‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי כלכלה התנהגותית בהקשר של אושר?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרק 1: תולדות המונח ''אושר'' 

1.1 טוב ואושר על פי אריסטו 

1.2 אושר על פי בנת'ם.. 

פרק 2: השינויים בכלכלה צמיחה כלכלית ואושר. 

2.1 הגישה הכלכלית לאושר. 

2.2 עדויות אמפיריות והסברים אפשריים..

פרק 3: הפרדוקס של Easterling. 

3.1 גישת הפסיכולוגים למושג האושר. 

3.2 גורמים נוספים שמשפיעים על האושר: דת ודמוגרפיה. 

3.3 הפרדוקס וסיבותיו. 

3.4 הפרדוקס של Easterlin ומדיניות ציבורית.

סיכום.

ביבליוגרפיה.

תיאוריה כלכלית גורסת שעליה ברמת העושר אמורה להוביל לעליה בתחושת האושר. אך עדויות אמפיריות רבות מצביעות שלא כך הם פני הדברים. עבודה זו דנה במספר תיאוריות שמציעות הסברים אפשריים לפרדוקס.

 בהמשך העבודה אנו מאמצים את גישתו של Easterlin  ומשתמשים במונחים כמו אושר, תועלת ושביעות רצון מן החיים לסירוגין. Easterlin מדגיש, שלאחרונה התפתחה ספרות מקצועית ענפה אשר דנה במהימנות ותקפות של המושגים לעיל וכמו הן, באמינות התשובות לשאלות, כמו: ''כיצד אתה מגדיר את מצבך כעת - כמאושר מאוד, מאושר באופן חלקי או לא מאושר?'' - שנשאלות בסקר החברתי הכללי General Social Survey בארה''ב ואשר מהווים בסיס לחלק הארי של המחקרים בנושא. בקרב החוקרים קיימת הסכמה כללית שעל אף שהנתונים האלה אינם נטולי בעיות, הם בכל זאת יכולים לשמש כבסיס למדידה והשוואות בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

המשך העבודה הוא כדלהלן: פרק 1 דן בתולדות המונח אושר כפי שהוא בא על ידי ביטוי בכתביהם של אריסטו ובנת'ם. פרק 2 דן בעליה ברמת ההכנסה במדינות המפותחות בעקבות תהליך של צמיחה כלכלית. אך להפתעת הכלכלנים, תהליך זה לא הוביל לעליה ברמת האושר. פרק 3 דן במספר הסברים אפשריים לפרדוקס ומתמקד במיוחד בגישתו של Easterlin. פרק אחרון מסכם.

ללא ספק, טוב לחיות בביטחון כלכלי מאשר בחסך וקושי, אולם כנראה שהאושר בחיים מגיע ממקורות אחרים והשפע החומרי מפסיק להשפיע על מידת האושר בשלב מוקדם למדי של ההצלחה הכלכלית. כנראה שאלפי שנים של היסטוריה אנושית בעוני, דלות וסכנות חיים הטמיעו לתוכנו תפיסות מוטעות לגבי יתרונות החומר. אכן לאיכר עני שלא יכול היה להאכיל את ילדיו עושר חומרי היא שיא ההישג שיכול להגיע בימי חייו. הדבר נכון גם כיום בחלקים רבים של העולם. אולם בתקופתנו ובמקומותינו, המדרגות הנמוכות בסולם הצרכים כבר אינן מספקות אושר. באופן פרדוקסאלי, נוכל לומר שברי- מזל אנו שנועדנו למות מדיכאון ולא מרעב ומחלות מדבקות כמו אבותינו, שכן אך לפני 100 שנים אנשים שרדו כמחצית השנים יחסית לתקופתנו. מכאן אפשר להבין מדוע עיקר מאמצי האנושות כוונו תמיד להישג חומרי ובריאותי ופחות לרווחה הנפשית שנחשבה בעבר כפריבילגיה. נראה שהאתגר של המאה ה-21 יהיה בשיפור איכות החיים ולא בהארכתם שמתרחשת כבר בכוח האינרציה של הרפואה המודרנית.

השוואה בין מצבנו לבין המצב של אחרים היא גורם סבל ידוע. בין רכישות חומריות ניתן להשוות, אך חוויות אינן ניתנות להשוואה. חוקרים רבים ממליצים, אם כן, להעדיף לצרוך חוויות ולא מוצרים פיזיים. העובדה הבסיסית ביותר היא, שרוב החוויות מתרחשות בהקשר חברתי. החוויה הגורמת לנו בפועל לאושר הרב ביותר בזמן שהיא מתרחשת היא בילוי במחיצת אנשים אהובים. כסף אולי יכול לעשות אותנו מאושרים, אבל מן הראוי לנצלו לרכישת השכלה וטיפוח קשרים עם אנשים אחרים.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Breslin, M. J., and Lewis, C.A.  Theoretical Models of the Nature of Prayer and Health: A Review. Mental Health Religion and Culture. 11, 9-21

 Brickman, P., Coates, D., and Janoff-Bullman, R. Lottery winners and accident victims: is happiness relative? Journal of Personal and Social Psychology, Vol. 36, 917-927.