‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא    

צה"ל    

רקע למבצע ליטני          

ההתקרבות בין ישראל ובין הנוצרים בלבנון           

מהלך הלחימה  

חיל האוויר במבצע         

מבצע ליטני       

חטיבת הצנחנים במבצע ליטני     

חטיבת גולני במבצע ליטני          

חטיבת שריון 188  במבצע ליטני 

כשלים ומחדלים

הפסקת הכיבוש 

תוצאות המבצע 

לאחר המבצע    

מבט על על הקרבות      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

מבצע ליטני החל בירי ריכוך של ארטילריה, חיל הים וחיל האוויר בעוצמה מאסיבית מאד. לאחר מכן נכנסו כוחות רגלים ושריון של צה"ל וכבשו את כל שטח דרום לבנון, מגדר הגבול ועד נהר הליטני, פרט למובלעת אחת, העיר צור ומחנה פליטים בסמוך לה, אליהם העדיף הרמטכ"ל מוטה גור לא להיכנס, מחשש לנפגעים בלחימה בתוך שטח בנוי בצפיפות ופגיעה באוכלוסייה אזרחית. כוחות צה"ל פעלו במטרה לייצב רצועה רצופה, שתגן על הגבול עם ישראל. רצועה זו תיקרא לימים "רצועת הביטחון".

הכוח המרכזי של צה"ל היה אוגדה בפיקודו של קצין חי"ר וצנחנים ראשי אורי שמחוני, שכללה כוחות שריון, וכוחות רגלים. על אוגדה זו הוטל לכבוש את אזור העיירה בינת ג'בל, שנודעה כמעוזם של המחבלים. קרב קשה התחולל בכיבוש המוצב תל שעלבון שממערב לבינת ג'בל, כאשר גדוד ובו חיילים מקורס המ"כים של חטיבת גולני, חדר למוצב תחת אש כבדה וניהל קרבות פנים אל פנים עם המחבלים.

בקרב זה נהרגו מעל 50 מחבלים והנותרים ברחו. כוח נוסף כבש את העיירה בינת ג'בל עצמה ואת הכפר הסמוך לה מארון א-ראס, כשגם הוא נתקל במחבלים בקרבות מטווחים קרובים ומשמיד כ-50 מהם.

כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים שנועדו למנוע ממנו את החזרה אל הגבול עם ישראל. הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, יוניפי"ל UNIFIL - UN Interim Force in Lebanon, כוח האו"ם הזמני בלבנון. הכוח הוקם בעקבות החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-19 במרץ ושקראה לנסיגה מלאה של ישראל מלבנון, והתייצב על קו הגבול שנודע מאז בשם "קו כחול". הבלם השני היה המובלעת שנוצרה בדרום לבנון ושנשלטה על ידי המיליציות הנוצריות בראשותו של סעד חדאד. מיליציות אלו קיבלו חיזוק משמעותי לאחר מבצע ליטני, הן בציוד והן בהיקף האימונים, דבר שהפך אותם לצבא חצי סדיר שזכה לשם צד"ל - צבא דרום לבנון.

ישראל ספגה פרסום עולמי שלילי בשל פגיעה באזרחים בזמן הלחימה, ויוחסה לה גם האחריות ליצירת זרם של 200 אלף פליטים, רובם שיעים, שנסו צפונה לכיוון ביירות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים (2017)

הרכבי, י. (מלחמה ואסטרטגיה, מערכות. עמ' 288- 290, 529- 539.

לוי, יגיל.  צבא אחר לישראל: מיליטריזם חומרני בישראל. תל-אביב: ידיעות אחרונות.

Buzan, B. people, States, and Fear: The National Security Problem in International Relations. Brighton, Sussex: The Harvester Press