‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באו לידי ביטוי התמודדות העולים בגלי העליה הראשונה השניה השלישית הרביעית והחמישית?

תוכן עניינים

מבוא

העליה הראשונה

העליה הראשונה מתימן

הִיסטוֹרִיָה של ראשית העליה

היישובים שהקימה העלייה הראשונה, המכונים מושבות

העליה השניה

הקמת כוח מגן עברי

כיבוש השמירה

יחסים עם היישוב הישן והמסורתי דתי

העלייה השלישית-

העלייה הרביעית

העלייה החמישית

הסיבות והגורמים שהביאו לעלייה החמישית

הסיבות לעליה:

אישורי עלייה

מאפייני העולים:

הישגי העליה החמישית

הישגיים כלכלים:

הישגים בתחום הביטחון:

הישגים בתחום התרבות:

הפעילות בתחום ההתיישבות:

המשבר פרוץ המרד הערבי

אופיה החברתי

ארצות המוצא

העלייה מגרמניה

הישגיים כלכלים:

הישגים בתחום התרבות:

עליית הנוער

עקרונות הארגון

במהלך מלחמת העולם השנייה

מסוף מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה

קליטת העולים בארץ

הסבה מקצועית

העלייה והישגיה

חינוך, מדע, תרבות ואמנות

התפתחות הכלכלה

התיישבות חקלאית

סיכום

ביבליוגרפיה

העליה הראשונה היא גל עלייה ציונית בין 1881 ו -1903 יהודים שנדדו בגל זה הגיעו בעיקר ממזרח אירופה ומתימן. על פי ההערכות היגרו 25,000–35,000  יהודים. רבים מהמהגרים היהודים מאירופה בסוף תקופת המאה ה -19 עד תחילת המאה ה -20 ויתרו לאחר מספר חודשים וחזרו לארץ מוצאם, וסבלו לעתים קרובות מרעב ומחלות.

מכיוון שלא היה הגירה ארץ ישראל בשנים קודמות וכן, השימוש במונח "העלייה הראשונה" הוא שנוי במחלוקת.

כמעט כל היהודים ממזרח אירופה לפני אותה תקופה הגיעו ממשפחות יהודיות מסורתיות. העולים שהיו חלק מהעלייה הראשונה יצאו יותר מחיבור לארץ אבותיהם. רוב המהגרים הללו עבדו כבעלי מלאכה או בסחר קטן, אך רבים עבדו גם בחקלאות. רק חלקם הגיעו בצורה מסודרת, בעזרת חובבי ציון, אך רובם לא היו מאורגנים, בשנות השלושים לחייהם, והיו להם משפחות. רוב היישובים נתקלו בקשיים כלכליים ורוב המתנחלים לא היו בקיאים. בחקלאות.

ההגירה היהודית העות'מאנית ארץ ישראל ממזרח אירופה התרחשה כחלק ההגירות מסה של כ -2.5 מיליון בני אדם  שהתרחשו לקראת סוף המאה ה -19 ותחילת המאה ה -20. גידול מהיר באוכלוסייה יצר בעיות כלכליות שהשפיעו על חברות יהודיות בחיוור ההתיישבות ברוסיה, גליציה ורומניה.

גם רדיפת יהודים ברוסיה הייתה גורם. בשנת 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני מרוסיה, והשלטונות האשימו את היהודים בהתנקשות. כתוצאה מכך, בנוסף לחוקי מאי, פוגרומים גדולים נגד יהודים שטפו את חיוור ההתיישבות. תנועה בשם חיבת ציון (אהבת ציון) התפשטה על פני החיוור (נעזר בחוברת האוטו-אמנציפציה של ליאון פינסקר) וכך גם תנועת בילו דומה. שתי התנועות עודדו יהודים להגר העות'מאנית ארץ ישראל.

העליה השניה הייתה מגלי העליה החשובים והמשפיעים ביותר (ההגירה היהודית ארץ ישראל) שהתרחשו בין 1904 ו 1914, שבמהלכה כ 35,000 יהודים היגרו לתוך ארץ ישראל-פסק העות'מאנית, בעיקר מן האימפריה הרוסית,  חלק מתימן.

העלייה השנייה הייתה חלק קטן מההגירה הגדולה יותר של יהודים ממזרח אירופה שנמשכה משנות ה- 1870 ועד שנות העשרים. במהלך תקופה זו היגרו יותר משני מיליון יהודים ממזרח אירופה. רוב המהגרים הללו התיישבו בארצות הברית שם הייתה ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר. אחרים התיישבו בדרום אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה ורק חלק קטן של יהודים שהיגרו הלך ארץ ישראל.

ישנן סיבות רבות להגירה המונית זו ממזרח אירופה, והדבר הנפוץ ביותר הוא האנטישמיות הגוברת ברוסיה וחיוור ההתיישבות. הביטויים לאנטישמיות זו היו פוגרומים שונים, בעיקר פוגרום קישינב והפוגרומים שהשתתפו במהפכה הרוסית בשנת 1905. הגורם העיקרי הנוסף להגירה היה מצוקה כלכלית. רוב האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה הייתה ענייה ועזבה לחפש חיים טובים יותר. יהודים עזבו את מזרח אירופה בחיפוש אחר מצב כלכלי טוב יותר אשר מצא הרוב בארצות הברית.

