‏290.00 ₪

 מבוא  3

סקירה ספרותית- 3

טיפוסי חברות:  3

ט ק ס י ם:  3

איחוד (הצטרפות) 4

טקסים דתיים:  5

טקסים בחברה המודרנית-חילונית:  5

טקסי הגדרה ציבוריים- 6

טקסי מעבר:  6

טקסי מעבר : מעבר בין ילדות לבגרות- 8

בר מצווה/ בת מצווה  9

טקס ברית מילה כטקס "חובה" יהודי – חובה למול. 10

נטל ההוכחה והשכנוע. 10

הטעמים לביצוע ברית המילה. 10

טעם דתי לברית: כך ציווה האל. 12

התבדלות והסתגרות קהילתית. 13

טעם רפואי לברית מילה: יתרונות רפואיים.. 14

טעם קונפורמי לברית מילה: להיות כמו כולם.. 16

מסורת: סקר -97% מהיהודים בישראל מקיימים או יקיימו את מצוות ברית המילה. 16

התנגדות לברית המילה כביטוי של פסיכוזה קהילתית. 20

סיכום   23

ביבליוגרפיה  25

חזן בספרו ה"שיח האנתרופולוגי" מקדיש מקום נרחב לסמלים ולטקסים הבונים את תרבותו של האדם. באמצעות הטקס נחשף הקונטקסט החברתי- נחשף סוד הסדר החברתי: הסיבה שאנשים נמצאים במקום מסוים ובתוך מערכת חברתית מסוימת, הדרך שבה יכולים האנשים לחוות רציפות, למרות השינויים החלים מסביב. הטקס הוא מנגנון הסתגלות למציאות שבה הוא נוצר. לטקס, שהוא מערך של סמלים מיתיים, יש כמה תכונות יסוד שעל פיהן אפשר לזהותו ולהבינו. ראשית, מתקיימת בו פעולה, התנהגות שאפשר לצפות בה.

בני האדם המבצעים את הטקס פועלים על פי מרשם כלשהו ומקפידים על אופן הביצוע, מכאן שהם מכירים את הטקס מראש. שנית, הטקס קשור בזמן ובמקום התוחמים אותו, אין הוא מתרחש באופן מקרי. הטקס נערך במסגרת חברתית המספקת תמיכה וביטחון, ובכך הוא מאפשר התמודדות עם סיכונים, סיבוכים שבנסיבות אחרות היו מאיימים הרבה יותר.

ברעש רב התפוצצה פרשה בבית הדין הרבני האזורי נתניה[1], שכפה על אם למול את בנה, לאחר שזו סירבה לעשות כן בניגוד לרצון בן-זוגה, ואף קבע כי האם תשלם 500 ₪ קנס בגין כל יום שבו לא תקיים את פסק הדין. המשך הפרשה בבית הדין הרבני הגדולשאישר את פסק הדין האמור, וסופה (הזמני?) צפוי להיקבע בקרוב בבית המשפט העליון. אף שהשאלה המשפטית במקרה זה נוגעת לסמכות של בית הדין הרבני לדון בשאלת ברית המילה במסגרת הליך גירושין, עניינה של רשימה זו אינו פלפול משפטי על סמכויות בית הדין הרבני אלא עניין ברית המילה בכללו. הדיון בברית המילה ייעשה על רקע פסיקות בתי הדין הרבניים במקרה שלפנינו, אך לא יתמצה רק בכך.

תחילה אדון בשאלת נטל ההוכחה. אמשיך בתיאור הטעמים המקובלים לביצוע ברית המילה - ואעשה כמיטב יכולתי להפריך את כל הטעמים כולם. בשל מגבלת המקום, לא אדון בכל הטעמים שהובאו במהלך הדורות להצדקת ברית המילה. אתמקד בטעמים שהוזכרו בפסיקות בתי הדין הרבניים ובכמה טעמים מרכזיים נוספים. לא יפורטו במאמר עילות משפטיות להטלת איסור מפורש על ביצוע ברית המילה או לאכיפת איסור משתמע כזה. עיקר הדיון יתמקד בטעמים מוסריים ואחרים התומכים בביצוע ברית המילה - והשוללים אותה. אסיים בהערכה נוגה של המצב החברתי הקיים היום בישראל בעניין זה.

