‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הרמ"ק. 7

ספריו 7

חוקריו הבולטים.. 8

תורת השלבים.. 9

"הרמ"ק- והיו דברי תורה מאירים בנו והדברים נאמרים מפי עצמם". 12

הרחבת גבולות המחקר. 12

לוריאניזם קורדובריאני 13

מיתוס התורה. 14

פרטנות ודסקריפטיביות. 16

הרמ"ק כפרשן 19

חקירת האינטרס הדתי 21

גנוזיס וקבלה. 23

האר"י הקדוש.. 26

המקובל וקבלתו 32

ביבליוגרפיה. 34

ר' משה קורדובירו (הרמ"ק) היה המקובל השני בחשיבותו, אחרי ר' יצחק לוריא (האר"י), בקהילה שבה הגיעה הקבלה לשיא פריחתה, בצפת של המאה החמש עשרה-שש עשרה. כיוצר של ספרות קבלית הוא תופס אף את המקום הראשון: האר"י כתב אך מעט, וגם זאת לפני שהגיע לשיא יצירתו - הספרות המכונה "כתבי האר"י" היא מעשה תלמידיו ותלמידי תלמידיו שכתבו בהשראתו - ואילו הרמ"ק השאיר אחריו ירושה ספרותית עצומה, הטבועה כולה ברוחו וסגנונו ומהווה קורפוס מיסטי ומיתי עמוק ומקורי, שהטביע את חותמו המובהק על עולמה הרוחני של היהדות (גם קבלת האר"י לא יכלה להיווצר בלעדי השפעתו, וגם לא החסידות) 

במחקריה של זק מתפוררת החומה הבצורה שהקימו החוקרים דלעיל בין קבלת הרמ"ק לבין קבלת האר"י. אפילו הרעיון המפורסם של הצמצום שקדם לבריאה מוצא בספרה של זק (בפרק שכותרתו "תפיסת הצמצום") את רקעו הקורדובריאני. רעיון הצמצום נחשב בעיני החוקרים, ושלום בראשם, כעיקר חידושו ועניינו של האר"י. נראה שהיום הגיעה השעה לנטוש דעה זו, שממשיכה להיחשב כמושכל ראשון בהרבה ספרים חדשים. את הניסוחים הלוריאניים של רעיון הצמצום צריך להבין לאור ניסוחי קורדובירו, וכחלק מן ההיסטוריה הארוכה של רעיון זה, שתחילתה בתקופות קדומות בהרבה, כפי שהראו משה אידל ואחרים. יש להביא בחשבון גם את הקשת הרב-גונית של תפיסות צמצום המתגלית בענפיה השונים של מה שנקרא "קבלת האר"י". ההבדלים בין ענפים אלה אינם קטנים יותר מן ההבדל שבין ניסוחי הרמ"ק לניסוחי ר' חיים ויטאל, תלמידו העיקרי של האר"י (יש בין "גורי האר"י" אף כאלה שכלל אינם מקבלים את רעיון הצמצום). רעיון הצמצום תופס בכתבי האר"י מקום לא גדול, ונקודת הכובד של הכתבים ושל האינטרס הדתי המתגלה בהם מצויה במקומות אחרים לגמרי, כפי שעולה גם מן התיאורים הביוגראפיים-רוחניים של האר"י, שנכתבו בידי תלמידיו.

