‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 3

יעקב מרידור. 3

תחילת הפרשה האבסורדית. 5

ההמתנה להמצאה. 6

חשיפה. 7

הפולמוס על ההמצאה. 9

הפיאסקו 10

תגובות לכישלון 11

מרידור לאחר הפרשה. 12

ביבליוגרפיה. 14

 ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, לרשתות הרדיו, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. במרץ 1982, בעודו מכהן כשר הכלכלה, נתן מרידור פומבי להמצאה במשדר מיוחד של הטלוויזיה, וכבש לכמה ימים את הכותרות הראשיות של העיתונים. משנחשף כי הממציא, דני ברמן, הוא נוכל שהורשע בדין, הפך השר ללעג וקלס, והפרשה הוזכרה בלעג שנים רבות לאחר מכן.

מרידור ניבא שהתגלית תהפוך את ישראל למעצמה כלכלית, "בעלת המטבע החזק בעולם" ובתוך מספר שנים היא תוכל להחזיר את כל חובותיה. הוא הבטיח להראות מיידית את ההמצאה לשני מדענים ולשר האנרגיה. בתוך 6-8 שבועות הבטיח להציג דגם ראשוני. את ההמצאה זקף לזכות "המוח היהודי". תגובת המומחים להמצאה שתיאר מרידור הייתה מזלזלת. היא תוארה כ"בלון בחירות מובהק", ואמנם, איש לא ייחס לדברי מרידור את ניצחונו של הליכוד כעבור יומיים.

בממשלת מנחם בגין השנייה מונה מרידור לשר הכלכלה, משרד על כלכלי שהוקם עבורו. שמועות וידיעות על המיזם שלו המשיכו להתפרסם, אם כי מועד הצגתו בפומבי נדחה. ב-22 בספטמבר 1981 הצהיר כי המתקן משיג "ניצולת של 60%" לעומת הניצולת המקסימלית המקובלת בהפקת אנרגיה העומדת על 40%. מרידור סיפר כי "המדענים קיבלו תוצאות החוזרות על עצמן", והעריך ששנתיים עד שלוש שנים יידרשו למימוש ההמצאה. הוא פנה למבקר המדינה, יצחק נבנצל, שיאפשר לו לעסוק במיזם הפרטי, על אף תפקידו כשר בממשלה. זה אמר לו כי הדבר אפשרי והפנה אותו לוועדת חריגים. מכון ויצמן סירב להיענות לבקשתו של מרידור לבחון את המיזם, מאחר שלא נרשם עליו פטנט. בחינת המצאה נטולת פטנט מחייבת שמירה על קודים חמורים של חשאיות, מחשש שהרעיון ייגנב, ומכון ויצמן לא חפץ לנהל עבודה מדעית בסודי סודות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחרות. הוצאת אחיאסף. ירושלים

דבורה עומר, "הבריחה אל החופש".

יעקב מרידור, באתר הכנסת

דן מרגלית, תחקיר: האם סולק מרידור מהאצ"ל, מתוך עיתון מעריב