עבודה זו תעסוק במפלגות מרכז בפוליטיקה הישראלית, ותבחן את מה שהביא להקמה ולנפילה שלהן מתוך הפרספקטיבה של חברי המפלגה והמנהיגים שלה.

בעבודה זו אנסה להבין מהי תרומתה של המפלגה הפרוגרסיבית לפוליטיקה של ישראל, ומה הניע את פנחס רוזן להקימה.

פנחס רוזן[1] התחיל את פעילותו הפוליטית עוד בגרמניה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, הוא היה יו"ר ההסתדרות הציונית ולאחר עלייתו לארץ ישראל המשיך לכהן כנציג ההסתדרות הציונית בחברת סולל בונה, עד שעזב את הארץ ללונדון על מנת לכהן כחבר ההנהלה הציונית.

לאחר חזרתו ארצה בשנות ה-30, כיהן כחבר במועצת עיריית תל אביב-יפו ובשנת 1944 נבחר באספת הנבחרים.

לאחר הקמת המפלגה הפרוגרסיבית בשנת 1947 ועד תום הכהונה, פנחס רוזן החזיק בתיק שר המשפטים, תרם והשפיע רבות למערכת המשפטית של מדינת ישראל ואף הוביל לביטול עונש מוות ונחשב למגנו של טוהר המידות במערכת המשפט ומערכות השלטון. פנחס רוזן הקים את המפלגה הפרוגרסיבית אשר איחדה בין המפלגות העלייה החדשה לבין העובד הציוני, המפלגה כיהנה בכנסת משנת 1949 והצליחה להחזיק בכנסת עד הכהונה הרביעית, כאשר בסוף כהונתם חברו לציונים הכללים אל תוך המפלגה הליברלית עקב שינוי דעותיו הפוליטיות של פנחס רוזן.

בחרתי בנושא זה על מנת לנסות ולהבין את עלייתו, צמיחתו ונפילתו של פנחס רוזן כמנהיג של המפלגה הפרוגרסיבית ואת התרומה שלו למערכת המשפט בישראל, מתוקף תפקידו כשר המשפטים. [2]

מטרת העבודה

לבחון את אופן התפקוד של פנחס רוזן כמנהיג המפלגה הפרוגרסיבית, מן ההקמה שלה ב- 1948 ועד שהתפרקה ב- 1959.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מנהיגותו של פנחס רוזן כמנהיג מפלגת המרכז , המפלגה הפרוגרסיבית, לאור התנהלות מפלגות מרכז בכלל בפוליטיקה הישראלית ?

השערת המחקר

מנהיגותו של פנחס רוזן כמנהיג מפלגת המרכז , המפלגה הפרוגרסיבית, הייתה בעייתית לאור התנהלות של מפלגות מרכז בפוליטיקה הישראלית שיש להן חסרונות מובנים בחוסר מיקוד פוליטי, כלליות המצע, תפיסת הציבור מפחלגות אלו כמפלגות אופנה וכד'

שיטת המחקר

ניתוח תוכן איכותני- קריאת ספרים, מאמרים, תיאוריות של מנהיגות ומצעי מפלגה. אנתח את המאמרים העוסקים בנושא ואת הספרות הרלוונטית.

הדרך בה בחרתי לבצע את המחקר היא באמצעות שיטת מחקר איכותנית, המאפשרת לבחון ולנתח תופעה ספציפית לעומקה. להלן יוצגו הנחות ורעיונות של אסטרטגיות מחקר וניתוח, בהן נעזרתי, מתוך רצון להקיף את התופעה מהיבטים שונים, גם כאלה שיש ביניהם קשר.

 ליקוט הנתונים וניתוחם יעשה לפי "תיאוריה מעוגנת בשדה", תיאוריה זו סוברת שההתנהגות האנושית כוללת דפוסים חוזרים אותם ניתן לאתר כאשר מגיעים לחקור את הנושא עם שאלת מחקר ראשונית, כללית ופתוחה למגוון רחב של תשובות, נוסף על חיפוש זהיר, מבני וסיסטמאתי אחר קשרים ותבניות.

ניתוח הטקסטים נערך תוך מודעות לכך שהחוקר, בעבודת פרשנותו, אינו יוצא מרשת מערכת ההבנה, תלוית התרבות, שהוא והנחקר משתייכים אליה, ומתוך הבנה כי משמעות טקסט היא דבר הפתוח לפרשנויות שונות.