‏290.00 ₪

תוכן העניינים

מבוא. 

שאלת המחקר

הצגת הנושא. 

מדינת ישראל כדיקטטורה/דמוקרטיה ביחס למיעוטים

הערבים הפלסטינים בישראל ויחסיהם עם המדינה. 

הצגת העבודה. 

למה בחרתי בנושא זה. 

החשיבות העבודה. 

רקע תאורטי

תאוריות בעולם: מיעוט לעומת רוב. יחס דיקטטורי למיעוט של מדינת ישראל

תאוריה אובייקטיבית וסובייקטיבית של קבוצת מיעוט. 

התאוריות החברתיות המקובלות לגבי רוב ומיעוט. 

תאוריות סוציולוגיות של קבוצות מיעוט.

תאוריות של מיעוטים אתניים.. 

תאוריות של מיעוטים דתיים..

1.מסמכי החזון לפי גאנם אסעד ומוסטפא מוהנד. 

הערבים הפלסטינים בישראל ויחסיהם עם המדינה. 

2.המאמר של לזר-אוסצקי וכבהא. 

3.החוקר בנבנשתי מירון לגבי המעמד של מסמכי החזון

סקירה ספרותית. 

החברה הערבית והפוליטיקה הישראלית.

קבוצות בחברה הערבית בישראל. 

קרקעות, תכנון ובנייה לפי מסמכי החזון 

פיתוח כלכלי וחברתי, חינוך ותרבות. 

עשייה פוליטית וציבורית. 

תגובות לפרסום מסמכי החזון 

חינוך במגזר הערבי 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי מדינת ישראל ביחס למיעוטים והאם מסמכי החזון העתידיים של ערבי ישראל משקפים שלב חדש ביחסי רוב מיעוט בישראל ?

מדינת ישראל נחשבת בעיני רבים ככדיקטטורה/דמוקרטיה ביחס למיעוטים. בעבר פרסמה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל יחד עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות את מסמך החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל, המהווה לטענתם ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מקומם ומעמדם של הערבים במדינת ישראל[1].

במסמך החזון מועלים לדיון שמונה נושאים במטרה להביא ליישום התוכנית האסטרטגית אשר גובשה בכל תחום, בפרק זמן של שני עשורים:

על פי מחברי המסמך, ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית, והיא מיישמת מדיניות קולוניאליסטית נגד אזרחיה הערבים; חותרת לניתוק כל הקשרים בין הערבים בישראל לשאר העולם הערבי והמוסלמי, ומנסה לבנות קבוצה חדשה "ערבית ישראלית"; ובנוסף מכריחה את הערבים בישראל להסכים לחלוקת משאבי המדינה לפי מפתח אתני ולא לפי האזרחות.‏

בשל סיבות אלה, וכן סיבות נוספות לא ניתן לדעת מחברי המסמך לתאר את ישראל כדמוקרטיה, אלא כאתנוקרטיה, המגבילה זכויות של מיעוטים החיים בה. על מנת לשנות מצב זה יש לשנות את שיטת המשטר בישראל, ולכונן בה דמוקרטיה הסדרית. שתבטיח לערבים בישראל שותפות בשלטון במשאבים ובתהליכי קבלת ההחלטות.‏

המסמך קובע כי יש לפעול לשינוי במספר תחומים, בהם: הכרת המדינה בנכבה הפלסטינית, ונקיטת פעולות לתיקון השלכותיה; הכרת המדינה בערבים בישראל כקבוצה לאומית, ועיגון בחוקה של היותה של ישראל מולדת משותפת לאזרחיה הערבים והיהודים; הפסקה של אפליית המגזר הערבי, וכן הנהגת אפליה מתקנת; הכרה ישראלית במעמד הוואקף ותיקון יחסה למקומות הקדושים, והכרה ישראלית בזכותם של הערבים בישראל לקיים קשרים לאומיים, אזרחיים, תרבותיים וחברתיים עם שאר העולם הערבי והמוסלמי.‏

מסמכי החזון קובעים כי בג"ץ כשל בסיפוק הגנה משפטית לזכויות האזרחים הערביים, בכך שדחה עתירות רבות שנגעו להפקעת אדמות וחלוקת תקציבים ומשאבים ממשלתיים. וכי אף שהיו פסקי דין בהם בג"ץ קיבל עתירות דומות, נקבע כי הן היו מעטות וכי "על אף היותם חיוביים במישור המשפטי הרשמי הנימוקים של בג"ץ היו בצורת נורמות משפטיות בעלות אופי איניבידואלי צר", ולא בצורה שתשפיע למעשה על מציאות חייהם של הערבים הפלסטינים בישראל.‏

כאזרח ערבי במדינת ישראל אני כואב אי השוויון המובנה בין ערבים ליהודים ומסמכי החזון מנסים להציג עמדה אידיולוגית לשינוי מצב זה.

על מנת לתקן עוולות אלה, מסמכי החזון מציגים דרישות בשני ממדים:‏

1. זכויות אזרח משותפות ובפרט הקמת נציבות עצמאית לשוויון וזכויות אדם, והתחייבות של בתי המשפט ליישם את כל האמנות הבינלאומיות של להגנת זכויות מיעוטים ולמניעת אפליה.

זכויות לאומיותקולקטיביות, כלומר בנוסף לדרישות שפורטו לעיל גם הכרה בזכותם של הערבים לשוויון מהותי מלא במדינה; החלת דולשוניות מלאה בחוק; ייצוג משמעותי לערבים במוקדי קבלת ההחלטות במדינה ובמוסדות הציבור, ובפרט זכויות וטו בנושאים הנוגעים אליהם, וכן ייצוג במערכת הסימבולית של המדינה סמלים וכדומה; עצמאות בניהול העניינים הפניםערביים בישראל בתחומי החינוך, הדת, התרבות והתקשורת; חלוקת משאבים, לרבות תקציבים, אדמות ודיור, באופן שוויוני, ואף מתקן; "הבטחת זכויות הערבים הפלסטינים בסוגיות ספציפיות בהן נעשה עוול היסטורי", ובפרט סוגיות הפליטים, הוואקף, יישובים לא מוכרים והפקעת קרקעות על ידי המדינה. ולסיום, "הכרה רשמית בעוול ההיסטורי שנעשה לערבים הפלסטינים בארץ ולעם הפלסטיני בכלל, והבטחת קיצו של עוול זה וטיפול בהשלכותיו".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בנבנשתי, מירון. "לאחר הריסוק". בתוך: שרה אוסצקי לזר ומוסטפא כבהא -עורכים. בין חזון למציאות: מסמכי החזון של הערבים בישראל. ירושלים: הפורום להסכמה אזרחית. עמ' 159-164. 

Agbaria, Ayman K. and Mustafa, Mohanad. "Two States for Three Peoples: The 'Palestinian-Israeli' in the Future Vision Documents of the Palestinians in Israel". Ethnic