‏0.00 ₪

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות (כל זכויות היוצרים שמורות למחבר)

לאישה היהודית בתימן היה מעמד מכובד למדי, כמרכז התא המשפחתי. חינוך הבנים היה בידי האם בלבד. היא שחינכה לניקיון, לנימוסים, לסדר ולמשמעת והשפעתה עליהם ועל עיצוב דמותם הייתה גדולה. האב היה טרוד בעבודתו ונמצא על פי רוב במשך רוב היום מחוץ לביתו. עם זאת, השפעתה הייתה גדולה אף יותר על חינוך הבנות, משום שהבנים למדו בבית המדרש, ואילו הבנות לא ידעו קרוא וכתוב אלא קיבלו את כל הדרכתן בעל פה מאמן.

רק נשים מעטות ידעו קרוא וכתוב. רוב הנשים ידעו להתפלל רק תפילות קצרות בערבית ובעברית. עם זאת, האישה היהודייה בתימן הגיעה לרמת תרבות אישית טבעית גבוהה למדי. גם דביקותן הדתית הייתה עמוקה, ובזכות מסגרת החיים היהודית הגיעו לרמה מוסרית ותרבותית גבוהה.

יחסי הבעל והאישה היו של כבוד הדדי, כשותפים בבניין המשפחה על יסוד התורה, שעל כל אחד מהם למלא חלקו. לעתים נדירות ביותר נשמע שגבר הרים יד על אשתו, והדבר בחברה היהודית נחשב כחרפה גדולה.

לפי דברי הרב קאפח תפקידה של האישה היה בתוך ביתה. דאגת הפרנסה והבאת המצרכים אל הבית הייתה מוטלת על הגבר בלבד. נשים לא יצאו לעבוד או לערוך קניות מחוץ לבית. נשים שחפצו לסייע בפרנסה עסקו ברקמה בתוך ביתן וסחרו בתוצרת בינן לבין עצמן. בשעות אחר הצהריים נהגו נשים לצאת אל שכנותיהן ולעתים לעבוד שם בצוותא. אבשלום מזרחי‏^[17] כותב כי כך היו פני הדברים בצנעא ובערים הגדולות, אולם בכפרים נהגו הנשים לצאת אל השדה ואל השוק. נשות הכפרים היו פתוחות יותר ולא התביישו לרקוד ולשיר בשמחות, ואף להשתתף בשיחת הגברים.

משפחות הכלה והחתן היו נושאות ונותנות על "מוהר הבתולין", סכום שהיה על החתן לשלם להורי הכלה.

האישה לא התערבה כלל בחיים הציבוריים באופן ישיר, כיוון שלא נחשב זה מכבודה להתעמת עם אנשי ציבור ועסקנים, אך השפעתה העקיפה באמצעות בעלה לא הייתה מעטה. הסבתא הייתה הדמות הנערצת במשפחה.

נישואי קטינים וקטינות היו נפוצים למדי בתימן, בין היתר כדי להגן עליהן מפני השלטונות שכפו על הרווקים היתומים, בעיקר במרכז הממלכה, את האסלאם. נישואים אלה גרמו לעתים לגירושין. חרם דרבנו גרשום לא נהג בתימן, והיו מקרים של גברים שנישאו ליותר מאישה אחת. עם זאת, לפי מחקר של משה גברא שהתבסס על ראיונות של עולים מתימן, בדור העלייה היה היקף התופעה נמוך ונבע בדרך כלל מרצון לקיים את מצוות "פרו ורבו" או לסייע לנשים עניות.

מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת. רוב המיילדות הפרטיות מסייעות ליולדת ולמשפחתה בחודשים שלפני הלידה ובשבועות שאחריה, באמצעות השגחה רפואית, ייעוץ הנוגע למהלך הלידה, תמיכה נפשית, הדרכה בהנקה נכונה וכו'.

עם התקדמות הרפואה המודרנית במאה ה-20, עבר מוקד הלידה מבית היולדת לבית יולדות או למחלקת יולדות בבית חוליםכללי, והאחראי על הלידה הפך להיות הרופא המיילד ולא המיילדת. לפיכך, ההחלטה להיעזר כיום במיילדת כאשת-המקצוע העיקרית בלידה כוללת גם החלטה באשר למעורבותם של רופאים בלידה ובאשר לשימוש במכשירים רפואיים סטנדרטיים.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חיים סעדון (עורך), תימן, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", ירושלים: הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי

 שלמה דב גויטיין, התימנים: היסטוריה, סדרי חברה, חיי הרוח: מבחר מחקרים, (עורך: מנחם בן ששון), ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות