‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד התבטאה התעמולה הנאצית והשפעתה על העם הגרמני?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע היסטורי - מפלגות המונים באימפריה הגרמנית ובאוסטריה.

המפלגה הנאצית - ימים ראשונים.

התעמולה הנאצית בימי רפובליקת ויימאר. 

התעמולה הנאצית ברייך השלישי 

אמצעי התעמולה של המדינה. 

האדרת דמותו של היטלר. 

דמות היהודי בתעמולה הנאצית. 

הערכתה של התעמולה הנאצית. 

ביבליוגרפיה. 

התעמולה הנאצית הייתה חלק חשוב מפעולותיה של המפלגה הנאצית בדרכה לרכוש את אהדתם של המונים בגרמניה ומחוצה לה. ובהיותה כזאת, היא נכחה באופן בולט בחיי היומיום ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כל. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם - הרדיו והקולנוע, כמו גם בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה - השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרוּת הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם.

התועמלנים הראשיים של המפלגה הנאצית היו אדולף היטלר, מנהיגה של המפלגה, ולאחר מכן פיהרר גרמניה, שהגה את הרעיונות הבסיסיים של התעמולה, שר התעמולה יוזף גבלס, שהיה בין המיישמים האדוקים והקנאים של תורתו של היטלר, ושמערכת התעמולה שיצר סייעה למפלגה הנאצית לעלות לשלטון, ולאחר מכן להחזיק בו, תוך חינוך ההמונים הגרמנים למטרות המפלגה, ובמידה פחותה בהרבה הנס פריטשה.‏[1]

התעמולה הנאצית סבבה סביב מרכיבים עיקריים אחדים. שניים מהם, והעיקריים שבהם, היו טיפוחו של "מיתוס הפיהרר" לפיו היטלר הוא המושיע המיסטי, שנשלח על ידי האל להושיע את גרמניה בעת צרתה, וכי הוא אדם המגלם את כל התכונות הטובות, ואינו מסוגל לשגות; וכן הטפה אנטישמית שיטתית ורצחנית כנגד היהודים. מרכיבים אלו, כשהם שלובים יחדיו, היו בין הגורמים המרכזיים שאיפשרו את ביצועה של השמדת היהודים ההמונית בשטחי הכיבוש הנאציים.[2]

הגורמים החברתיים המרכזיים באימפריה הגרמנית, השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, היו חסרי אונים כנגד שיטות התעמולה החדשות שהביא עמו היטלר מימין, וכנגד התעמולה הקומוניסטית המודרכת על ידי מוסקבה משמאל. טכניקות חדשות אלו של תעמולה טוטאלית היו מעבר לתפיסתם או להישג ידם של השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, שנטו לדבוק במורשת ובמסורת, כשהם פונים לקהל מבוגר ולאינטליגנציה. השימוש הנאצי והקומוניסטי בנוער, במצעדים ובתזמורות, בסרטי זרוע, בצבע האדום, ובתנועה הבלתי פוסקת, היווה מכה בלתי צפויה לאנשי המפלגות המסורתיות. התעמולה הקומוניסטית שכינתה את הסוציאל-דמוקרטים "סוציאל פשיסטים" והתעמולה הנאצית הבוטה, החוזרת על הסיסמאות הפשוטות והקליטות, נותרו ללא מענה. שני הזרמים כאחד ביקשו להביא לחיסולה של הרפובליקה הדמוקרטית, והחלפתה במשטר טוטליטרי לפי רוחם. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בעז נוימן, להיות ברפובליקת ויימאר, עם עובד, פרק ד': תעמולת המונים עמ' 128-164

איאן קרשו, היטלר - נמסיס: , תל אביב: הוצאת עם עובד