אך גם קוים לוריאניים אחרים, אופיינים עוד יותר לקבלת האר"י, נמצאו עתה בקבלת קורדובירו. החוקר שמואל אבא הורדצקי הגדיר את קבלת הרמ"ק "קבלה עיונית" לעומת קבלת האר"י שהיא "קבלה מעשית". שלום חלק אומנם נחרצות על מינוח זה, ומאז נעלם הוא מספרות המחקר. אבל נראה שחצי שלום הופנו בעיקר כנגד הגדרת קבלת האר"י כמעשית, כי הוא הדגיש מאוד (אולי אף יותר מדי) את הצדדים העיוניים שבה. אך באשר לקבלת הרמ"ק, המחקר המשיך להתייחס אליה למעשה כ"עיונית", כמי שכל מעייניה בעיונים תאורטיים מופשטים שכמעט אינם נוגעים במציאות האנושית. המשיחיות הקבלית, למשל, נחשבה בעיני שלום כעיקר קבלת האר"י, וכחידוש גדול שחידשה בקבלה, ולא הוא ולא שאר חוקרי הרמ"ק שלפני זק מזכירים עניין זה אצל קורדובירו, כי הוא נחשב אך כמסכם של קבלת הראשונים שלפני גרוש ספרד (כפי שראינו לעיל בדברי בן-שלמה), ובקבלה זו, לפי דעת שלום, הרעיון המשיחי לא מילא תפקיד של ממש (דעה זו גופה כבר אינה מקובלת היום על ידי הרבה חוקרים. דומני שיכולתי להראות לפני שנים רבות שיסודותיה של המשיחיות הלוריאנית מצויים כבר בספר הזוהר). המשיחיות הלוריאנית כרוכה גם בתפיסה פרדוקסאלית ודיאלקטית של טוב ורע, וככזאת נחשבה היא לרקעה העיוני של המשיחיות השבתאית, אך איש לא שיער למצוא משהו מעין-זה כבר אצל קורדובירו, שנתפס כמסורתי ו"מהוגן". האר"י ידוע גם כמי שהתעניין בנשמות בני האדם סביבו ובזיקות שביניהן. הנשמות נתפסו כקשורות בקשרי משפחה, וסבוכות זו בזו וערבות זו לזו. השקפה זו הטביעה את חותמה על היחסים האישיים בתוך החבורה הלוריאנית, ואף על הקשרים בין החברים לבין אנשים שכבר הלכו לעולמם, כי הגבול בין חיים ומתים אינו חד וחתוך בעולם של נשמות: אפשר להתקשר בנשמה קרובה גם אחרי מותה, ולהשתמש בה כגשר אל העולם העליון. מכאן הערך שנודע בקבלת האר"י להשתטחויות על קברות צדיקים, שנחשבו אמצעי מיסטי. גם לעניין זה זיקה משיחית, כי קידום תהליך הגאולה תלוי, לפי האר"י, במאמץ מיסטי משותף של נשמות קרובות. שיאו של מאמץ כזה עשוי להתבטא במוות רצוני על קידוש השם, וגם זה עניין מפורסם בקבלת האר"י (הוא מפורט בכוונות הלוריאניות על קריאת שמע). ידוע גם שהאר"י ראה עצמו כגלגול נשמתו של ר' שמעון בר יוחאי (ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ= רשב"י. גיבורו של ספר הזוהר, "התנ"ך" של המקובלים), ומכאן תודעתו העצמית כמי שהגיע עד תכלית סודות הזוהר, ובגילוים על ידו יש גם משום שליחות משיחית, כי גם בדמות רשב"י בזוהר היסוד המיסטי-יצירתי והיסוד המשיחי כרוכים זה בזה. כל אלה זרים הם לרמ"ק ורחוקים מעולמו כפי שהצטייר בעינינו מתוך המחקר הקודם. אך עתה משתנית התמונה. בספרה של זק נמצא כמה פרקים המוקדשים לתפיסותיו המשיחיות של הרמ"ק, פרק העוסק בתפיסת הרע הדיאלקטית והפרדוקסאלית שלו ("הקליפה צורך הקדושה"), פרק העוסק ברעיון "האדם כמראה והערבות ההדדית", כמה דפים העוסקים בהתקשרות לנשמות המתים, פרק שעוסק ביחסו למיתה על קידוש השם, ופרק על זיקתו של הרמ"ק לדמות של רשב"י.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה קורדובירו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1157-1149, HebrewBooks