‏290.00 ₪

מחקר של קורן משנת 1994 מצא שהעיתונות הישראלית סקרה באופן נרחב את ההכנות לקראת יום האדמה בשנת 1976, כמו גם את תוצאות האירועים. עיקר הסיקור הסתמך על מקורות ממשלתיים ומומחים לענייני ערבים, וקולם של מארגני ההפגנות כמעט ולא נשמע. מארגני ההפגנות תוארו כקבוצה שולית של אנשים קיצוניים, קומוניסטים ולעתים אלימים, וכסכנה למדינה.

מחקר של וולפספלד, אברהם ואבורעיה משנת 2000 בחן את הסיקור העיתונאי של הפגנות יום האדמה בשנים 1977-1997. במחקר זה נטען שהסיקור לפני יום האדמה עסק בעיקר בהכנות כוחות הביטחון ובטענות על הסתה מצד מנהיגים ערביים, למרות שברוב הגדול של השנים אירועי יום האדמה הסתיימו ללא אלימות. רק 7% מהדיווחים לפני ההפגנות, ו-6% אחרי סיפרו מדוע הערבים מפגינים .

הפקעת קרקעות בבעלות ערבית היוותה קונפליקט רגיש ביחסים בין המיעוט הערבי והשלטונות במדינת ישראל מאז 1948. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה אישרה הממשלה חוקים ותקנות שעל פיהן הופקעו שטחי קרקע נרחבים מהאוכלוסייה הערבית, בעיקר בגליל ובמשולש. חוקים אלו כללו את חוק נכסי נפקדים וחוק רכישת מקרקעין. בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60 הפקיעה המדינה כ-75,000 דונם בבעלות ערבית‏. חוקים ופעולות שונות של ממשלת ישראל שנעשו, לטענת רשויות המדינה, במסגרת חוקים שוויוניים לצורכי הציבור, התפרשו על ידי אישים מהציבור הערבי כתחבולות להפקיע קרקעות של ערבים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• אורן יפתחאל, "יום האדמה", בתוך א. עדי (עורך), חמישים לארבעים ושמונה (עמ': 290-279), תל אביב וירושלים: הקיבוץ המאוחד 
• יעקב לנדאו, המיעוט הערבי בישראל 1991-1967 : היבטים פוליטיים . הוצאת עם עובד, תל אביב 
• אלי רכס ושמעון שמיר, ערבי ישראל . תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1976.
• אלי רכס, ערבי ישראל והפקעת הקרקעות בגליל. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב 
• Sorek, Tamir (2015). Palestinian Commemoration in Israel: Calendars, Monuments, and Martyrs. Stanford, CA: Stanford University Press