ארץ ישראל לעומת זאת הציעה תמריצים כלכליים מוגבלים מאוד לעולים חדשים. פלסטינה לא הייתה מקום לבוא של מהגרים עניים ולשפר את מצבם הכלכלי מכיוון שהיה מעט מאוד תעשייה. לפיכך, מרבית המהגרים היהודים מצאו פרנסה באמצעות עבודת האדמה. רבים מהמהגרים היהודים מאירופה בסוף תקופת המאה ה -19 עד תחילת המאה ה -20 ויתרו לאחר מספר חודשים וחזרו לארץ מוצאם, לעיתים קרובות סובלים מרעב ומחלות. דוד בן גוריון העריך כי 90% מהעלייה השנייה "התייאשו מהמדינה ועזבה".

העליות הגיעו מארצות מזרח ומרכז אירופה וכן מארצות ערב ותימן. הגורם העיקרי לעלייתם היה התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רובם התיישבו בערים וחלקם הקימו את "יישובי המעמד הבינוני" כגון : נהריה. חלק גדול מהם היה בעלי מקצועות חופשיים רופאים, עורכי דין, מהנדסים, מוסיקאים ועיתונאים. חלקם עלו עם רכוש אותו השקיעו במפעלי תעשייה. עלייה זו תרמה לפריחה כלכלית ולשגשוג התרבות בארץ. בתקופה זו הוקמה התזמורת הפילהרמונית, הורחבה האוניברסיטה בירושלים, ועלתה רמת הרפואה. עלייה זו הכפילה את מספר היהודים בארץ ומספרם התקרב ערב מלחמת העולם השנייה לחצי מיליון נפש.

העלייה החמישית, התחילה בתחילת שנות השלושים. עלייה זו הושפעה במיוחד מתהליכים שהביאו לבסוף לפרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, אדולף היטלר ומפלגתו הטילו גזרות קשות על היהודים, חוקקו חוקים מפלים, ונישלו אותם מעבודתם ומרכושם. חייהם הפכו קשים מנשוא. חלק גדול מהיהודים, שהרגישו בסכנה גדולה, ביקשו להגר מארצותיהם, אולם רוב המדינות ובתוכם ארה"ב, סגרו את שערם בפני מהגרים. [1]

מצב היהודים החמיר מאוד גם בארצות אחרות במזרח אירופה. בפולין ובמדינות נוספות התנהלה תעמולת הסתה נגד היהודים והעמיקה האפליה החברתית והכלכלית שהכבידה על חייהם. ככל שגבר כוחו של היטלר כן גדלה האפליה נגד היהודים גם מחוץ לגרמניה, מצב שהגביר את רצונם של יהודים רבים להגר.

 ארץ-ישראל קלטה שליש מכלל ההגירה היהודית באותה התקופה, למעלה מרבע מיליון עולים. הרכב העלייה היה מגוון ביותר. חלק גדול מהעולים היו בעלי הון שהגיעו עם רכושם, וכן בעלי מקצועות חופשיים, כמו: רופאים, מהנדסים, עורכי-דין, מוסיקאים ועוד. רבים מהם נאלצו לעשות הסבה מקצועית, הן מפני שלא הייתה דרישה למקצועות אלה בארץ-ישראל, והן מסיבות אידיאולוגיות. למשל, רופאים הפכו להיות מנקי חלונות או חקלאים. למקצת מן העולים היה ידע רב בכלכלה, במסחר ובתעשייה. [2]

קבוצה נוספת שהגיעה באותה תקופה לארץ הייתה במסגרת ארגון 'עליית הנוער', שייסדה המחנכת רחה פרייאר וניהלה בפועל הנרייטה סאלד. הארגון העלה קבוצות בני נוער, שהגיעו לארץ לפני הוריהם מתוך תקווה שההורים יבואו בעקבותיהם. הקבוצות שהגיעו נקלטו בקיבוצים, במושבים ובכפרי נוער שהקים ארגון 'עליית הנוער', שם קיבלו הנערים הכשרה מקצועית חקלאית. עד 1939 עלו בדרך זו כ-5,000 בני נוער.

 העלייה במספר היהודים בארץ-ישראל לכדי כשליש מהאוכלוסיה עוררה את התושבים הערבים בארץ, והייתה בין הסיבות העיקריות לפרוץ המרד הערבי הגדול (1936-1939). קבוצות של ערביי ארץ-ישראל החלו לפגוע במוסדות השלטון הבריטי וביישוב היהודי. המרד החל בשביתה כללית של ערביי ארץ-ישראל שנמשכה כמה חודשים. המרד כולו נמשך כשלוש שנים. בעקבות מאורעות 1936 ביפו, והכרזת שביתה כללית של ערבי ארץ-ישראל, נותק היישוב היהודי ממקורות האספקה שלו בנמל יפו. בשל כך נתנו הבריטיים, במאי 1936, את אישורם להקמת נמל בתל-אביב, נמל הסחורות הראשון של היישוב היהודי בארץ-ישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2021

רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. הוצאת מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019

עמיעד כהן, ‏העליה הראשונה והשניה - העולים ברמת החיים, השילוח 13, מברואר 2019

Ben-Gedalyahu, Tzvi . "Jews Move into Former Yemenite Synagogue in Silwan Valley The building is one of many where the British Mandate evicted Jews and let Arabs take over". The Jewish Press

לא חסינה