עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית מדף היבשת, קרקעית האוקיינוסים,טופוגרפיה, תנועת הלוחות הטקטוניים (עבודה אקדמית מס. 10506)
390.00 ₪
28 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 10506
תוכן עניינים
1. מבוא |
1.1. מהו איזור מדף היבשת (Continental margin)? |
2. תוצאות המחקרים |
2.1.1. השפעות פוטנציאליות של הקרקע על הפאונה (Fauna, מגוון היצורים החיים) בבית הגידול |
2.1.2. כיצד משפיעים בחזרה האורגניזמים באקוסיסטמה על המצע?
|
2.2. יחסי גומלין ותלות בין קרקע קשה לקרקע רכה |
2.3. התקדמויות במחקר בנושא השפעת טופוגרפיית הקרקע על אקולוגיית בית הגידול |
3. דיון וסיכום |
4. רשימה ביבליוגרפית |
אזור מדף היבשת הינו איזור מפגש האדמה עם קו המים, בעומקים של 100 עד 4000 מ' מגובה פני הים, והוא מהווה כ- 15% מקרקעית האוקיינוסים בעולם. הטופוגרפיה של אזור מדף היבשת מושפעת מתנועת הלוחות הטקטוניים, מתהליכים קרקעיים ומתהליכים ימיים. תכונות המים באיזור מביאות ליצירת גרדיאנטים חזקים של לחץ, טמפרטורה וחמצן (L. A. Levin ו- P. K. Dayton).
מבחינה אקולוגית, זהו אזור עצום בחשיבותו, זאת בשל העובדה שהוא משמש כאיזור להשקעת וקיבוע פחמן (מעל ל- 90% מן הפחמן באוקיינוסים), שתוצריו נפט, גז, COa ומתאן הידראטים, ולמיחזור נוטריאנטים. אי לכך,הוא מספק מקורות מזון ואנרגיה רבים ומגוון בתי הגידול והמינים בו גדול להפליא. בהתאם לגרידאנטים השונים של משאבים כחמצן ותנאי גידול כטמפרטורה, ניתן לראות גם גרדיאנטים של מזון וסובסטראטים לגידול ובהתאם לכך גם התפלגות של בעלי חיים וצמחים. כיום האזור מאוים הן בשל הרס כתוצאה מפעולות ישירות של האדם, דוגמת בנייה ותנועה רבה באיזורי החופים, והן בשל הרס כתוצאה משינויי אקלים קיצוניים, המביאים לירידה באחוז החמצן (היפוקסיה, המוגדרת כריכוז חמצן הנמוך מ- 22 µM/ 0.5ml/L/ 10% סטורציה) ולעלייה ברמת החומציות בשל שינוי זה (L. A. Levin ו- P. K. Dayton).
מבחינה גיאוגרפית, מבנה מדף היבשת הוא של מדרון תלול הנמשך בערך מעומק 200 מ' ועד לעומק של 3000 מ' (L. A. Levin ו- P. K. Dayton). ההתייחסות המחקרית הינה בעיקר למתרחש על קרקעית האוקיינוס באיזור זה, איזור המכונה האיזור הבנטואי (benthic) (M. H. Posey W. G. Ambrose, ). במהלך העבודה יוזכרו מושגים נוספים המתארים בעיקר את החיים באיזורים אלו.
החוקרים מציינים כי כמות הפיגמנטים שנמצאה, כלומר רמות הכלורופיל a ופיאופיטין, הינן נמוכות (16.5 mg/m2) בהשוואה למדווח בספרות לגבי שוניות טרופיות (70-900 mg/m2), מה שעשוי, לדעת החוקרים, לנבוע משיטת המדידה (מדידה נלקחה ממשטח עליון בלבד). כמו כן, הנתונים המדווחים בספרות הינם מאיזורים בהם אין עשב-ים והייצור הראשוני מתבסס בעיקר על מיקרואורגניזמים שהם חלק מה- Infauna שבשכבה הבנטואית, כך שייתכן שההבדל נובע מהשוני בין האוכלוסיות במחקר זה ובין אלו שבמחקרים המדווחים בספרות (G. Boucher et al).
