עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050

עבודות אקדמיות בחינם לצורך התרשמות. חלק מעבודות אלו נמצאו ברשת וניתן קרדיט. ככל שיש פגיעה בזכויות יוצרים נא להודיע לנו - והעבודה תוסר מיידית.

במאגר מעל ל-.  20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של החל מ-

50 ש"ח לעבודה!!! (בשימוש קוד קופון) העבודות נמכרות as-is

חדש - הדרכה פרטנית - איך לכתוב עבודה בעזרת AI מבלי להיתפס - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים

חדש - בדיקת AI - האם העבודה נכתבה על ידי בינה או אדם? כולל סימון הקטעים החשודים (עד 10 עמודים - 150 ש"ח, עד 30 עמודים 250 ש"ח) - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים.

אזהרה חמורה -  "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם. - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים ומחיר !!!

 סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? פנו אלינו עם דרישה לכתיבה מותאמת אישית - ונבצע זאת עבורכם עם מומחים מובילים בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק! - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים

חוות דעת על מרצים

 

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•ם בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית תנ"ך סדום, דו-שיח בין אברהם לאלוהים על גורל סדום, משא ומתן, חטאים מקרא (עבודה אקדמית מס. 10616)

‏290.00 ₪

16 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10616

עבודה אקדמית תנ"ך סדום, דו-שיח בין אברהם לאלוהים על גורל סדום, משא ומתן, חטאים מקרא

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דו-שיח בין אברהם לאלוהים על גורל סדום?

תוכן העניינים

מבוא                                                                                                                            

הקדמה לדו-שיח בין אברהם לאלוהים                                                                   

דו-שיח בין אברהם לאלוהים על גורל סדום                                                            

  • משא ומתן על המחיר                                                                                     
  • סיום המהלך                                                                                                   
  • מטרות המשא ומתן                                                                                       
  • דו שיח או משא ומתן?                                                                                    

נקודת מבט ומיקוד הדמויות                                                                                               

סיכום                                                                                                                        

ביבליוגרפיה 

הדו-שיח תופס מקום נכבד בסיפורת המקראית. הדיבור בכלל והדיאלוג בפרט הוצגו בספרות המחקר ככלי להצגת דמויות, חשיפת אופיין, מחשבותיהן וככלי להצגת המערכות החברתיות והרקע לסיפור. חוקרים שונים השתמשו בכלים סוציו-לינגוויסטים כדי לנתח את הדו-שיח הספרותי באמצעות דברי המשתתפים ויחסו של המספר אל הדמויות. מתוך הניתוח הזה, ניתן ללמוד על הדוברים, מטרותיהם ועל דרכי השגתן.

   בחיבור זה, אעזר בכלים אלו כדי לנתח את הדו-שיח, או משא ומתן, בין אברהם לאלוהים על גורל העיר סדום, כפי שמוצג בפרק י"ח בספר בראשית. כדי לבחון את הדו-שיח, אבדוק מי הם הדוברים, מהו המקום והזמן, ומהו ההקשר שבו מתנהלת השיחה. נוסף על כך אבחן, מי יוזם את השיחה ומי חותם אותה, מהן המטרות של השיחה, האם הן הושגו וכיצד. הדרך בה מבסס המחבר את מעמד הדוברים. מקומם של הדוברים בהיררכיה והאם הם חורגים ממנה (footing). סדר הפרקים יחל בהקדמה לשיחה, הפרק השני יעמוד על הדו-שיח עצמו ויחולק על פי מהלך המשא ומתן וסיומו. הפרק האחרון יעמוד על נקודות המבט ומיקוד הדמויות.

   הרעיון העיקרי בקטע זה הוא בחירת אברהם למנהיג האומה. אלוהים בוחן אותו, מדריך אותו, ומכוון אותו לדרך ה'.

   הפסוקים 16-33 הנם מעבר מסיפורי אברהם בחברון לסיפור אברהם-לוט. גונקל[1] מחלק את הסיפור לשלושה חלקים:

  1. פסוקים 16ב', 20א'-22, 33ב': פסוקים אלו הנם קטעי ביניים שיוצרים קישור בין סיפור אברהם בחברון לבין סיפור לוט-אברהם.
  2. פסוקים 17-19: הסיבות להתגלות אלוהים- חשיפת התוכנית האלוהית לגורל סדום.
  3. פסוקים 22ב'-33: אברהם משתדל למען סדום, לטענת גונקל גם קטע זה הוא משני ושייך למסגרת הסיפורית של גורל סדום הדן במספר הצדיקים המצדיק את הצלת העיר.

במחקרו על סיפור אברהם מציין בובר[2] שלסיפורי אברהם שלוש מטרות:

  1. קשר לעבר: אחרי שהאל נואש מכלל האנושות הוא בחר באברהם כמיסד האומה.
  2. מודל לחיקוי: אברהם יתווה את הדרך בה יצעדו הדורות הבאים.
  3. סימן לבאות: סיפורי אברהם כנבואה על גורל ישראל.

בחלק הנדון, ה' משתף את אברהם בתוכניותיו כדי שזה יתווה את הדרך לדורות הבאים. המשא ומתן בין ה' לאברהם מלמד על צדיקותו של אברהם ועל היותו ראוי להיות אבי האומה.

ון סיטרס[3] טוען שרוב הפרק הוא מקורי ובו מוצג מעמדו של אברהם כמעמד מיוחד – אלוהים הופך אותו לחלק מהמועצה השמימית ומעמדו גבוה משל נביא. כמו כן, המספר יוצר קשר בין אברהם לבין גורל האומות ומציג את אברהם כמקור לברכה לאומות העולם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ליבוביץ, נ', עיונים בספר בראשית:בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, ירושלים, (מהדורה שלישית).

פולק, פ', "מעמד הדוברים ומבנה הדו-שיח בסיפורי המקרא, חלק ראשון", בית מקרא 48 (קע"א),  עמ' 1-18

Blenkinsopp, J., “The judge of all the earth; Theodicy in the Midrash on Genesis 18:22-33”, Journal of Jewish Studies 41, 

 חסינה ROI


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה