובמשפט העברי  

1.       אמנות בינלאומיות כלליות   

2.       ארה"ב  

(א)       פרטיות מפני חיפוש ותפיסה   

(ב)       זכות פרטיות כבחירה   

(ג)       פרטיות נזיקית   

3.       אנגליה   

4.       האיחוד האירופי  

(א)       סעיף 8 לאמנה האירופאית 

(ב)       הצעת החוקה האירופית:

5.       קנדה  

6.       ניו זילנד  

7.       דרום אפריקה  

8.       גרמניה 

9.       אירלנד 

10.       אוסטרליה 

11.       הולנד 

12.       פולין  

13.       רוסיה 

14.       קרואטיה 

15.       הזכות לפרטיות במשפט העברי

16.       ניתוח ומסקנות מתוך המשפט המשווה  

חלק ה: חקיקה ישראלית בנושא פרטיות   

(א)       חוק הגנת הפרטיות

(ב)       חוק האזנת סתר

(ג)       פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) 

(ד)       חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)

(ה)       חוק זכויות החולה. 

(ו)       חוק חופש המידע

(ז)       סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]

חלק ו: הזכות לפרטיות בפסיקה הישראלית   

1.       כללי  

2.       השפעת עיגונה של הזכות לפרטיות כזכות חוקתית במישור היחסים שבין הפרט למדינה   

(א)       קבילות הראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות – "פירות העץ המורעל"  

(ב)       הזכות לפרטיות אל מול הגנה על הציבור ומניעת עבריינות   

(ג)       הגנת הפרטיות בתחום איסוף המידע 

(ד)       הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון  

(ה)       חשיפת חומר חקירה בראי הזכות לפרטיות   

(ו)       הזכות החוקתית להגנה על הפרטיות מפני חיפוש בביתו ובכליו, על גופו ובגופו של אדם   

(ז)       הזכות לפרטיות כבחירה   42

3.       השפעת עיגונה של הזכות לפרטיות כזכות חוקתית במישור היחסים שבין הפרטים לבין עצמם  

(א)       כללי  

(ב)       הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי  

(ג)       הזכות לפרטיות מול הזכות לפרסום   

(ד)       הזכות לפרטיות של המת   

חלק ז: שאלות ונושאים לדיון  

1.       כיצד לנסח את הזכות?  

2.       האם החוקה צריכה לנקוב בעילות שבגללן מותר לכנסת לחוקק פגיעה בזכות לפרטיות?  

3.       מיהו החייב בזכות החוקתית לפרטיות? 

4.       האם הזכות לפרטיות צריכה לחול על תאגידים? 

5.       האם הזכות לפרטיות צריכה לחול על נפטרים?  

6.       האם יש לנקוט עמדה בנושא קבילות ראיות שהושגו כתוצאה מפגיעה בפרטיות?  

7.       האם לכלול בטקסט החוקתי התייחסות להגנה על הפרטיות בעידן המידע ?  

חלק ח: רשימת מקורות   

1.       פסיקה   

2.       ספרות   

3.       מאמרים   

4.       הצעות חוק   

חלק א' עוסק בהגדרתה של הזכות החוקתית לפרטיות. חלק ב' מציג את הזכות לפרטיות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת תוצאות עיגונה בחוק היסוד. חלק ג' מציג את ההתייחסות לזכות החוקתית לפרטיות בהצעות החוקה בישראל, ומנתח את ההבדלים בין ההצעות השונות. חלק ד' סוקר את המשפט המשווה, ובוחן את הזכות לפרטיות בחוקותיהן של מדינות שונות ובמשפט העברי. חלק זה מסתיים בניתוח הסוגיות העולות מהמשפט המשווה.

חלק ה' סוקר את החקיקה הישראלית המסדירה את הזכות לפרטיות, או הפוגעת בזכות לפרטיות. חלק ו' סוקר את הזכות לפרטיות בפסיקת בתי המשפט בישראל. חלק ז' הוא החלק האופרטיבי של המסמך, והוא מציג, בהסתמך על חלקי המסמך שקדמו לו, שאלות ונושאים לדיון שמוצע כי הוועדה תשקול בבואה לעצב את הזכות החוקתית לפרטיות. חלק ח' הוא רשימת המקורות ששימשו אותנו בהכנת המסמך.

ממסמך זה הוכן תקציר, שכותרתו "מסמך רקע מקוצר" שהוגש לועדה בנפרד.

