‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הפרדה קהילתית. 5

השוויון האינדיווידואלי 5

תביעת החברים בקהילת המיעוט להפרדה מתוך שוויון 6

הקצאה נפרדת והצורך להבטיח שוויון 14

הקצאה נפרדת וזכות ההתאגדות. 16

הליך ההקצאה. 17

על הצורך בשקיפות. 17

2. בחינה של הליכי ההקצאה הקיימים.. 18

צדק מוסדי 21

סיכום.. 24

ביבליוגרפיה. 25

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה. 

ההתיישבות הנפרדת אינה עוד תוצאה של התפתחות היסטורית טבעית המתרחשת כמעט מאליה, או פרי של הטלת גורל על-ידי מנהיג במצוות האל. כיום מדובר בהקצאה של קרקעות המדינה שהיא פרי של תכנון על-ידי השלטון. אכן, גופים ממשלתיים שונים מנצחים על מלאכת ההקצאה של מקרקעין למגורי הציבור הרחב. מקרקעי ישראל, הכוללים את המקרקעין הרשומים על שם המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל,[1] מהווים כ-93% מסך כל הקרקעות במדינה[2]. מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) מופקד על ניהולן, לרבות החכרתן למגורים[3]. המינהל משתף גופים שלטוניים אחרים בהקצאת קרקעות לצורך אכלוסן הייחודי. שותפים לו גם משרד הבינוי והשיכון, ועדות התכנון שבאחריות משרד הפנים והרשויות המקומיות[4]. המינהל מציע להחכיר קרקעות ליחידים על בסיס השתייכותם לקהילה מסוימת. משרד הבינוי והשיכון מזמין קבלנים לבנות לקבוצות מוגדרות של משתכנים. במילים אחרות, לא זו בלבד שהמדינה אינה מתערבת בשוק המקרקעין כדי לאסור במפורש על פרטים לערוך הבחנות בין מתקשרים פוטנציאליים על בסיס קבוצתי בביצוע עסקות במקרקעין, התערבות שנמצאה נחוצה וראויה במדינות אחרות,[5] אלא היא פועלת במקרקעין הרבים שבבעלותה או בשליטתה דווקא מתוך מגמה של יצירת הפרדה טריטוריאלית בין-קהילתית. וכך, איזורים שונים בארץ מתאכלסים על-פי מפתח קבוצתי: שכונות ואף ערים מיועדות לציבור החרדי, אגודות שיתופיות ועמותות שונות משיגות בלעדיות ביישוב או ביישובים חדשים, תושבי יישובים שונים מקבלים עדיפות ולעיתים בלעדיות בחכירתן של יחידות דיור באיזור יישובם[6].

הקצאות שלטוניות אלה צריכות כמובן לעלות בקנה אחד עם עקרונות המשפט החוקתי והמינהלי[7]. אולם שיטת הפסיפס ההתיישבותי עומדת בסתירה לעקרון-יסוד המהדהד זה יותר מארבעים שנה בשיח הציבורי. כוונתי לשלילת המדיניות של נפרד אבל שווה (equal but separate). פסק-הדין בעניין

Education of Board. v, Brown [8] שקבע כי מדיניות זו, בתחום החינוך, הינה מפלה ביסודה

(unequal inherently), שימש מאז ניתן, בשנת 1954, בסיס לרוויזיה מרחיקת-לכת בהתייחסות לפתרון בעיות של פערים בין חלקים שונים בחברה, הן בארצות-הברית,[9] הן ברחבי העולם,[10] ואף בישראל ניכרת השפעתו[11]. גישה זו של עוורון צבעים, שהעמידה כנקודת-מוצא שלילה של כל מדיניות של הפרדה, אפילו היא שוויונית, מהווה עיקרון בסיסי הרווח בחשיבה החוקתית עד היום. בחיבור זה אטען שתחולתה של גישת עוורון הצבעים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסק-הדין בעניין Brown, מוגבלת היא, ואינה משתרעת על אותם מקרים בהם היוזמה להפרדה באה מקרב קבוצות מקופחות, הרואות בהפרדה אמצעי חיוני לשימור תרבותן ולקידום מעמדן. כך, אף-על-פי שמדיניות הפסיפס בהקצאת שטחי מקרקעין, המבוססת על יצירת הפרדה טריטוריאלית בין אזרחים רק בשל השתייכותם לקבוצות אוכלוסין שונות, עומדת בסתירה לגישת עוורון הצבעים, יש מצבים שיהיה מוצדק בהם ליישמה. אכן, אין לשכוח שגישת Brown עוררה התנגדות עזה דווקא בקרב שחורים בארצות-הברית, בשל המסר המשפיל שניתן למצוא בה, לפיו השחורים אינם יכולים לדאוג לקידומם בכוחות עצמם במסגרות חינוכיות ואחרות ייחודיות לשחורים, וכן, בדיעבד, בשל כשלון החינוך המעורב-להלכה[12]. השלכות שליליות נוספות של מדיניות עוורון הצבעים על התביעות הקבוצתיות של השחורים באו לידי ביטוי לפני שנים מספר עם דחיית בקשתם של שחורים לקבל תמיכה פדרלית לקולג' שנועד לשחורים בלבד.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית  ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יהושע ויסמן הגבלת נוכרים ברכישת מקרקעין - מחקר השוואתי 495, 483

to Approaches Conscious - Race" Gelber Bruce  409 . U.S 392 . Co Mayer

37 "Integration to Road the on Pitfalls Some :Housing in Segregation Ending

Trosman Elizabeth & Rubinowitz . S Leonard ;921  . Rev . L Rutgers

Housing Fair Implementing :Dream American the and Action Affirmative"

;491  Rev . L . U . Nw 74 "Programs Homeownership Federal in Policies

for Remedies in Community Nonwhite of Devaluation The" Tein . R Michael

1470, 1463 . Rev . L . Pa . U 140 "Discrimination Housing Subsidized.

 Oxford) Culture and Community, Liberalism Kymlicka Will

141-157.