‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מוסיקה ערבית קלאסית?

תוכן עניינים

מבוא. 

התקופה האסלאמית הקדומה. 

מוזיקה אנדלוסית קלאסית. 

התקופה העות'מאנית. 

המאה ה-20. 

מוזיקה ערבית קלאסית. 

פופ ערבי 

מוזיקה ערבית-יהודית. 

סגנונות נוספים. 

מאפייני המוזיקה הערבית.

סגנונות. 

כלי נגינה והרכבים. 

אום כולתום.

ביוגרפיה. 

מוחמד עבד אל-והאב. 

המקאם

המרווחים בסולם המוסיקלי המזרחי 

מבנה המקאם - תבניות "אז'נאס". 

מקורות. 

 מוזיקה ערבית  היא המוזיקה של העמים בעולם הערבי ובארצות האסלאם.

המוזיקה הערבית מאופיינת בדגש על מלודיה ומקצב בניגוד להרמוניה במוזיקה המערבית. משותפים לה: מערכת צליל הכוללת מלודיה - המקאם, מבני קצב, כלי נגינה ותרבות מוזיקלית.

המוזיקה הערבית בתקופה הקדם-איסלאמית דמתה למוזיקה במזרח הקדום. נראה שהתקיימו צורות שונות של מוזיקה בחצי האי ערב בתקופה שבין המאה החמישית והמאה השביעית לספירה. עיקר המידע מתקופה זו נוגע בעיקר לכלי נגינה ומסגרות ביצועה של המוזיקה.‏1 משוררים ערבים נקראו "שעראא' אלג'אהליה" شعراء الجاهلية או "משוררים ג'אהלים" משוררי תקופת הבערות. הם נהגו לדקלם שירים בצלילים גבוהים[1].

על פי אמונת התקופה שדים חשפו שירים למשוררים ומוזיקה למוזיקאים. המקהלה שימשה ככלי פדגוגי שבו המשוררים המשכילים דקלמו את שיריהם. השירה עצמה לא כפעילות אינטלקטואלית ועל כן ניתנה לנשים בעלות קולות יפים על מנת שילמדו לנגן עם כלי התקופה - כגון תוף, עוד או רבאב - וישירו תוך כדי שמירה על משקל השיר. היצירות היו פשוטות וכל זמר שר במקאם אחד.

התקופה האסלאמית הקדומה- בתקופת בית אומיה ידוע על מוזיקאים אשר היו פעילים בחצרות הח'ליפים או במרכזים עירוניים.‏1. בתקופת בית עבאס המוזיקה הערבית זכתה לשגשוג רב. המרכז התרבותי שכן בבגדאד שהייתה מפגש בין העולם הערבי והעולם הפרסי.[2]

המוזיקה התבססה על מערכת המקאם. המקאם יכול להתממש במוזיקה ווקאלית או אינסטרומנטלית, ואינו כולל מרכיב קצבי.

הפילוסוף אל-כנדי 801-873 לספירה היה התאורטיקן הגדול הראשון של המוזיקה הערבית. הוא היה מייצגה של האסכולה הפיתוגיראית במוזיקה. "אל-קינדי התמקד בקשר שבין ארבעת מיתרי העוד ויסודות העולם. הוא טען לקיומה של זיקה בין המיתרים וארבעת המרכיבים הבסיסיים של העולם: אדמה, מים, אוויר ואש... לכך היו, לדעתו, השלכות על משמעותה, כוחה והשפעתה של המוזיקה"‏. הוא הציע להוסיף מיתר חמישי לעוד ודן במשמעויות הקוסמולוגיות של המוזיקה. הוא פרסם חמש-עשרה מסות בתאוריה של המוזיקה, מתוכן שרדו חמש. באחד מחיבוריו מופיעה לראשונה בערבית המילה מוזיקה.

אבו אלפרג' 897-967 כתב ספר על מוזיקה בשם "ספר השירים" كتاب الأغاني. זהו אוסף של שירים ופזמונים שכולל מעל 20 כרכים במהדורות מודרניות.

הפילוסוף אל-פאראבי 872-950 כתב ספר בשם "ספר המוזיקה הגדולה" كتاب الموسيقى الكبي בו תיאר את מערכת הצליל הערבית. הוא תיאר כיוונונים שונים של האוקטובה לפי כלים.‏1 התאוריה בספר זה נמצאת בשימוש עד היום.

אל-ע'זאלי 1059-1111 כתב מסה על מוזיקה בפרס ובה כתב ש"אקסטזה היא מצב שנוצר מהאזנה למוזיקה".

בשנת 1252, סאפי אלדין פיתח צורה ייחודי של תווים שבה מקצבים מיוצגים באופן גאומטרי. דבר דומה לא הופיע במערב עד לשנת 1987, כאשר פורסמה שיטה לייצוג קצב כגרף דו-ממדי.

 מוזיקה אנדלוסית קלאסית - במאה ה-11 אל-אנדלוס הפכה למרכז ייצור כלי נגינה. כלים אלו הגיעו לרחבי צרפת והשפיעו על הטרובדורים הצרפתים. משם הם הגיעו לכל אירופה. השפעה זו ניכרת במבנה כלים במוזיקה הקלאסית ובשמותיהם: הלאוטה מעוד, הרבק אב קדמון של הכינור מרבאב, הגיטרה מקיטרה אשר הגיעה מהטאר הפרסי, נקר תוף קטן, מקורו של הטימפני מנקרה نقاره, אורגן מיוונית אורגנון ὄργανονn ועוד. כמו כן, ישנה השערה כי מקור שמות התווים הוא באותיות בערבית שנכתבות בנפרד: דאל דו, רא רה, מים מי, פה פה, סאד סול ולאם לה.

אום כולתום -  פאטמה איבראהים אל-בלתאגי, הידועה יותר בכוניה "אום כולתום" אֻם כלת'ום, הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית גם בימינו. 

פריד אל-אטרש  - היה זמר, מלחין, נגן עוּדוירטואוז ושחקן מצרי-סורי פופולרי. נחשב לאחד היוצרים הבולטים במוזיקה הערבית במאה ה-20.

מוחמד עבד אל-והאב - מוחמד עבד אל-והאב היה זמר ומלחין מצרי, מחדש במוזיקה הערבית. יצירותיו מושפעות ממוזיקה מערבית קלאסית, במיוחד מבטהובן. אחד הזמרים המפורסמים ביותר של הזמר הערבי.

מוחמד עבד אל-והאב החל בהקלטות שיריו בשנות העשרים של המאה העשרים. עד שנות הארבעים, הוא ניחן בקול מצוין, בעל יכולת תמרון מרשימה. עם התבגרותו, איבד באופן ניכר מיכולתו לשיר בטונים גבוהים, והתרכז יותר בהלחנה. בשנותיו האחרונות הוא הלחין שירים גם עבור הזמרת אום כולתום, בין השאר את השיר "אינתה עומרי" אתה חיי, אחד השירים הידועים ביותר של הזמר הערבי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דוד מועלם, הסולם והמקאם במסורת המוזיקלית הערבית, הוצאת אור-תו 

איל שגיא ביזאוי, 40 שנה למותו של גדול זמרי ערב: מדוע פריד אל־אטרש לא קיבל את הכבוד המגיע לו?

אדוארד סעיד "ייצוגים של האינטלקטואל", רסלינג 

וירג’יניה דניאלסון, קולה של מצרים: אום כולת’ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים; תרגום: חנה עמית-כוכבי.‫ חיפה: פרדס 

Farmer, H. George, A history of Arabian Music to the XIIIth Century. London: Luzac Oriental