‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

ביוגרפיה. 5

קריירה קולנועית. 6

מאפייני יצירתו 7

פילמוגרפיה כבמאי ו/או תסריטאי 7

פרסומים פרי עטו 9

ישנוני 11

תקציר העלילה. 12

הרומן שלי עם אנני 12

תקציר העלילה. 13

טכניקות קולנועיות. 14

השפעות. 14

שושנת קהיר הסגולה. 14

עלילת הסרט. 14

חנה ואחיותיה. 15

עלילה. 17

קבלה. 17

הכנסות. 17

ביקורות. 17

ימי הרדיו 17

תמצית העלילה. 19

שחקנים ראשיים.. 20

מקומו של הסרט ביצירתו של אלן 20

פשעים ועבירות קלות. 21

עלילת הסרט. 21

פרטים טכניים, פרסים וביקורות. 22

אליס סרט. 22

תקציר העלילה. 23

תעלומת רצח במנהטן 23

צוות שחקנים.. 25

קבלה. 25

ויקי כריסטינה ברצלונה. 26

תקציר הסרט. 27

מה שעובד. 27

עלילה. 28

שחקנים.. 30

הפקה. 30

ביקורות והכנסות. 30

מה שעובד. 31

עלילה. 32

שחקנים.. 33

הפקה. 34

ביקורות והכנסות. 34

כשתפגשי זר גבוה ומסתורי 35

עלילת הסרט. 36

פרשנות. 37

שם הסרט. 37

אינטלקטואל מבוגר, אישה צעירה. 37

על טבעי 37

דבר המבקרים.. 37

חצות בפריס. 38

הפקה. 41

פרשנות. 41

סצנת הפתיחה. 41

ניים דרופינג 42

יתרונותיו של הנוסע לעבר. 42

הנוסטלגיה היא בדיוק מה שהייתה פעם.. 42

האמנם קומדיה רומנטית?. 43

האם גיל הוא בן דמותו של וודי אלן הצעיר?. 43

לרומא באהבה. 44

תמצית העלילה. 45

אתר הסרט. 45

פסקול הסרט. 46

יסמין הכחולה. 46

עלילה. 48

צוות שחקנים.. 48

הפקה. 49

ביקורות. 49

הכנסות. 49

פרשנות. 49

שם הסרט. 49

מקורות. 50

שילוב העבר וההווה. 50

תיאור של התמוטטות. 51

קסם לאור ירח. 51

ביבליוגרפיה. 53

וודי אלן Woody Allen; בשמו הרשמי: הייווד אלן; שמו המקורי היה: אלן סטיוארט קוניגסברג; נולד ב1 בדצמבר 1935 הוא במאי קולנוע,תסריטאי, שחקן, קומיקאי וסופר יהודי אמריקאי, מיוצרי הקולנוע החשובים החל מהמחצית השנייה של המאה ה20 ואף במאה ה21. אלן זכה בפרסי אוסקר לבמאי ולתסריט הטובים ביותר עבור הסרט "הרומן שלי עם אנני" ולפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור סרטיו "חנה ואחיותיה" ו"חצות בפריס".

וודי אלן נולד בברוקלין שבניו יורק. הוריו, מרטין ונטי, חיו בפלאטבוש, שם למד בביתספר יהודי במשך שמונה שנים. לאחר מכן למד בביתספר ציבורי Public School 99 ואחר כך בתיכון מידווד, שם הרשים את חבריו שכינוהו "רד", Red, בשל שערו הג'ינג'י בכשרונו המדהים במשחק קלפים כישרון שהוצג בסרטו "סקופ". כדי לגייס כסף הוא החל לכתוב בדיחות עבור סוכנות דייוויד או. אלבר, שמכרה אותן לבעליטור בעיתונים. בגיל 16 החל לכתוב לכוכבים כמו סיד סיזר והחל לכנות את עצמו "וודי אלן". לאחר התיכון פנה לאוניברסיטת ניו יורק ולמד שם קורס באמנויות התקשורת, אולם עד מהרה נשר מהלימודים. הוא ציין כי את מיטב השכלתו רכש מחוץ לתחום הלימודים הפורמליים. מעולם לא סיים את התואר שהתחיל באוניברסיטה, אך הקדיש זמן רב לקריאת ספרות וספרי פילוסופיה. הוא מחשיב את עצמו כאתאיסט.