העובדה שלא נמצאה פוטואינהיבציה יכולה לרמז, לדעת החוקרים, על העובדה שהמשקע והקרקע הרכה אף עשויים לשמש מחסה למיקרואורגניזמים מבצעי פוטוסינתזה כאשר רמת הקרינה גבוהה. יכולת זו חשובה, למשל, בסביבות של מים רדודים, בהם רמות הקרינה גבוהות יותר (G. Boucher et al).
כאמור, מאפיינים גיאופיסיים של פני השטח עשויים להשפיע במידה רבה על אוכלוסיות בנטואיות. הדבר שמשתקף גם מן האנליזה בקנה מידה רחב יותר שבוצעה על ידי החוקרים J.E. Hewitt et al , בה נמצאה חפיפה מסוימת, במספר שיטות, בין אוכלוסיות אפיבנטואיות ובין מאפיינים גיאופיסיים בשטחי קרקע רכה. במובן זה, שיטת ה- bottom-up בה נקטו בהמשך הביאה לתוצאות המיוחלות, יותר מאשר שיטת ה- top-down בה נקטו בהתחלה, אשר במסגרתה התקשו החוקרים לחבר בין סביבות גיאופיסיות ובין סביבות מחיה שונות (habitats). החוקרים מסכמים ומוצאים אם כן שלמידע הביולוגי, אשר ניתן להשיגו באמצעות תצלומי וידאו, יש חשיבות רבה בפירוש המידע האקוסטי, ולהפך (כאשר המידע האוקסטי מאפשר בעיקר הרחבת סקלת המחקר), והאינטגרציה בין שני סוגי המידע חשובה, אם כי את הניתוח יש תמיד לעשות רק בהקשר לשאלת מחקר ספציפית. החוקרים מציעים לשלב בין מידע זה למידע המתקבל מאיסוף דגימות ספציפיות, כאשר אם עד היום וריאביליות בין דגימות ספציפיות היוותה בעיה באנליזה (כפי שראינו בחלק מן המחקרים שהוצגו), כעת יש לה דווקא משמעות, בהקשר למידע המתקבל מאנליזת קנה המידה הרחב (J.E. Hewitt et al,).
בנוסף, פיתוחן של שיטות מחקר חדשות, דוגמת זו של J.E. Hewitt et al, המאפשרות דגימה בקנה מידה גדול, הינה קריטית לצורך הערכה של השפעת מעשי האדם, למשל, על אוכלוסיות בנטואיות, כמו גם לצורך תכנון דרכי פעולה ושיקום. גם D.M. Alongi מסכימים כי חסר כיום מידע רב אשר יאפשר את הגנת אזורי הקרקע הרכה, בייחוד באיזורים הטרופיים בהם ישנו ניצול מסחרי רב של הקרקע והפאונה, מפני השפעות האדם. עם זאת, טרם ההתבוננות במעשי האדם, ישנן עוד שאלות רבות הדורשות, לטענת החוקרים, התייחסות של מחקר בקנה מידה גדול, דוגמת תהליכי נדידה, גיוס (ובהקשר לגיוס- כיצד גיוס משפיע על יצירת אוכלוסיות בוגרות), ייצור, רבייה, שינויי אקלים ועוד (J.E. Hewitt et al). כל המחקרים שהוזכרו מתמקדים בשאלות אלו ולא בהשפעות מעשי ידי אדם על מבנה הקרקע, אך יש להניח שקיימים מחקרים נוספים המתמקדים בתחום האחרון או שבמידה ואין- נדרשים כאלו.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
M. H. Posey and W. G. Ambrose. Effects of proximity to an offshore hard-bottom reefon infaunal abundance. Marine Biology,118