1.2.              הגדרה

למרות חשיבותה הרבה של הזכות לפרטיות, קשה למצוא בספרות הגדרות פשוטות וקצרות שלה. ובמילותיה של הועדה להגנה מפני פגיעה בצנעת הפרט:

"הגדרות שונות הוצעו לזכות הפרטיות, אך נראה שזהו אחד המונחים המשפטיים שאינו ניתן להגדרה מדויקת, אם כי תחומיו ברורים למדי. תחומיו של המונח מתפרשים לגבי אותם עניינים של הפרט, אשר על פי מוסכמות חברתיות זכאי הפרט למשרם לעצמו מבלי שזולתו ייתן להן פומבי ללא הסכמתו"[1]

הזכות לפרטיות מתוארת פעמים רבות כ"זכות להיעזב לבד" ("The right to be left alone")[2] אך ברור כי הגדרה זו אינה ממצה. טרם גובשה בעולם המשפטי-פילוסופי הגדרה ברורה ואחידה של הזכות לפרטיות. הדעה המקובלת כיום היא שאין כל קושי להציע דוגמאות לזכות לפרטיות - אך גם לא ניתן להגדירה - "כי הפרטיות היא כמו פיל, קל יותר לזהותה מאשר להגדיר את מהותה".[3]

ובמאמר אחר כותבת השופטת וירט-לבנה כי -

"היבט נוסף של הרב-גוניות בביטויי הפרטיות הוא כי היא יכולה להיפגע במגוון רב של אופנים. בהכללה גסה ניתן לראות כמעט כל מצב שבו אדם נדרש להכניס זר לחצריו, כאשר אדם נדרש לחלוק עם זר את קניינו או שזר לוקח את קניינו, וכן כאשר הפרט נדרש למסור פרטים אודות עצמו או שזר אוסף מידע על הפרט ללא רשותו, ניתן להיחשב כסוג של חדירה לפרטיות." [4]

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים להגדיר את הזכות לפרטיות, בעיקר במשפט האמריקאי[5] ואחת ההגדרות המקובלות בעולם היא זו של פרופ' Westin אשר טען כי פרטיות היא:

"The claims of individuals, groups, or institutions to determine for themselves when, how and to what extent information about them is communicated to others".[6]

הגדרה נוספת ניתן למצוא בספרו של עו"ד אלי הלם, דיני הגנת הפרטיות:

"הפרטיות מגנה על אשכול של אינטרסים הנוגעים להגנה על האדם מפני חדירה פיזית לתחומו. זכות זו של פרטיות מבטיחה לאדם את היכולת להתבודד ולנקוט פעולות מוצנעות הרחק מעיני הזולת. פרטיות זו מעניקה לאדם את הזכות לדרוש שלא יתקרבו אליו יתר על המידה, שלא יעקבו אחריו ושלא יאיימו על האוטונומיה שלו באמצעות השגחה קרובה מדי. סוג זה של פרטיות מאפשר לאדם לקבוע למי תהיה נגישות פיזית אליו וממי ימנע כל מגע עימו".[7]

הקושי במציאת הגדרה מוצלחת ומוסכמת לזכות לפרטיות נעוץ בכמה ויכוחים בלתי פתורים בין משפטנים ופילוסופים שעסקו בתחום. ראשית, אין הסכמה באשר לאופי הפרטיות: יש הרואים אותה כזכות של האדם (Right), ואילו אחרים רואים אותה כמצב עניינים (State, Condition). שנית, קיימת מחלוקת לגבי האופן שבו פועלת ה"פרטיות". יש הטוענים כי הקביעה שהאדם נהנה מפרטיות פירושה היא הגבלת נגישות אליו, אחרים דוחים טענה זו שכן לדידם משמעות הפרטיות היא שליטה שקיימת לאדם על תחומים מסוימים של חייו. שלישית, קיים ויכוח, בעיקר בארה"ב, באשר לתוכן המושג. מחד גיסא ניצבים אלה הגורסים כי הפרטיות מסדירה את האוטונומיה האישית של האדם, והיא לב ליבה של הגדרת הפרטיות, מאידך גיסא ניצבים הגורסים כי הפרטיות מסדירה את הגנת המידע הנוגע לאדם, והוא המרכיב העיקרי בהגדרת הזכות לפרטיות .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Ken Gormley "One Hundred Years of Privacy" Wis. L. Rev. 1335., p.1 

 A. F. Westin, Privacy and Freedom (Atheneum) p. 7.