‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תרומת איברים עם יעוד התרומה לנתרם ספיציפי?

תוכן עניינים

מבוא. 

אוטונומיה של התורם, וטו שמטילה המשפחה. 

תרומת איברים מאדם חי 

תרומת איברים מאדם שנפטר. 

פגיעה באוטנומיה של התורם ופגיעה בצוואת המת הסכמה בחיים.

תרומה ליעוד מסויים ( נתרם ספיציפי לפי בקשת התורם או משפחתו) 

Designated Donation.

יעוד התרומה- האם ניתן לייעד למישהו ספציפי 

מאמרו של החוקר גיל סיג בתחום Designated Donation (DD)

כרטיס אדי 

נוהל התרמה. 

תרומות מחיים.

תרומת איברים והשתלות איברים.

משפט משווה. 

קליפורניה. 

ניו יורק. 

אנגליה. 

תרומת איברים בסין 

מחקרים עולמיים בתחום השתלות איברים.

היבטים מוסריים בנושא השתלת איברים.

היבטים מוסריים: אפליה רפואית.

היבטים חברתיים-תרבותיים.

היבטים מוסריים: סחר באיברים/בבני אדם.

תרומת איברים פגיעה באוטונומיה של התורם פגיעה צוואת המת. 

"הסכמה מדעת" לתרומת איברים לצורך השתלה

סיכום.

ביבליוגרפיה.

היסוד החוקי לתרומת איברים בישראל הינו חוק האנטומיה והפתולוגיה, חוק השתלת

איברים, וחוק מוות מוחי נשימתי.

ניתן לקבל תרומת איברים להשתלה מן החי או מן המת . בעניין תרומות איברים מן המת, ישנם 2

דפוסים עיקריים של הסכמה: הנחת הסכמה presumed consent או opt out והסכמה מדעת informed consent או opt in, אך גם בתוך כל אחד מהמודלים קיימות למעשה , חלופות שונות בכל הנוגע להסכמה. צורף לשני המודלים האלה אפשרות שלישית, והיא החובה לבחור mandated choice.

בדרך כלל, בבריטניה, בצפון אמריקה, באוסטרליה וברוב המדינות באסיה יש מודל של "הסכמה מדעת", ומצד שני במדינות שונות באירופה יש מודל של "הנחת הסכמה". בישראל קיים כיום מודל "רך" של הסכמה מדעת. לא נמצאו מדינות שיש בהן חובת בחירה בנושא תרומת איברים.

אף על פי שהחלוקה הדיכוטומית כביכול בין הסכמה מדעת לבין הנחת הסכמה, למעשה יש קשת רחבה של סוגי הסכמה. בעצם, היכולת השפעה של בני משפחתו של הנפטר על הפוטנציאל לתרום את אבריו אף אם הודיע על רצונו לא לתרום את איבריו בדרך של "הנחת הסכמה" או ההיפך בדרך של "הסכמה מדעת" העלים את הגבולות בין דרך אחת לשנייה. בנוסף לכך נגלה, כי גם במצבים בהם החקיקה מקצה לרופאים לתרום את אבריהם של מתים ללא הסכמת בני המשפחה, למעשה הדבר לא נעשה, ובמידה והמשפחות מגלות התנגדות לתרומה - האיברים של הנפטר לא נלקחים. גם כאשר אינה מחויבת, ההתייעצות עם המשפחות, נעשית גם על מנת להימנע מיצירת תגובה שלילית בדעת הקהל ומתביעות,כמו כן מתוך הבעת כבוד למשפחה האבלה.

מדובר בדילמה גלובאלית של מחסור באיברים לתרומה. מכך משתמע, המחקר הקיים עוסק רבות במשתנים המשפיעים על אחוז תרומת האיברים במדינות שונות, ובפרט – בצורה בה דפוס ההסכמה הקיים בהן משפיע עליו.

מחקרים שניסו לבדל את השפעת סוגיית ההסכמה על אחוזי תרומת האיברים מתחלקים ל-2 סוגים מרכזיים: מחקרי רוחב, אשר בדקו מדינות בהן קיימת הסכמה מדעת יחסית למדינות בהן ישנה הנחת הסכמה,

ומחקרי אורך, בהן נבדקו מדינות מסוימות בהן שונתה השיטה, ובייחוד מדינות בהן היה מעבר משיטה של הסכמה מדעת לשיטה של "הנחת הסכמה".

ממחקר עולה כי ככלל, במדינות בהן יש מודל של הנחת הסכמה, אחוזי תרומת האיברים גבוהים יותר במדינות בהן קיים המודל של "הסכמה מדעת". אף-על-פי-כן, זה לא חד-משמעי כמה הקשר בין סוג ההסכמה לבין אחוזי תרומת האיברים הוא סיבתי ועד כמה הוא נסיבתי כלומר, מושפע מנסיבות או גורמים אחרים. במחקרים שונים שבדקו את העניין עלה, כי מתקבל על הדעת שהשיעור הגבוה יחסית של תרומות איברים לא נגרם רק ממודל ההסכמה הקיים בהן, אולם קשור לשורה של משתנים אחרים.בנוסף על כך, מחקרים שבחנו את ההשפעה של גורמים שונים כולל סוג ההסכמה על אחוזי תרומת איברים הצביעו על כך כי ההסכמה אף לא הגורם המשמעותי ביותר בכל הנוגע לאחוזי התרומה, כי אם גורמים ניכרים ממנה הם אחוז תאונות הדרכים הקטלניות הרלוונטיות להגדלת מספר התורמים האפשריים, היקף מערך ההשתלות באותה מדינה, התוצר הלאומי לנפש וההוצאה על בריאות.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על תרומת איברים ב-99 שח

אהרן ברק "הזכות החוקתית לגוף " ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע'  321

גור-אריה מ' "זכויות אדם והמשפט הפלילי המהותי" משפטים כרך נ', (2020)

Murphy, M. D.; Pinheiro, D.; Iyengar, R.; Lim, G. W.; Menezes, R.; Cadeiras, M. (2020). "A Data-Driven Social Network Intervention for Improving Organ Donation Awareness Among Minorities: Analysis and Optimization of a Cross-Sectional Study". Journal of Medical Internet Research. 22 (1)