‏290.00 ₪

תוכן

מבוא 

מקומה של המעשייה בעולמו של הילד

הצגת המעשייה "סינדרלה"

השאלות שידונו בעבודה

גרסאות בסיס לסיפורי סינדרלה בעולם המערבי 

גרסת באזילה ב"פנטאמרון"

הגרסה של פרו ב"סיפורים לאמא אווזה"

"אשנפוטל", "נערת האפ"' הנוסח של האחים גרים

"מריה נערת העץ" מאת איטאלו קלווינו  

רשימת הרכיבים העלילתיים (הפונקציות) בשלוש גרסאות הבסיס:

המשפחה ב"חתולת האפר" / באזילה

המשפחה בגרסתו של פרו 

המשפחות בגרסת האחים גרים

המשפחה ב"מריה נערת העץ"

על שום מה כה הושפלה סינדרלה התמימה? 

סיפורו של פרו

"אשנפוטל" (Aschenputtel), האחים גרים 

המצב התחילי ב"חתולת האפר" 

מדוע אין האב מתערב לטובתהשל סינדרלה? 

הגלוי והסמוי במערכות היחסים שבין גבורי "סינדרלה"

מהם המרכיבים בעלילה המעוררים את הילד להזדהות עם סינדרלה? 

סיכום

המטרה המרכזית של הסמינריון היא לבדוק מהם המרכיבים בסיפור המדברים אל הילד ומביאים אותו לתחושת הזדהות עם גיבורת הסיפור.

הסמינריון מתייחס לארבע גרסאות של הסיפור "סינדרלה", שנכתבו באירופה, ויתבסס על נתונים שנשאבו ממחקרים שונים בנושא: בפסיכולוגיה, בפולקלור ובספרות, וכן ממחקרים שנעשו במסגרת המכללה ובגני ילדים.

הסמינריון דן בשלוש שאלות המהוות שתי וערב במרקם הסיפור "סינדרלה":

על שום מה הושפלה סינדרלה התמימה והמתוקה?

מדוע לא התערב האב לטובתה?

אילו מרכיבים בעלילה מעוררים אצל הילד הזדהות עם סינדרלה?

הדיון בשאלות יוצא מתוך ההנחה, כי קיימים שני מישורים במעשייה - הגלוי והסמוי, וכי יש ביניהם קשר המשתקף בסמלים ובתמונות לשוניות. ההתרחשויות החיצוניות במישור הגלוי של העלילה אמנם מספקות תשובות לשאלות המוצגות, אולם עם זאת הן מסוות את החומרים הקשורים לעולמם הפנימי והאישי של הגיבורים. אפשר יהיה לחדור אל העולם הסמוי ולהבין את מהות החומרים בשתי דרכים: (א) השוואה בין ארבע גרסאות המבחר, כשכל גרסה עשויה להאיר נקודות בלתי ברורות בגרסאות האחרות; (ב) פענוח תמונות וסמלים המסתירים את המתרחש מאחורי פעולות הגיבורים – את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת חוויותיהם.

המעשייה היא ז'אנר קדום ביותר בספרות. זוהי כנראה הספרות הבלתי כתובה של האדם הקדום, המייצגת את הספרות מתקופת ילדותה של האנושות.² למרות שבמשך הזמן חדרו לתוך המעשייה יסודות חדשים, היא שמרה על אופיה הקדום ועל האווירה הקסומה שבה. את קיומה של המעשייה כז'אנר בתקופה הפרהיסטורית אפשר רק לשער, אולם על מקומה בעולמו של הילד בעת העתיקה באזור הים התיכון נרמז כבר במקורות עתיקים כמו ב"פוליטיאה" לאפלטון (אפלטון, תשכ"ב: 50-60).

אגדות עם אלה, שסופרו במרחבי המזרח והמערב ובעדות ישראל השונות משקפות מסכת חיים, שיש בה מגעים בינלאומיים ובין דתיים, גם אם בדרך של מתיחות והתנגשות (נוי, תשכ"ב: 94). מספרים-אמנים סיפרו סיפורים, זקני המשפחה סיפרו סיפורים וכן האב והאם. הסיפורים עברו מדור לדור ומארץ לארץ, כשכל עם מטביע עליהם את חותמו. לכן אין לך סיפור עם, שצמח במקום כלשהו ונשאר שם, אלא הוא נדד בדרכים שונות עם נודדים, עם סוחרים ועם עוברי אורח, התגלגל במקומות חדשים וחזר וסופר, כשבכל מקום השתנו פרטים אלה או אחרים בסיפור - הכל לפי ציפיותיהם של השומעים. דינמיקה זו מצביעה על חיוניות רבה בהתאמת הסיפור לתנאי הסביבה והתקופתה - תופעה מרתקת כשלעצמה, ומחקרה מהווה מעין מסע של הרפתקאות במנהרת הזמן.

סמינריון זה בא לבדוק:

(א) מה התרחש בדיוק בביתה של סינדרלה, דמות מוכרת כל כך ופופולרית ברחבי העולם, דמות אהובה ביותר על ילדים, שהפכה לסמל בעולם המבוגרים.

(ב) מה בדיוק הסתתר מאחורי נערה זו, המוצגת כצדיקה תמימה וסובלת על לא עוול בכפה.

(ג) כיצד מתפתחת "תסמונת סינדרלה" אצל הילד.

הסיפור פורש לפנינו – מבוגרים וילדים כאחד – עולם שרב בו הנסתר על הנגלה, ושהמהלך בו מיטלטל בין קטבים מרתקים, מגרים ומעוררים את הדמיון וסוחפים הלאה, אל תוך הבלתי נודע והבלתי ברור, שרבים בו סימני השאלה מן הפתרונות.

במהלך העבודה נבדקו מספר שאלות, שנותרו בלתי פתורות למרות הסיום הטוב. על אף המעגל שנסגר בסופו של הסיפור אפשר לומר, כי המעשייה פורצת את גבולות המציאות הצרה והמוגבלת ופותחת מרחבים נסתרים. דינמיקה זו מתאפשרת בזכות שני מישורים במעשייה: הגלוי והסמוי. במהלך העבודה יתבצע מעקב אחר מוטיבים תוך השוואת גרסאות המבחר. המוטיבים אמורים לחשוף את השווה ואת השונה במישור הגלוי, אולם מתוך התבוננות בשונה ניתן יהיה לחדור אל המישור הסמוי ולהבין פערים בלתי ברורים, הנפערים בעלילת הגרסאות השונות. דרך נוספת לחדירה זו תעשה באמצעות שפת סמלים, המסתירה מאחוריה את עולמם הפנימי של הגיבורים ומשקפת את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת חוויותיהם. הסמלים הם אוניברסלים ומשותפים לכל אדם באשר הוא, שכן יסודם בתכונות גופניות או נפשיות של בני אנוש. שפת הסמלים פותחה על ידי המין האנושי אולם נשכחה לפני שנתקבלה כלשון מוסכמת (פרום, 1951: 9-26).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שביט, ז. מעשה ילדות – מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

שטרן, ד. אלימות בעולם קסום, רמת גן: בר-אילן.

Basile, G. Il Petamerone. In N.M. Penzen (Ed.) The Pentamerone of Giambattista Basile, Britania