בשנים האחרונות מתרבה השיח הציבורי על מנהג ברית המילה. קבוצה קטנה ואמיצה של הורים בוחרת שלא למול את ילדיהם ברי המזל. יש המנסים לשכנע אחרים לפחות לשקול אם למול את בניהם - ולא להכאיב להם מבלי לקרוא, לחשוב ולהתלבט בעניין. אל תוך השיח האזרחי החשוב והמורכב הזה נכנסו באופן גס ומגושם שני בתי דין דתיים וקבעו שבנסיבות מסוימות מוטלת חובה משפטית על הורה למול את בנו. בחלקים שונים ונאורים בעולם שוקלים לאסור על ברית המילה. במדינות רבות בעולם המערבי ישנה ירידה עקבית במספר ההורים המלים את בניהם. בישראל, החברה האזרחית מתעוררת מתרדמה ארוכה ומתווכחת על הטעמים העומדים בבסיס ברית המילה. אלא שלפתע, מעבר להרי החושך, מגיחים שישה דיינים וקובעים שאם אמא יקרה לא תסכים לחתוך את איבר מינו של תינוקה - יוטל עליה קנס של 500 ₪ עבור כל יום של סרבנות.

העין קוראת והלב מסרב להאמין. הלב רוצה לקרוא לדיינים: ״יהודים יקרים. בשם אלוהים. אל תשלחו ידיכם אל הנער. והנער אינו נער אלא תינוק בן שמונה ימים״. פסיקות בתי הדין הרבניים על הנמקותיהן נקראות כעלילה אנטישמית על היהודי חסר הלב, כמעין גרסה מודרנית מעוותת של עלילות הדם שנטוו כנגד העם היהודי בדורות קודמים ולא כפסק דין של מוסד שיפוטי במדינת ישראל.

ואם תוהים אתם - האם לא חששו הדיינים מהדרך שבה תתקבל פסיקתם החשוכה בעולם הנאור? אל חשש. הדיינים בבית הדין הרבני הגדול שקלו גם שקלו את השלכות פסיקתם על הדרך שבה יתפסו הגויים את היהדות, את היהודים ואת מדינת ישראל. סופה של השקילה בשאלה הרטורית הבאה: ״כיצד יתקבל בעולם שגם כאן נושא המילה נתון לשיקולו של כל אדם על פי תפיסותיו״. אכן, העולם המערבי הנאור עלול להזדעזע מכך שבישראל כל אדם יכול להחליט על פי תפיסותיו אם למול את בנו (או להשתמש בכך כדי להזין את תכניותיו האנטישמיות לאסור על ברית המילה). העולם המערבי הנאור יקבל כנראה בהבנה את הקנס המוטל על מי שמסרבת למול את בנה. העין עדיין קוראת והפעם המוח מסרב להאמין.

לא ניתן לצפות מבית המשפט העליון שיקבע קביעות מרחיקות לכת לגבי המוסריות או החוקיות שבביצוע ברית המילה. לעת הזו בישראל - זה גם אינו תפקידו.

המעט שניתן לקוות לו הוא שבית המשפט העליון לא יאפשר לדיינים דתיים נימולים אך ערלי לב להכריע בעניינים אלה. בית הדין הרבני כתב בסוף פסיקתו כי ״לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה וקיומה או אי־קיומה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית, כאשר לכל אחד יש את דעותיו והשקפת עולמו - לא תהיה כזאת ח״ו בישראל״.

בכן, אתם לא חכמי ישראל. רחוק מכך. לכן, בהחלט יעלה על הדעת שלא תוכלו להחליט בכך, ויותר מכך: פרשה זו אמורה להמחיש בצורה ברורה וכואבת כברית המילה עצמה, מדוע יש להוציא את עניין ברית המילה מסמכותם של בתי הדין הרבניים; לאחר מכן להוציא עניינים אחרים מסמכותם; לאחר מכן לבטלם לחלוטין; ובסופה של דרך להשאיר את הדת כעניינם הפרטי של מאמיניה ולסלקה מעולם המשפט ומענייני המדינה - לטובת המדינה והדת עצמה. האלטרנטיבה היחידה לכל אלה היא השתלטות ממסד דתי ותפיסה דתית לפיה ״לא יעלה על הדעת שלכל אחד יש את דעותיו והשקפת עולמו״. תבחרו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תיק (אזורי נתניה) 837458/2 פלוני נ׳ פלונית  פורסם בנבו, 29.10.2013

 ניסן רובין, ראשית החיים - טקסי לידה, מילה ופדיון הבן במקורות חז"ל, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Dena S. Davis, Male and Female Genital Alteration: A Collision Course With

The Law?, 11 Health Matrix 487