‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

מבוא   3

היסטוריה. 3

תהליך הצגת המועמדות.. 4

הקריטריונים לבחירת האתר. 4

קריטריונים לאתר תרבות.. 5

קריטריונים לאתר טבע. 6

ועדת המורשת העולמית.. 6

מבנה והרכב הוועדה. 6

תפקידי הוועדה. 7

חלוקה לאזורים.. 7

אתרים הנתונים בסכנה. 8

קרתגו. 11

בניית האימפריה. 12

המלחמות הפוניות.. 13

קרתגו הרומית.. 14

דת   15

שלטון. 16

כלכלה. 17

הצי והצבא.. 17

מורשת.. 18

קרתגו בספרות.. 18

סרטים.. 18

מקורות.. 19

בסמינריון זה אעסוק באתר מורשת עולמית קרתגו. 

קרתגו (בכנענית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, בתרגום לעברית: "עיר חדשה"; ברומית: Carthago) הייתה עיר ומעצמה בנומידיה (תוניסיה של היום), שנוסדה במאה ה-9 לפנה"ס על ידי מתיישבים פיניקים מהעיר צור. העיר נהרסה לחלוטין בשנת 146 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השלישית, והרומאים הכריזו על השטח כמקולל ואסרו על התיישבות בו. כמאה שנה לאחר מכן חזרו הרומאים למקום והקימו עיר חדשה באותו שם, שאת הריסותיה ניתן לראות היום. קרתגו הרומית שימשה כבירת הפרובינקיה הרומית אפריקה, ובמהלך השנים הפכה לאחת הערים הגדולות באימפריה הרומית. קרתגו נהרסה שוב ולא שוקמה כתוצאה מפלישות ברברים, ביזנטים ומוסלמים.
חורבות העיר קרתגו הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979. 

קרת חדשת נוסדה במאה ה 9 לפנה"ס על ידי מתיישבים כנענים פיניקים מהעיר צור, כחלק מתהליך ההתפשטות מערבה של התרבות הפיניקית. הם הביאו אתם את שפתם, דתם ותרבותם. אלם הראשי היה מלקרת. על־פי האגדה שבסיסה ההיסטורי שנוי במחלוקת נוסדה העיר על ידי המלכה דידואו אליסיה, בת מלך צור, שנאלצה לברוח מעירה לאחר שבעלה נרצח על ידי אחיה, פיגמליון. אנשי האזור שראו בצערה של דידו בעקבות התאלמנותה נענו לבקשתה להעניק לה שטח אדמה בגודל של עור שיפשטו משור מת. דידו חתכה את העור לרצועות דקות והקיפה עימן שטח אדמה אדיר ששימש אחר כך בסיס לשטחה של העיר קרתגו. דידו הפכה למלכת העיר קרתגו, וממנה יצאו שורה של "שופטים" ששלטו בעיר והנהיגו את צבאה. על דידו עצמה מסופר בשירת האנאיס שהתאהבה באניאס, אך משנכזבה ממנו, התאבדה על חרב ונפלה אל המוקד כשהיא חוזה שמעצמותיה יקום נוקם לרומאים, רמז למצביא חניבעל.

מבחינה היסטורית, העיר קרת חדשת הוקמה כעיר חדשה במקום שכנתה העיר עתיקת עותיקה, Utica. הערים היו סמוכות והיו ישות פוליטית אחת, ובהסכמים פוליטיים חתמו בשם "עותיקה וקרתגו", עד שזו האחרונה האפילה על קודמתה ואף על ערי הפיניקים הקדומות צידון וצור, והפכה לבסיס הסחר הימי והעוצמה הפוליטית והצבאית של הפונים הפיניקים של קרתגו באגן הים התיכון ומחוצה לו.

קרת חדשת התבלטה כמושבה החשובה והמשפיעה ביותר מבין המושבות הפיניקיות ועד המאה ה 5 לפנה"ס, הספיקה להפוך למעצמה החזקה ביותר בים התיכון. בעיקר הצטיינה במסחר ובספנות. שליטתה התפרסה על מלטה, סרדיניה, האיים הבלאריים ועל חלקים מסיציליה, ומספרד ומרוקו של ימינו. השפעתה המסחרית הגיעה עד בריטניה בצפון ועד מרכז אפריקה בדרום. ידועים מסעות מחקר נרחבים של ספנים מקרת חדשת, כגון מסעותיו של חנון שהקיפו את מרבית חופה המערבי של אפריקה, או של חימילקו, שהגיעה עד לחופיה הצפון מערביים של אירופה. בתקופה זו היה השלטון בעיר נתון בידיו של "מלך" נבחר, שהלכה למעשה היה טירן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צבי הרמן, קרתגו המעצמה הימית, הוצאת מסדה, תל אביב 

Richard Miles. Carthage Must Be Destroyed: The Rise and Fall of an Ancient Civilization (Viking) 521 pages

J. Freed, Bringing Carthage Home The Excavations of Nathan Davis

S. Raven, Rome in Africa 3rd. ed