בגיל 19 נישא להרלין רוזן והחל לכתוב תסריטים לתוכניות הטלוויזיה "המופע של אד סאליבן", "The Tonight Show", ואחרים. ב1957 זכה בפרס אמי הראשון שלו; באותה תקופה התגרש מהרלין.

הוא החל לכתוב ספרים ומחזות, וב1960 החל בקריירה חדשה כקומיקאי סטנדאפ. אז גם החל לכתוב לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "Candid Camera" "מצלמה נסתרת", ואף הופיע בכמה פרקים. יחד עם מנהליו הפך את חסרונותיו ליתרונות ופיתח את הדמות הנוירוטית וחסרת הביטחון, שהפכה מוכרת מאוחר יותר בסרטיו. בשנת 1970 ניהל רומן עם השחקנית דיאן קיטון ואף כי נפרדו לאחר שנה, המשיכו לשמור על קשרים טובים, והיא הופיעה בכמה מסרטיו, ביניהם הרומן שלי עם אנני.

ב1992 הפכו חייו הפרטיים לציבוריים, לאחר שעזב את בת זוגו מזה כעשור מיה פארו לאחר שגילתה שניהל רומן עם בתה המאומצת סוןיי פרווין שהייתה אז בת 22. פארו האשימה אותו אף בניצול מיני של דילן, בתם בת השבע, אך האשמה זו לא הוכחה.‏ בעקבות הפרשה אמר אלן כי הוא מצטער שלא עזב את פארו בשלב מוקדם יותר בחייו. אירועים אלה הזכירו באופן מוזר את עלילת סרטו שיצא לאקרנים באותם ימים, "בעלים ונשים". בסרט זה מגלמים אלן ומיה זוג שיחסיהם הארוכים מתפרקים, והדמות שאלן מגלם נמשכת לסטודנטית בת 20 שלומדת אצלו. מיה דנה באירועים אלה בספר "What Falls Away: A Memoir". גם בתו דילן האשימה אותו שהוא ניצל אותה מינית, אך אלן הכחיש זאת.‏

וודי אלן וסוןיי נישאו ב1997, ומאוחר יותר אימצו שתי בנות. שתי הבנות נקראו על שם נגני ג'אז: בקט אלן על שם סידני בקט, ומנזי טיו אלן על שם מנזי ג'ונסון. אלן הוא גם נגן קלרנית מוכשר, והוא מופיע משנות השישים, כמו כן הוא מופיע באופן קבוע בניויורק עם להקה המתמחה בג'אז בסגנון ניו אורלינס של תחילת המאה ה20.

הסרט הראשון שהפיק היה "מה חדש, חתלתולה?" 1965. ניסיונו הראשון בבימוי היה הסרט "מה נשמע, טייגר לילי?" 1966 ובו סרט יפני קיים שזכה לפסקול חדש באנגלית ובו דיאלוג חדש לחלוטין, וקומי. ב1967 הופיע בסרט ג'יימס בונד הלארשמי "קזינו רויאל". עבודת הבימוי הרגילה הראשונה שלו הייתה בסרט "קח את הכסף וברח" 1969; בין סרטיו המוקדמים ניתן למצוא את "בננות", "כל מה שתמיד רצית לדעת על סקס", "ישנוני", ו"אהבה ומלחמה". סרטים אלה נבנו על סלפסטיק, בדיחות ויזואליות, ושנינות מילולית.

בשנת 1972 שיחק בסרט "שחק אותה סם" שביים הרברט רוס. הסרט מבוסס על מחזה שכתב אלן, שהועלה בהצלחה רבה בברודוויי. היה זה שיתוף הפעולה הקולנועי הראשון שלו עם דיאן קיטון.

