‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת ההיסטוריונים ההיסטוריונים החדשים הפוסט ציונים?

תוכן עניינים

מבוא.

פוסט-ציונות במסגרת התפתחות סוציולוגית.

פוסט-ציונות כתנועה אינטלקטואלית.

הטלת חרמות על ישראל.

פולמוס הציונות.

ה'אמת' ההיסטורית.

הלשון ככלי מתווך.

ה'זיכרון' והנוסטלגיה.

ערך הלאומיות.

ערכים בוני אומה, ערכים בוני אדם וערכים בוני חברה

היסטוריה, הוראת היסטוריה ומגדל השן 

מציונות כ'חמורו של משיח' לפוסט-ציונות דתית ימנית? 

תנועת העבודה לדורותיה.

זהות סדוקה.

ביבליוגרפיה.

פּוֹסְט-ציונות היא גישה שהתפתחה בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20, שעיקרה - ערעור על האידאולוגיה הציונית כאידאולוגיה מנחה במדינת ישראל כיום. גישה זו מהווה חלק מהתופעה הכלל-עולמית של פוסט לאומיות, שהיא בתורה חלק מתהליך הגלובליזציה והגישה פוסטמודרנית.

שמה של הגישה הוא צירוף של הקידומת פּוֹסְט (בָּתָר־) והמילה ציונות. פוסט היא קידומת מקובלת בשמן של תנועות שמערערות על עקרונות של תנועות שקדמו להן.

פוסט-ציונות היא כנוי למגוון של תפיסות ועמדות שונות שמאחוריהן עומדת ביקורת גלויה או מרומזת על אחת או יותר מן הדעות הרווחות בקבוצות ציוניות שונות. פוסט-ציונים מעלים שאלות שונות בקשר לציונות ולמדינת ישראל, ביניהן:

• האמנם מדינת ישראל היא אכן מקלט בטוח לעם היהודי? האם אין מקומות בעולם שבהם מצבם של היהודים טוב יותר בראיה היסטורית כמו למשל בצפון-אמריקה?
• האם ניתן באמת לשלב בין רעיון המדינה היהודית לבין הדמוקרטיה? האם ישראל לא צריכה להפוך למדינת כל אזרחיה?
• האם סיפור הסכסוך הישראלי-ערבי הוא כולו שחור-לבן? האם ישראל עשתה תמיד את מרב המאמצים כדי להשיג שלום? האם כל האשמה על התמשכות הסכסוך נופלת רק לפתחו של הצד הערבי?
• האם יש צורך בציונות לאחר שהוקמה מדינת ישראל והיא מהווה מקלט ליהודים?

כל השאלות הנ"ל הועלו ואף מועלות גם על ידי ציונים, אולם, הפוסט-ציונים מדגישים במיוחד נקודות אלה בערעורם על הנחות היסוד הציוניות.

 תמורות שחלו בחברה בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים הביאו לשינויים ניכרים בגישות ובערכים המאפיינים ציבורים נרחבים בחברה זו. שינויים אלו מתקיימים הן בתחום הכלכלי - ליברליזציה של המשק הישראלי ופתיחתו לשוק העולמי, והן בשבירת ההגמוניה התרבותית של תנועת העבודה הסוציאליסטית, שהייתה קיימת עד תקופה זו. נקודת המפנה הבולטת הייתה עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, אשר כשלעצמה נתנה ביטוי להתחזקות העמדות הציוניות היותר קיצוניות. בתקופה זו חלו מספר שינויים במקביל, לרבות ריאקציה להתחזקות המרכיב הציוני בשלטון, אולם לא ניתן להסיק מכך שכולם נובעים מגורם אחד, ולא ניתן לייחס את כולם לתופעה הקרויה "פוסט-ציונות".

לשינויים בחברה הישראלית, אליהם נלווית תופעת הפוסט-ציונות, מאפיינים במספר תחומים:

• מאפיינים כלכליים: כשם שאין מאפיינים כלכליים לציונות, שכוללת את כל קשת האידאולוגיות הכלכליות, החל במרקסיזםוקומוניזם, סינדיקליזם ועד לקפיטליזם, כך אין מאפיינים כאלה לפוסט-ציונות, שגם היא כוללת מרכיבים שמאליים קיצוניים בצד מרכיבים הדוגלים באידאולוגיה קפיטליסטית. הגישה הקפיטליסטית של שוק חופשי וטיפוח האינדיבידואליזם הייתה מקובלת על חלקים גדולים בתנועה הציונית בארץ ובחוץ לארץ ולא ניתן לומר שהיא מאפיינת את תופעת הפוסט-ציונות. אף בהסתדרות, מעוז הסוציאליזם של העבר, הייתה קיימת, עוד בתקופת היישוב, מפלגת פועלים ליברלית, לא-סוציאליסטית העובד הציוני. עם זאת, קיים מצד חוגים פוסט-ציוניים מסוימים בעלי עמדות ויעדים קפיטליסטיים, ערעור על העמדה הסוציאליסטית שאפיינה את השיח של תנועת העבודה שתפסה מקום מרכזי בתנועה הציונית. ניתן לראות בשלילת המוסדיות הקולקטיבית ותשתיתה ההיסטורית, כפי שמשתקפת בכתביהם של חלק ניכר מהסוציולוגים וההיסטוריונים המכונים "חדשים", את ביטויו הקיצוני ביותר של רעיון זה. עמדת חוגים כאלה מתבטאת הן באינדיבידואליזם הרואה בהצלחה חומרית אישית את היעד הכלכלי של האדם, והן בגלובליזציה כלכלית, התומכת בהיפתחות המערכת הכלכלית למערכת הכלכלית העולמית, בניגוד לשמירה על כלכלה לאומית סגורה ומתוכננת.
• מאפיינים תרבותיים: השנים הללו מאופיינות בקריאת תיגר על קיומה של הגמוניה תרבותית בישראל. קבוצות שונות ערערו על תפיסת כור ההיתוך, שלפיה קיימת תרבות ישראלית אחת שעל כל המצטרפים אליה להשיל מעצמם זהויות קודמות, והחלו להילחם על מתן ביטוי לתרבויות של קהילות שונות, ובהן מזרחים, עולי ברית המועצות לשעבר וערביי ישראל.
• מאפיינים פוליטיים: בעיקר לאחר הסכמי אוסלו, החלה בקרב ציבור בשמאל הישראלי מגמה המדגישה את האלמנט הדמוקרטי בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תנועה זו מערערת על זכויות היתר, לתפיסתם, של היהודים במדינת ישראל, ופועלת ליצירת מסגרת שוויונית.

אין בהכרח חפיפה בין שלושת התחומים שלעיל ורק מיעוט מהקבוצות העוברות את התהליכים הללו הן פוסט-ציוניות. גישת בנימין נתניהו, לדוגמה, תואמת מאפיינים אלה בהיבט הכלכלי, למרות שגישתו היא ציונית מובהקת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דוד אוחנה, משיחיות וממלכתיות: בן-גוריון והאינטלקטואלים בין חזון מדיני לתאולוגיה פוליטית, מכון בן-גוריון, שדה בוקר 

אלחנן יקירה, פוסט-ציונות - פוסט שואה, הוצאת עם עובד

עדי אופיר, "פוסטציונות", בתוך: עבודת ההווה, הוצאת קיבוץ המאוחד

Ilan Gur Zeev, Beyond the Modern-Postmodern Struggle in Education: Toward Counter-Education and Enduring Improvisation, Rotterdam: Sense Publishers.‏

Yoram Hazony, The Jewish State: The Struggle for Israel's Soul, Basic Books, New York, 432 pp‏‏‏