‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של ההתנגדות לנאציזם מצד הגרמנים עצמם?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

שאלת המחקר. 3

מבוא. 3

זרמי ההתנגדות לנאציזם.. 4

ההתנגדות שלפני המלחמה  7

ההתנגדות בקרב הצבא . 10

ניסיון ההתנקשות של גאורג אלזר. 14

ההתנגדות הכנסייתית ל"המתות החסד". 14

המשמעות של הצלחת הכנסייה בעצירתה של תוכנית T4. 16

מאבק המורדים.. 16

ההתנגדות הקומוניסטית. 18

פעולות ההתנגדות וניסיונות ההתנקשות של טרסקו 20

סטלינגרד והוורד הלבן 21

ההתנגדות הבלתי מאורגנת. 23

מחאת רוזנשטראסה. 24

סופה של תנועת ההתנגדות. 27

סיכום.. 30

ביבליוגרפיה. 31

ההתנגדות הגרמנית לנאציזם הקיפה יחידים וקבוצות בגרמניה הנאצית אשר התנגדו למשטרו של אדולף היטלר ולשלטון האימים של המפלגה הנאצית בין השנים 1933‏-1945. חלק מאנשי התנועה היו מעורבים בניסיונות להדיח את היטלר ותנועתו מהשלטון, ניסיונות שהגיעו לשיא בקשר העשרים ביולי, שבו ניסתה קבוצה מאורגנת, שהתבססה על אנשי צבא בכירים בוורמאכט, להתנקש בחיי היטלר, ולהחליף את שלטון המפלגה הנאצית בשלטון צבאי ואזרחי שבראשו יעמדו הגנרל בדימוס לודוויג בק, וראש עיריית לייפציג, קרל פרידריך גרדלר. כישלונו של הקשר הביא לגל מעצרים והוצאות להורג, אשר חיסל, למעשה, את ההתנגדות המאורגנת למשטרו של היטלר, עד סוף ימי הרייך השלישי, כתשעה חודשים לאחר מכן.

"תנועת ההתנגדות" לא הייתה מורכבת מגוף אחד, דומיננטי, או ממחתרת מאורגנת, בעלת היררכיה בדומה לתנועות מחתרת בארצות הכבושות כדוגמת תנועת ההתנגדות הצרפתית. ההתנגדות הגרמנית הקיפה גופים וארגונים אחדים, קציני צבא, פקידים בכירים בדימוס, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים, תנועות סטודנטים, פועלים, תנועות פוליטיות שמאליות, מלוכניות וימניות-מתונות, גורמים דתיים, ופעולתם של יחידים שקצו במשטר האימים. התנועה פעלה במצב שבו רוב העם הגרמני תמך בהיטלר ובמשטרו, באופן פנאטי, עיוור כמעט, ובו עצם הבעת התנגדות למשטר, ולו בשיחה פרטית ובאופן מתון, סיכנה את המשתתפים בשיחה בעונש מוות. בתנאים אלו הייתה ההתנגדות לנחלתן של אליטות מבודדות ומפוזרות בצבא, בכמורה, באקדמיה ובממשל הציבורי, אשר הקשרים שקיימו ביניהן היו אמנם רציפים יחסית אך רצופי מכשולים, קצרים ואי-הבנות.

המתנגדים נכשלו כמעט בכל מטרותיהם. כל ניסיונות ההתנקשות בהיטלר כשלו, תנועת התנגדות עממית, רחבה, לא נוצרה מעולם. עם כל זאת, פעולתו של מיעוט זה מקרב העם הגרמני מועלית כיום על נס כסמל להפגנת אנושיות, עוז רוח וגבורה, גם בתנאים הקשים והאפלים ביותר. יש המבקרים את נתינת הדגש הרב על פעולות ההתנגדות למשטר, משום שבכך מוסתרת שותפותו (האקטיבית והפסיבית) של העם הגרמני בקיום המשטר הנאצי.

תנועת ההתנגדות הגרמנית הייתה מורכבת מזרמים שונים, שייצגו מעמדות שונים בחברה הגרמנית, ושיתפו פעולה לעתים נדירות. במשך רוב תקופת הרייך השלישי היה מגע מועט, ושיתוף פעולה נדיר, בין זרמי תנועת ההתנגדות.

זרם אחד כלל את אנשי השמאל בגרמניה. הSPD, המפלגה ה סוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ומאנשיהמפלגה הקומוניסטית של גרמניה KPD, שפעילותן נאסרה בגרמניה הנאצית. תנועות אלו ראויות לכינוי "תנועות אופוזיציה" יותר מאשר "תנועות התנגדות", שכן פעילותן הייתה מוגבלת מאוד, וכללה בעיקר הטפה לקיום שביתות ושימורו של המבנה המפלגתי, בתקווה לימים טובים יותר ולשינוי פוליטי עתידי. יוצא דופן בתחום זה היה המנהיג ה סוציאל-דמוקרטי יוליוס לבר, אשר ריכז סביבו מתנגדי משטר מכל הזרמים, והיה בקשרים עם גורמים בזרמי התנגדות אחרים, כאנשי "חוג קרייזאו".

זרם אחר כלל את אנשי הדת. התנגדותם של יחידים וקבוצות מאנשי הכנסייה, קתולים ופרוטסטנטים. תפקידם היה סמלי בעיקרו. היו מביניהם כדיטריך בונהופר ומרטין נימולר שהטיפו לצאן מרעיתם כנגד המשטר נימולר היה בתחילה תומך בהיטלר, ופעילותם היוותה השראה לפעילות קבוצות התנגדות כקבוצת הסטודנטים ממינכן המכונה "הוורד הלבן". היו בכירים בכנסייה הקתולית שהתנגדו בצורה פעילה לפעולות מסוימות של הנאצים, אשר נראו כנוגדות את ערכיה של הכנסייה, כבישוף הקתולי קלמנס פון גאלןאשר התנגד למבצע המתת הנכים שכונה תוכנית T4 אותנסיה. כמו כן היו אינדיבידואלים מהכנסייה שסירבו לשרת בצבא הנאצי מטעמי מצפון, כפרנץ יגרשטטר. הכנסייה הפרוטסטנטית מעולם לא התנגדה לנאציזם כגוף מאורגן, אם כי יחידים מבין הכמרים נמנו עם המתנגדים. במיוחד ראוי לציין בהקשר זה את דיטריך בונהפר, אחד מידידי האמת המעטים של העם היהודי בקרב הכמורה הגרמנית. אף על פי שבונהפר עצמו החזיק בעברו בדעות אנטישמיות, מיד עם תחילת רדיפת היהודים התייצב במלוא כוחו למען הנרדפים וביקש מתלמידיו להתפלל למענם. כמו כן שיתף פעולה בסתר עם נציגים של ביון בעלות הברית, היה מעורב בהצלת יהודים והברחתם לחוץ לארץ, ובעיקר, נמנה עם חוגי ההתנגדות הגרמנית שהתרכזו בשירות הביון הגרמני אבווהר. בונהפר תמך בכל ליבו בהתנקשות בהיטלר, ובפעולה אלימה שנועדה למגר את המשטר הנאצי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דני אורבך, ואלקירי ההתנגדות הגרמנית להיטלר, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות

ינינה אלטמן, הוורד הלבן, הוצאת פרדס

קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי הקשר נגד היטלר, תל אביב: הוצאת מערכות

Roger Moorhouse, Killing Hitler : The Plots, The Assassins, And The Dictator Who Cheated Death, New York : Bantam Books.

Hans Mommsen, translated by Angus McGeoch Alternatives to Hitler: German Resistance Under the Third Reich Princeton : Princeton University Press.