עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון מיסוי מכשירים פיננסיים- מיסוי אופציות לעובדים (עבודה אקדמית מס. 1047)
290.00 ₪
26 עמודים
עבודה אקדמית מספר 1047

תוכן עניינים
תקציר
פרק 1- אופציות מהן?
1.1 מהן אופציות?
1.2 מהן אופציות לעובדים?
1.3 שלבים בחיי האופציה
1.4 יתרונות וחסרונות בהענקת אופציה
פרק 2- מיסוי אופציות לעובדים
2.1 השוואה בין דין מיסוי אופציות לבין דין מיסוי הכנסות עבודה
2.2 הקשיים העיקריים שהתעוררו לגבי מיסוי הקצאת אופציות לעובדים
2.3 הקצאת אופציות לעובדים טרם הרפורמה- הקצאות שבוצעו עד תום שנת המס 2002 ופסיקה רלוונטית
2.4 מיסוי אופציות לעובדים המצב לאחר הרפורמה – הקצאות החל משנת 2003 ואילך ופסיקה רלוונטית
פרק 3- אבחונו של סעיף 102 כהוצאת מס או כחלק מהמבנה הנורמטיבי של משטר מיסוי ההכנסה והקשר בין תחולתו של 102 ושיעור אחזקתו של העובד בחברה.
סיכום
רשימת מקורות
כזכור, שנות ה-90' אופיינו בהקמת חברות היי-טק שצצו כפטריות אחר הגשם. האופי האינטנסיבי של שוק ההיי-טק אילץ את מנהלי החברות והמשקיעים להגיע לפתרונות יצירתיים בכל הקשור לתמרוץ עובדים, כך שאלה יהיו מוכנים לעבוד "סביב השעון". וזאת, כדי לעמוד בדרישות השוק ובדרישות המשקיעים, לתשואות גבוהות על ההשקעה בקבועי זמן קצרים ככל האפשר. אחד הפתרונות היצירתיים שנמצאו היה חלוקת אופציות או מניות לעובדים, כך שלמעשה אפשרו החברות לעובדים לקחת חלק בחברה בה עבדו ובנוסף לשכרם, ליהנות מפירות הצלחת החברה באמצעות הבעלות בה, ולו באופן חלקי.
"בין אם מדובר בעובד שכיר ובין אם מדובר בנושא משרה בכירה, העובד בעידן המידע מהווה משאב עיקרי, מעמד זה בולט במיוחד בתחום ההיי טק, שבו הצלחתו של העסק כולו תלויה בידע וביוזמה של העובדים. במציאות זו, גורס כבוד הנשיא, מדינה המבקשת להימנות עם המדינות הנוטלות חלק בפיתוח עולם המידע, חייבת להשקיע בחינוך ובקידום העובד" (מתוך אופציות לעובדים, דברי נשיא ביה"ד לעבודה, סטיבן אדלר).
שיטה זו של תגמול עובדים באופציות מהווה מכשיר לשיתוף העובדים בהצלחת החברה, הנושא בחובו יתרונות וחסרונות הן למעביד והן לעובדים כפי שנראה בגוף העבודה.
לכאורה, לא אמור להיות שום הבדל בין מיסוי אופציות לעובדים לבין מיסוי כל טובת הנאה אחרת הניתנת לעובד תמורת מחיר נמוך או ללא תמורה בכלל. אמנם, עם זאת שמדובר בהכנסת עבודה לכל דבר, מחוקקי המס קבעו הוראות מיוחדות המעניקות הקלות מס מגוונות לסוג מיוחד זה של הכנסת עבודה. הקלות אלו כוללות דחיית אירוע המס, שינוי סיווג ההכנסה או קביעת שיעור מס נמוך יותר.
הוראות המיסוי המיוחדות האלה נובעות מהקושי בהערכת שווי המניות או האופציות במועד הקצאתן לעובד מפני שבדרך כלל מדובר בניירות ערך בלתי סחירים, או כפופים למגבלות סחירות ואחרות וכן יש לעובד קשיי נזילות ביום קבלת האופציה ולכן הוא לא יכול לשלם מס.
יחד עם זאת, הגברת השימוש בשיטת תגמול זו בישראל לא הביאה עימה, לפחות עד תיקון 132, ליצירת הסדר חקיקתי מקיף ומסודר בנושא מיסוי אופציות שהוענקו לעובדים. הוראות החוק המרכזיות שעוסקות בנושא מיסוי הקצאת אופציות לעובדים מצויות בסעיף 102 לפקודה.
משטר מיסוי ההכנסה בישראל קובע כי דין המס החל על אירוע במסגרתו החברה המעבידה מקצה ללא תמורה אופציה לעובד יהא שונה מדין המס החל על הכנסת עבודה אחרת[1]. השוני בין דינים אלה מתבטא בהיקפו של בסיס המס: בסיס המס החל על הכנסות עבודה[2] אחרות רחב יותר בהשוואה לבסיס המס החל על האירוע. קיימות שתי גישות שיש בהן כדי להסביר את היקפו המצומצם, יחסית, של בסיס המס: על פי הגישה הראשונה, צמצום בסיס המס נגזר מהגדרת בסיס המס במשטר מיסוי ההכנסה. כלומר, עקרונות משטר מיסוי ההכנסה מחייבים כי בסיס המס יהא מצומצם ("הגישה הנורמטיבית"). גישה זו מובילה ממילא לתוצאה לפיה בסיס המס של עובד המקבל אופציה אינו צר בהשוואה לזה החל על הכנסת עבודה אחרת אלא תואם לו. הגישה השנייה, המהווה גישה חלופית לגישה הנורמטיבית, גורסת כי צמצום בסיס המס נובע ממדיניות כלכלית שנועדה לתמוך בהענקת אופציות לעובדים באמצעות הענקת הטבות מס המתבטאות בצמצום בסיס המס של העובד ("גישת הוצאת המס").
"
ביבליוגרפיה לדוגמא...
- אלתר אברהם, כליף אורי, מיסוי בינלאומי על-פי הדין הפנימי בישראל לאחר הרפורמה, עובדים ישראלים בחו"ל: אופציות, שכר, רווחי הון, השקעות ועוד, אמנות מס, כרך ג', תל אביב, ערן
- "היערכות במסים" שנכתב ונערך על ידי מחלקת המסים של פאהן קנה ושות'
- Think High Tech, תוכניות תמרוץ עובדים, מבית BDO זיו האפט
- שפירא אלכס, "הקצאות שבוצעו בשנת המס- 2003 ואילך", מיסים
- דורון טיקוצקי דורון, "מורה נבוכים לעניין מיסוי הקצאת מניות ואופציות לעובדים"