‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא

תקציר

רקע תיאורטי

המשמעות החברתית של גודל קבוצה על פי זימל ( (Simmel

נשים אלמנוּת מלחמה

אלמנוּת מסורתית בחברה

אלמנוּת החברה הדרוזית –

מאפיינים רקע - הדרוזים הקשר בין הדרוזים לבין היהודים

המשפחה הדרוזית ומעמד האישה הדרוזית הזהות הדרוזית הדת מנהגי פטירה ואבלות בחברה הדרוזית הדרוזית בחברה

אלמנוּת

רקע מתודולוגי

כלי המחקר - ראיון עומק מובנה למחצה

משתתפות

המפגש והראיונות

דיון

סיכום ומסקנות

מקורות

נספח

תמלילי המפגשים עם משתתפות המחקר

תקציר באנגלית

עבודה זו מבקשת לבחון את האופן שבו מוגדרת ומעוצבת אלמנותה של אלמנת צה"ל הדרוזית. בחינה זו נעשית באמצעות חקר ניסיון החיים האישי וחוויותיהן של האלמנות, תוך התעמקות בתהליכים סוציו-פוליטיים הנוגעים לחברה הדרוזית ולמדינת ישראל, שבהשפעתם מתעצבת הקטגוריה החברתית של האלמנוּת . היא מתמקדת באוכלוסייה ייחודית שנחקרה מעט מאד עד כה - נשים דרוזיות שחייהן השתנו ללא היכר ובבת אחת, בעת אובדן בעליהן במלחמות ישראל או בזמן שירות במסגרות ביטחוניות שונות . המחקר מתייחס לשלוש שאלות : . 1 כיצד המדינה משתתפת בעיצוב מעמדן וחייהן של אלמנות צה"ל הדרוזיות ? . 2 כיצד עמדות בחברה הדרוזית כלפי אלמנות ובמיוחד אלמנות צה"ל מעצבות את מעמדן וחייהן של אלמנות צה"ל הדרוזיות ? . 3 כיצד מאופיין תהליך עיבוד האבל של אלמנות צה"ל הדרוזיות ? במחקר השתתפו 19 אלמנות צה"ל דרוזיות בגילאים 25-55 המתגוררות בשבעה כפרים דרוזיים בצפון הארץ. האלמנות רואיינו באמצעות ראיון עומק מובנה למחצה בשפה העברית. הראיון מורכב משני חלקים: שאלות מוכנות מראש בנוגע להיבטים שונים בחיי האלמנות ושיחה חופשית שאִ פשרה לאלמנות מרחב וזמן ביטוי ניכרים . מהניתוח עולה כי הבניית אלמנותן של אלמנות צה"ל הדרוזיות הינה תהליך מורכב בו נוטלים חלק שלושה שותפים: האחד, החברה הדרוזית הפטריארכאלית, ערכיה , הגדרותיה המבניות, מסורותיה והפרקטיקות הנהוגות בה המַ בנות את סטטוס האלמנוּת של נשים כסטטוס שולי, יציב וארוך טווח. הבניית סטטוס האלמנוּת בחברה זו משקפת גם את המעמד החברתי הבעייתי של האלמנות בשל המגבלות והמחסומים המוצבים בפניהן והנובעים מדפוסי התרבות הנהוגים בחברה הדרוזית; השני, מדינת ישראל, הסדריה ומנגנוניה הנוגעים לרובד האישי, הכלכלי והחברתי בחיי האלמנות ולפעילות השכול שלהן. המדינה, הפותחת בפני האלמנות מרחבי פעולה חדשים, מהווה "שחקן מתערב" בחיי האלמנות וגורם פורמלי זר המאיים לעיתים על דפוסי החיים המסורתיים בחברה הדרוזית ביוצקה הסדרים חדשים; והשלישי, האלמנות עצמן שבהתנהגותן היומיומית מבקשות להתמודד עם המגבלות החברתיות בסביבתן, לצד ניצול 5 האפשרויות שסביבה זו פותחת עבורן וניצול מעמדן בעיני המדינה כאלמנות צה . ל" לצד האלמנות המשלימות עם ההגדרות החברתיות והמדינתיות המעצבות את סטטוס האלמנוּת שלהן, אחרות מתנגדות לגבולות המותרים להן ומנהלות משא ומתן עליהם על ידי ביצוע "עסקאות חליפין" שמטרתן להרחיב את מידת עצמאותן ואת חופש הפעולה שלהן בתחומים החשובים להן. לאור מקומם הדומיננטי של המדינה ודפוסי התרבות הדרוזית בחייהן של האלמנות, עבודה זו בוחנת כיצד שני שותפים אלה מַ בנים את אבלותה של האלמנה וקובעים את אופני ביטויה. בניתוח עולה כי שני שותפים אלה מכוננים באופן מתמיד את החסר והאובדן בחייהן של האלמנות, מציאות המובילה להבנית האלמנוּת כבעלת הנכחה מתמדת של המת והזיכרון בחיי היום- יום . ההשפעה של שני גורמים אלה על האלמנות אינה אחידה וכן יוצרת סוגים שונים של תפישות אלמנוּת: מחד, אלמנוּת כחולשה - תלות בהגדרות החברתיות, שוליות חברתית, - דה לגיטימציה של הזכות לחופש תנועה; מאידך, אלמנוּת ככוח - עצמאות כלכלית, השתייכות ל"קהילת" אלמנות בעלת תחושת שייכות וייחוד ואפשרות לבחירת מקורות תמיכה שונים שאינם מסתמכים רק על הסביבה המשפחתית- חברתית, כגון לימודים או עבודה. תרומת מחקר זה היא בהתמקדות במשולש היחסים בין שלושה השותפים הללו: המדינה, החברה הדרוזית והאלמנות עצמן. כלומר, מדובר במבנה יחסים בעל שלושה גורמים, כאשר המדינה מהווה שחקן שחדר אל תוך מערכת שהכילה טרם ההתאלמנות, רק את האלמנות והסביבה המשפחתית-חברתית שלהן. דיון במשולש יחסים זה ובמשמעות כניסתה של המדינה לחייהן של האלמנות נעשה תוך שימוש במושגי ה-dyad -וה triad של הסוציולוג זימל (Simmel). פי - על מושגים אלה, כניסתה של המדינה לחייהן של האלמנות ולמפגש בינן לבין החברה הדרוזית מובילה למבנה triad ( קבוצה בעלת שלושה משתתפים) ולהיווצרותם של תהליכים חברתיים שלא היו קיימים קודם לכן בין החברה הדרוזית לבין האלמנות. האסטרטגיות המתפתחות במפגש של שלושתם מובילות לשני תהליכים מרכזיים: תיווך ובריתות. בנוסף, כניסת הגורם השלישי לתמונה, המדינה, הופכת את מערכת היחסים הדו-גורמית לשעבר למורכבת יותר על ידי שינוי מאזן יחסי הכוחות ואת השחקנים עצמם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שמגר- הנדלמן ל. אלמנות מלחמה בחברה הישראלית. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה.

ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים . 173

Abudabbeh, N. & Hays, P. A. Cognitive behavioral therapy with people of Arab heritage. In P.A. Hays & G. Y. Iwamasa (Eds), Culturally responsive cognitive behavioral therapy: Assessment, practice and supervision, pp. 141-159. Washington D.C.: American Psychological Association. Adler, P.A., & Adler, P. The reluctant respondent.