‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

השתקעות הקרליצים בעיר וילנה. 9

אין הוא מוכן לדון בדיני ממונות. 12

עליית החזון איש ורעייתו לארץ ישראל. 13

בני ברק. 14

הקמת המדינה ויחסו אליה. 16

פרשת חוק שירות לאומי 17

שנותיו האחרונות. 18

דרך לימודו, ויחסו לפסיקת קודמיו 21

אתרוגים מ"זן חזון איש". 25

מצוות התלויות בארץ. 25

סוגיית השיעורים.. 26

הפילוסופיה של ההלכה. 27

יחסו לרב קוק. 29

יחסו לתנועת המוסר. 31

על היסטוריה והגיוגרפיה. 32

חזון איש.. 34

סיכום.. 36

ביביליוגרפיה. 37

אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, שימוש רב נעשה ביצירתו התורנית, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.

נולד בעיירה קוֹסוֹבה שבמחוז סלונים של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ, כיהן כרב העיירה. אמו, ראשה לאה, הייתה בתו של רב העיירה הקודם, הרב שאול קצנלבוגן, שעזב את משרתו לטובת רבנות קוֹבּרין.

רבי אברהם ישעיהו קָרֶליץ (מכונה "החזון איש", על שם סדרת ספריו; י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878, קוסובה, פלך גרודנה, רוסיה – ט"ו בחשוון תשי"ד, 23 באוקטובר 1953, בני ברק) היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.

אברהם ישעיהו קרליץ לא למד בחדר או בישיבה, וכנראה אף מעולם לא נסמך כרב באופן רשמי. את בסיס השכלתו התורנית קיבל מאביו וממלמד פרטי בשם ר' משה טוביה.‏ רוב חייו הוקדשו ללימוד עצמי. הוא התמסר ללימוד התורה מגיל צעיר. אמו סיפרה לימים לרבנית מלכה פינקל, אשתו של הרב אליעזר יהודה פינקל, כי כבר בילדותו למד בהתמדה עצומה. לדבריה, אמר לה פעמים מספר כי אינו אוהב ללמוד, אך הוא לומד מתוך הכרה ש"זה דבר טוב", בציפייה שגם המתיקות תגיע.‏ אחיו, הרב מאיר קרליץ, סיפר בהספדו כי בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להקדיש את כל כוחותיו לתורה. לפי סיפור נפוץ, בילדותו לא ניכרו כישרונותיו, אך יש המכחישים פרט זה.‏

עם זאת, בנימין בראון, חוקר חייו ומשנתו של החזון איש, סבור כי ניכרת השפעה של ספרות ההשכלה בכתביו וכך גם בשירים ספורים ששרדו מפרי עטו. השפעה זו באה לידי ביטוי הן בכתיבתו המליצית ובסגנונה והן בהקפדה על כתיבה עברית נטולת מילים לועזיות, בשונה מרבנים אחרים בני דורו.‏ לעומתו, שלמה זלמן הבלין טען כי התימוכין להשערה זו לוקים באנכרוניזם, משום שהספרות הרבנית נכתבה בכל הדורות בעברית, אך דווקא ספרות היידיש הייתה בתקופה זו בתקופת פריחתה.‏

החזון איש נודע כבר מגיל צעיר כשתקן: הוא כותב על עצמו במכתב "אוהב אני את העצלות והשתיקה"‏ לאחד ממקורביו, יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר בני ברק, הסביר כי בשנות העשרה שלו החליט שלא יוציא מפיו דבר שאינו מגובש כל צורכו, אך מכיוון שדברים מגובשים הוא נוהג לכתוב, נדיר שיהיה דבר מה שעליו לומר בפיו.‏

משפחת החזון איש, משפחת קרליץ, נחשבת לאחת המשפחות המיוחסות בעולם הליטאי בדורנו. היא מתייחסת לרבי אריה לייב הלוי אפשטיין, בעל "הפרדס", רבה של קניגסברג במאה ה-18. דודנו של החזון איש הוא חוקר התלמוד הרב פרופ' שאול ליברמן (שתי אמהותיהם היו בנותיו של הרב שאול קצנלבוגן).

לחזון איש היו כמה אחים, שחלקם נספו בשואה אחיו הבכור היה הרב מאיר קרליץ, מראשי ועד הישיבות בארץ ישראל; בניו היו הרב שלמה שמשון קרליץ והרב חיים שאול קרליץ.

עם קום מדינת ישראל תמך, בניגוד לדעת העדה החרדית, בהשתתפות אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית המאוחדת בבחירות לכנסת הוא הסביר כי אין בהשתתפות זו הכרה במדינה והמשיל זאת לאדם העומד לפני שודד ומגיע אתו להסכמה כדי שלא יהרוג אותו; אין הדבר הכרה ב"סמכות" אלא הכרה בכורח המציאות.‏

הוא התנגד לציונות ולציונות הדתית, והקפיד שבבית מדרשו יאמרו תחנון ביום העצמאות. במקרה שהיה סנדק באותו יום, הודיע על כך ברבים כדי למנוע טעות.‏

לאחר מלחמת העצמאות עסק בפן ההלכתי של תוצאות המלחמה. בספרו על מסכת סנהדרין הוא דן "על דבר הזיתים שלקחו מעצי הערבים שעזבום ואזלו להן" ביחס לשאלת הבעלות הערבית על שטחי קרקע בארץ ישראל העלה סברה שכיוון שכל בעלות זרה בארץ ישראל לאחר הגלות שואבת את כוחה המשפטי מדיני "כיבוש מלחמה" (המסדירים הלכתית את קניינו של כובש בשטח הכבוש), הרי שבשעה שבא כובש חדש (הישראלי), פוקעת הבעלות המוקדמת מאליה. לנידון זה השלכות הלכתיות חשובות לגבי חובת תרומות ומעשרות על גידולים חקלאיים בשטחי הכיבוש.‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 הרב מאיר גריינימן, ליקוט דינים והנהגות - ממרן החזון איש, בני ברק

 אעלה בתמר, פסקים ועובדות מהחזון איש מהרב אהרן לייב שטיינמן, עם הערות הרב חיים קנייבסקי

הרב מאיר גריינמן (עורך), תשובות וכתבים, ממרן החזון איש, בני ברק

אברהם יששכר קניג (עורך), גנזים ושו"ת חזון איש, ארבעה חלקים