בשנת 1976 כיכב בסרט "שם בהשאלה" The Front, שבוים בידי מרטין ריט; סרט זה בחן ברצינות את תופעת הרשימות השחורות בהוליוודבשנות החמישים. הוא שב לביים ב1977 בסרט "הרומן שלי עם אנני", סרט שסימן מפנה חשוב להומור מתוחכם יותר הסרט זכה בארבעהפרסי אוסקר. הוא ביים גם כמה סרטי דרמה רציניים. סרטיו המצליחים ביותר הופקו בעשר השנים שהחלו עם הפקת "הרומן שלי עם אנני"; הצלחות ביקורתיות וקופתיות אחרות היו "מנהטן" ו"חנה ואחיותיה".

על אף הצלחותיו הרבות ובשבחים רבים מהאקדמיה, נהג אלן להיעדר באופן קבוע מטקסי האקדמיה, גם כשזכה בפרס אוסקר על הסרטים "הרומן שלי עם אנני" ו"חנה ואחיותיה". למעשה, בערב הטקס הוא נוהג ללכת אל מועדון ג'אז קבוע בו הוא גם מנגן. בשנים האחרונות סרטיו זכו להצלחה רבה יותר באירופה מאשר באמריקה.

סרטיו משנות השמונים מושווים לעתים קרובות לסרטים מהקולנוע הרוסי והפולני; לרבים מהם יש סוף עצוב, כמו למשל ב"שושנת קהיר הסגולה". על סרטי הדרמה שלו, כמו "ספטמבר", נאמר לעתים קרובות שהם מחקים את הבמאים האירופאים, ובעיקר את אינגמר ברגמן.‏ בשנות התשעים חזר לסרטים קלילים יותר עם סוף טוב: "קליעים מעל ברודוויי", "כולם אומרים אני אוהב אותך" ואחרים.

וודי אלן ממשיך לכתוב ולביים סרט אחד בשנה בממוצע. אלו מסרטיו שמרוויחים יותר מ10 מיליון דולר נחשבים להצלחה מסחרית. רק אחדים מסרטיו האחרונים הגיעו ליעד זה. למרות חוסר הצלחתם היחסית בקופות, סרטיו במאה ה21 ממשיכים למשוך שחקנים רבים ומגוונים. הוא ממשיך לכתוב סרטים לדמות הנברוטית שיצר בשנות השישים והשבעים, אולם בשל גילו המתקדם, הדמות מגולמת בידי שחקנים אחרים, ובהם קנת' בראנה וג'ייסון ביגס.

בשנים האחרונות זוכים סרטיו ליתר הצלחה, כך למשל: "ויקי כריסטינה ברצלונה" שגרף מעל ל90 מיליון דולר‏, "סקופ" עם כ40 מיליון‏, ו"מה שעובד" עם כ21 מיליון.‏

ב2002 הופיע וודי אלן במפתיע בטקס האוסקר ונטל חלק במחווה לניויורק לאחר פיגועי 11 בספטמבר.

ב2011 זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור סרטו "חצות בפריס". ב2013 זכה בפרס גלובוס הזהב על מפעל חיים. הוא נעדר מהטקס, ואת הפרס קיבלה בשמו דיאן קיטון.

ב2014 הוקרן "קסם לאור ירח", סרטו של אלן, בהשתתפות קולין פירת', אמה סטון, מרשה גיי הארדן, ג'קי וויבר, איילין אטקינס והאמיש לינקלייטר. באותה שנה אלן משחק תפקיד מרכזי בסרטו של ג'ון טורטורו "רק ג'יגולו"‏.

אלן בדרךכלל כותב, מביים, ומככב במרבית סרטיו. סרטיו הטובים ביותר של אלן משלבים הומור עם רוך ופתוס. דמותו הקולנועית של אלן היא גמלונית משהו, מילולית מאוד, שקועה בעצמה, ומלאה בנוירוטיות, בלהג פסיכולוגי, ובחוסר ביטחון עצמי. זו דמות של אינטלקטואל יהודי עירוני המקיים מערכות יחסים מסובכות עם סביבתו ומנסה להבין את משמעות החיים. כמעט כל סרטיו מתרחשים במנהטן, ומספקים דימוי מורכב ורומנטימשהו של העיר כרקע לקו העלילה.

נושאים מרכזיים העולים שוב ושוב בסרטיו הם שאלת מהות האהבה, האופן בו מתעצב הדימוי העצמי, היחס בין האמנות לבין החיים, והשפעת תודעת הזמן על האופן שבו אנו מבינים את העולם.

