‏290.00 ₪

תוכן

תקציר

מבוא  

פרק ראשון  

ערד  

כמה סודנים יש בערד?  

ההתנגדות לסודנים  

פרק שני  

הפליטים בישראל  

העבודה במלונות ים המלח  

סודנים ועולים מחבר העמים לשעבר  

סודנים וערבים בישראל  

פרק שלישי

ללמוד עברית  

משפחה וילדים  

מראי מקום  

נספחים

חלק ב  

אקולטורציה של מהגרים בלתי רצויים 

כל מהגר, באשר הוא, מגיב לחברה הקולטת באופן כלשהו. ) בריהמודל של 9191 ,Berry( מציע ארבע תגובות אפשריות להגירה: מהגרים המאמצים את תרבות המדינה הקולטת אך בה בעת משמרים את תרבות המקור שלהם עוברים תהליך של אינטגרציה; המהגרים המאמצים את התרבות הקולטת ומתנתקים מתרבות המקור עוברים תהליך של אסימילציה )אל תוך החברה הקולטת(; המהגרים המצמצמים מגע עם התרבות הקולטת ומסתגרים ב"גטאות" עוברים תהליך של בידול; ואילו אלה המתנתקים מהתרבות הקולטת וגם מתרבות המקור נדחקים אל השוליים החברתיים של כל אחת מהתרבויות )Weinreich, 9001, עמ' 991(. התגובה של החברה הקולטת משפיעה על האסטרטגיה הפתוחה בפני המהגרים. אינטגרציה, למשל, היא אפשרות הפתוחה בפניהם רק במידה והחברה הקולטת פתוחה ומאפשרת קיום של רב תרבותיות )9009 ,Berry, עמ' 991(. גם ברמה המוסדית וגם ברמת השיח בקרב אמצעי התקשורת או התקשורת הבין אישית צריכה להיות סובלנות כלפי גיוון תרבותי וקבוצות אתניות לצד הימנעות מגזענות ואפלייה )שם, שם(. עבודת הגמר שלי עוסקת בקהילה של סודנים מדארפור המתגוררת בערד. תקציר זה יבקש לסקור בקצרה את הנושאים העיקריים העולים בעבודה ואת הקונטקסט התרבותי והחברתי הייחודי לערד המשפיע על תהליכי האקולטורציה של הפליטים בעיר. סודנים אלו הגיעו בשנים האחרונות אל ישראל בעקבות מה שהוגדר על ידי האו"ם רצח עם" " בדארפור. לצד המלחמה המתנהלת בדרום סודן בעשרות השנים האחרונות ארועים אלה מובילים אותי להגדיר אל הסודנים בערד כאל מבקשי מקלט"או " פליטים" ". רקע היסטורי ערביזציה"תהליכי ה " השזורים עם השפעת האסלאם היוו את הבסיס לכניסה של הזהות הערבית ושל השפה הערבית )9009 ,Sharkey, עמ' 99(. ההיסטוריה הארוכה של השלטונות האימפריאליים והקולוניאליים בסודן השפיעו על כניסתה ומעמדה של הזהות הערבית בקונטקסט התרבותי במדינה ואפשרו במידה רבה את אכיפת השריעה, ההלכה המוסלמית, בסודן מראשית שנות ה-10 של המאה העשרים ואילך בידי משטר אסלאמיסטי, נוקשה והגמוני בראשותו של אל-בשיר )רונן, 9009, עמ' 96(. המתח בין הצפון המוסלמי ובין הדרום הנוצרי מתבטא במלחמה ארוכת שנים ביניהם, הנערכת על רקע גילוי משאבי נפט בראשית שנות ה-90 באזור הדרום וניכוס משאבי הנפט וההכנסות ממנו לטובת האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של הממשלה בח'רטום. פעולה זו נתפסה כהתעלמות מוחלטת מדרישות הדרום לקבלת רווחים שהיו, בעיני תושבי הדרום, הסיכוי היחיד לשיקום ופיתוח האזור כולו והחריפה את הקונפליקט בדרום המדינה הכריזה דרום סודן על עצמאות מסודן והיום היא מדינה עצמאית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קמפ, אדריאנה ורייכמן, רבקה. עובדים וזרים, מכון ון-ליר בירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

רודד, בתיה . "ערד בין כסיף לבריר: ממשליות של שליטה מזניחה", מדינה מפקירה, מדינה משגיחה – מדיניות חברתית בישראל , עורכים: חנה כץ וארז צפדיה, הוצאת רסלינג.

רונן, יהודית . סודן – בין העולם הערבי ואפריקה, דפי מידע: 41, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י והמכון היהודי-ערבי בבית ברל.

רונן, יהודית . סודן במלחמת אזרחים – בין אפריקניות, ערביות ואסלאם, ספריית קו אדום, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה - אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.