‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

השוואות לשרלוק הולמס. 4

צוות ההפקה. 5

ליהוק ושחקנים.. 6

סגנון ואתרי צילום.. 9

קטע הפתיחה. 9

סקירה כללית של העלילה. 11

דמויות. 13

דמויות משנה. 15

תגובות לסדרה. 17

דירוגים בארצות הברית. 20

ביבליוגרפיה. 22

הרקע לסדרת הטלויזיה האוס הוא רצונה של נשיאת פוקס באותה עת, גייל ברמן, לראות סדרה שעוסקת באופן ישיר ברפואה ולא רק בחייהם של הרופאים ההולכים במסדרון השפיעה במידה רבה על תצורתה הסופית של הסדרה.

לאחר רכישת התוכנית ניתן לה השם הזמני Chasing Zebras, Circling the Drain‏‏. "זברה" הוא ביטוי סלנג רפואי לאבחנה חריגה או לא ברורה, ואילו הביטוי Circling the drain תרגום חופשי: להקיף את הנקז הוא ביטוי המתייחס למקרים סופניים, כלומר חולים שמצבם הרפואי מתדרדר בהתמדה. שור טען כי יש חשיבות לכך שבסדרה תהיה דמות מרכזית שתבחן את מאפייני האישיות של המטופלים ותאבחן את מחלותיהם באמצעות חשיפת סודותיהם ושקריהם. ככל ששור ושאר הצוות המשיכו בבדיקת האפשרויות השונות לדמות הראשית עבר מוקד התוכנית מההליכים הרפואיים לדמות עצמה‏. הדמות נקראה "האוס", ובסופו של דבר כך גם התוכנית עצמה. שור המשיך לפתח את דמותו של האוס וכתב את התסריט לפרק הפיילוט. בריאן סינגר, שביים את הפיילוט ומילא תפקיד מרכזי בליהוק השחקנים לדמויות העיקריות, אמר כי "שם הפיילוט היה 'כולם משקרים', וזו נקודת המוצא של התוכנית"‏. שור אמר כי קווי העלילה המרכזיים של הפרקים הראשונים בסדרה התבססו על עבודתו של ברטון רושה, שכתב בניו יורקר בין 1944 ל-1994 והתמחה בתיאור מקרים רפואיים יוצאי דופן‏.

שור ביסס את הרעיון של הדמות הראשית בסדרה על חוויותיו האישיות כמטופל בבית חולים אוניברסיטאי‏. אחת מנקודות המוצא העיקריות של התוכנית הייתה שהדמות הראשית תהיה נכה בדרך כלשהי. בגרסה הראשונה של התוכנית תוכנן כי האוס יהיה מוגבל לתנועה באמצעות כיסא גלגלים, אך פוקס התנגדה לכך. לאחר מכן תמכה ג'ייקובס בדרישתה של הרשת שהדמות תהיה בעלת יכולת תנועה עצמאית, והסבירה זאת בכך שהדבר מוסיף ממד פיזי לסיפור‏. לבסוף החליט צוות התסריטאים שלהאוס תהיה רגל פגועה כתוצאה מאבחנה שגויה, וכפועל יוצא מכך הוא נאלץ להיעזר במקל הליכה וסובל מהתמכרות לסמים נרקוטיים.

גם בישראל זכתה הסדרה לתשומת לב רבה ולהתייחסויות להיבטים אחדים שלה. פיני הלפרן, מנהל מחלקת רפואת חירום בבית החולים איכילוב, מתח ביקורת על אופן הצגת ההליכים הרפואיים בסדרה. הוא טען כי העובדה שהאוס ורופאים נוספים מתמקדים בחולה אחד אינה מתיישבת עם המציאות בבתי חולים רבים בישראל, שבה רופא נאלץ להתמודד עם כ-50 חולים במקביל, כשבמדינות אחרות המצב אינו בהכרח טוב יותר. הוא גם מתח ביקורת על אופן הצגת הטיפול בפרכוסים בסדרה, שהשתנה לצורה המקובלת בעולם הרפואה עם התקדמות הפרקים. לדבריו:

      האוס היא אחת הסדרות הלא-ריאליסטיות ביותר שיש היום. היא מציגה רופאים שעושים הכול בעצמם - החל מבדיקות דם עד ללקיחת ביופסיות, ניתוחים שונים, אפילו את הנתיחה לאחר המוות, וכל זה בקצב שיא - בזמן של פרק אחד... כל מה שהרופא צריך נמצא בידו כבאורח פלא, כאילו לא לוקח לאחות דקה-שתיים למצוא את הפריט ולהוציא אותו מהאריזה. בדיקות מעבדה נלקחות והתשובות חוזרות תוך דקות. חולה מקבל טיפול, ולטוב או לרע מגיב תוך דקות ספורות. לדוגמה, תוך שניות כבר ידוע אם הזיהום הגיב לאנטיביוטיקה.     

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Linda Frum, Q&A with 'House' creator David Shore, Maclean's

 Stacey Gibson, The House That Dave Built, University of Toronto Magazine

 Biography of Lisa Sanders at Amazon.com
 Jill Max, A doctor’s passion for medical storytelling, Yale Medicine Magazine

 April MacIntyre, 'House M.D.' interview: Katie Jacobs talks Cuddy, Cameron and House triangle, Monsters and Critics

 House and Holmes parallels, Radio Times

 Diane Werts, Fox's medical marvel stays on top, Variety, an. 29, 2009