וודי אלן הוא מעריץ של הקולנוע האירופי ובייחוד מלא הערכה לסרטיו של במאי הסרטים השבדי אינגמר ברגמן‏ וכמוהו גם הוא נוטה לעסוק בסרטיו בשאלות יסוד של הקיום האנושי.

פעמים רבות התייחס אלן בסרטיו לחייו הפרטיים, ותרם בכך לטשטוש האבחנה בין דמותו על המסך לבין דמותו בחיים. לא פעם הנשים בחייו, כמו דיאן קיטון ומיה פארו, נבחרו על ידיו לשחק בתפקידים הראשיים בסרטיו.

פילמוגרפיה כבמאי ו/או תסריטאי

בין הסרטים שביים אלן:

• "מה חדש, חתלתולה?" 1965 ?‎What's New, Pussycat בימוי: קלייב דונר
• "מה נשמע, טייגר לילי?" 1966 ?‎What's Up, Tiger Lily
• "קח את הכסף וברח" 1969 ‎Take the Money and Run
• "בננות" 1971 ‎Bananas
• "כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול" 1972 ‎Everything You Always Wanted to Know About Sex * But Were Afraid to Ask
• "שחק אותה סם" 1972, בימוי: הרברט רוס
• "ישנוני" 1973
• "אהבה ומלחמה" 1975 ‎Love and Death
• "הרומן שלי עם אנני" 1977
• "רגשות" 1978 ‎Interiors
• "מנהטן" 1979
• "אבק כוכבים" Stardust Memories 1980
• "קומדיה סקסית של ליל קיץ" 1982
• "זליג" 1983 ‎Zelig
• "דני רוז האיש מברודוויי" 1984 ‎Broadway Danny Rose
• "שושנת קהיר הסגולה" 1985
• "חנה ואחיותיה" 1986
• "ימי הרדיו" 1987
• "ספטמבר" 1987 ‎September
• "אישה אחרת" 1988
• "סיפורי ניויורק" רסיסי אדיפוס אחד הקטעים 1989 "‎New York Stories segment "Oedipus Wrecks
• "פשעים ועבירות קלות" 1989
• "אליס" 1990
• "צללים וערפל" 1992 ‎Shadows and Fog
• "בעלים ונשים" 1992 ‎Husbands and Wives
• "תעלומת רצח במנהטן" 1993
• "אל תשתו מהמים" 1994 ‎Don't Drink the Water
• "קליעים מעל ברודוויי" 1994 ‎Bullets Over Broadway
• "אפרודיטה הגדולה" 1995 ‎Mighty Aphrodite
• "כולם אומרים אני אוהב אותך" 1996 ‎Everyone Says I Love You
• "לפרק את הארי" 1997 ‎Deconstructing Harry
• "סלבריטי" 1998 ‎Celebrity
• "מתוק ומרושע" 1999
• "נוכלים בגרוש" 2000 ‎Small Time Crooks
• "קללת אבן העקרב הירוקה" 2001 ‎The Curse of the Jade Scorpion
• "סוף הוליוודי" 2002 ‎Hollywood Ending
• "כל דבר אחר" 2003 ‎Anything Else
• "מלינדה ומלינדה" 2004 ‎Melinda and Melinda
• "נקודת מפגש" 2005 ‎Match Point
• "סקופ" 2006 ‎Scoop
• "חלומה של קסנדרה" 2007 Cassandra's dream
• "ויקי כריסטינה ברצלונה" 2008
• "מה שעובד" 2009
• "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" 2010
• "חצות בפריס" 2011
• "לרומא באהבה" 2012
• "יסמין הכחולה" 2013
• "קסם לאור ירח" 2014

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ישי קיצ'לס, ‏הקריירה של וודי אלן מחולקת לארבע תקופות

אורי קליין, למה וודי אלן שונא את הדמויות בסרטיו

Newton, Michael  "Woody Allen: cinema's great experimentalist". The Guardian London: Guardian News and Media.

 "Midnight in Paris:rogerebert.com : Reviews". Rogerebert.suntimes