‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הסדרי פשרה בתובענה נגזרת?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

תשובת החברה. 4

אישור ביהמ"ש לנהל תביעה נגזרת. 4

התנאים לאישור תביעה נגזרת - §198(א):. 4

תשלום הוצאות החברה על ידי הנתבע בתביעה נגזרת. 6

תביעה נגזרת בהסדרי פשרה. 9

פס"ד אינטרקולוני דוגמא לפסיקת עליון בענין תביעה נגזרת מרובה משנת 2014. 9

פסיקה מחוזית בהסדרי פשרה בתביעה נגזרת. 10

פסק הדין רוזנפלד נ' בן דב, 2013, על ידי כבוד השופט חאלד כבוב. 10

תנ"ג בני סינבטי נ' לב לבייב ואחרים 2012 תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל. 11

פסיקה של כב` השופט ח` כאבוב, בעניין אישור פשרה בתביעה נגזרת 2012. 12

דוגמא להסדר פשרה בתביעה נגזרת משנת 2015. 13

תנ"ג 2087-11-11 זקן חמו נ` בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (14.6.2012) 14

תנ"ג 5217-02-12 ישרס נ` אייזנברג (28.1.13). 14

תנ"ג 46924-05-11 דיין ואח` נ` פתאל (4.9.2012) 14

דוגמא לפסיקה מ 2015 תביעה נגזרת בענין רכישת מעריב. 14

פס"ד תנ"ג (ת"א) 32007-08-11 ארנון אפרת ואח' נ' משה בן שאול ואח' 16

הסדרי פשרה. 16

מכשולים בפשרה. 19

מנגנונים חלופיים של פשרות. 21

תמרוץ הצדדים להגיע להסדרים ראויים של פשרה והסתלקות. 23

משפט משווה. 27

משפט אנגלו-אמריקני 27

דוגמה לפסיקה להסכם פשרה בתביעה נגזרת בארה"ב נגד חברת אפל. 27

פשרה בתביעה נגזרת נגד פייסבוק 2015. 28

כלל אי ההתערבות. 29

הדין בסינגפור בענין תביעה נגזרת. 31

פרשת בל"ל 2015 - פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בכירי בנק לאומי בענין הסיוע ללקוחותיהם האמריקאיים להעלים מס. 31

סיכום ומסקנות. 33

ביבליוגרפיה. 34

עבודה אקדמית זו תתמקד בתביעה נגזרת בהסדרי פשרה תוך שימת דגש על הפרקטיקה בישראל ומשפט משווה. מאמר מרכזי בעבודה הוא של כב' השופט חאלד כבוב ועו"ד עינבל מימון -בלאו "שלבים ראשונים בהגשת תביעה נגזרת"[1].

בעבודה יהיה בסוף ניתוח המשפט האנגלו אמריקני והסינגפורי. דוגמא למדינה בחו"ל בה למרות שנעשה שימוש רב בתביעה הנגזרת היא ארה״ב אולם גם שם השימוש בתביעה הנגזרת נעשה בעיקר כהליך שמטרתו להגיע לפשרה ורוב התביעות הנגזרות מסתיימות בפשרה שהמרוויחים העיקריים בה הם עורכי הדין (nuisance value) ורק חלק קטן מהתביעות מסתיימות בפסק דין לטובת התובעים. תביעה נגזרת, לפי §194 לחוק החברות, היא תובענה משפטית שכל בעל מניות וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש, אם התקיימו כל הוראות התביעה הנגזרת. הסעד שיתקבל שייך לחברה. התובע מתוגמל (§201) במידה ותביעתו התקבלה, משום שסביר להניח שאחרת הוא לא היה יוזם את ההליך. בנוסף קיימת אפשרות למימון חלקי ותשלום הוצאות התביעה בידי רשות ניירות ערך ובידי החברה (§200).

הנחת המוצא בתביעה נגזרת היא שאם זכות התביעה היא של החברה, התביעה צריכה להיות מוגשת בידי החברה. היכולת לתבוע תביעה נגזרת היא חריג שמנסה לאזן בין העובדה שפעמים רבות סביר שהדירקטורים והמנהלים בחברה לא יגישו את התביעה, לבין העובדה שפעמים רבות יכולים בעלי המניות להגיש תביעות משיקולים עסקיים שלהם ולכן יש צורך לצמצם את היכולת לתבוע תביעה נגזרת.

תנ"ג בני סינבטי נ' לב לבייב ואחרים תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל

ביהמ"ש המחוזי בת"א[1] דחה הבקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל, שהגיש איש העסקים, בני סינבטי, בשם חברה לכריית זהב בקירגיסטן, נגד לבייב ואחרים. זאת, בטענה כי הם נישלו אותו מהחברה, והשתלטו על רישיונות הכרייה במרבצי זהב במדינה . ביהמ"ש: "הרכוש היה נגזל בכל מקרה ע"י השלטונות".

בפסק הדין בעניין רוזנפלד נ' בן דב[1], אשר ניתן ביום 17 במרץ 2013 על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, בחן כבוד השופט חאלד כבוב את השאלה האם חלוקת דיבידנד בנסיבות בהן בעל השליטה רכש באמצעות מינוף גבוה את החזקותיו בחברה, מהווה עסקה חריגה עם בעל שליטה המצריכה אישור מיוחד בהתאם לקבוע בסעיף 275(א) לחוק החברות. בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי חלוקת הדיבידנד אינה עסקה חריגה בה לבעל השליטה ענין אישי. בית המשפט התוה את המסלול המשפטי לתקיפת חלוקה כאמור וקבע כי במצב בו בעל מניות טוען כי נעשתה חלוקת דיבידנד אשר פוגעת בטובת החברה, הדרך לתקוף חלוקה זו אינה באמצעות דרישה לביטולה של עסקה חריגה בה לבעל השליטה ענין אישי (לפי סעיף 280 לחוק החברות), אלא על בעל המניות להראות כי בעל השליטה או הדירקטוריון הפרו את חובותיהם כלפי החברה.

משפט אנגלו-אמריקני

בארה״ב למרות שנעשה שימוש רב בתביעה הנגזרת , השימוש בתביעה הנגזרת במשפט האמריקני נעשה בעיקר כהליך שמטרתו להגיע לפשרה ורוב התביעות הנגזרות מסתיימות בפשרה שהמרוויחים העיקריים בה הם עורכי הדין (nuisance value) ורק חלק קטן מהתביעות מסתיימות בפסק דין לטובת התובעים[1].

לא למותר לציין לעניין ההתייחסות למנגנון התביעה הנגזרת כי אף במקום הורתו - באנגליה וסקוטלנד - הוכרה האפשרות לתבוע סעדים עבור החברה במסגרת העילה של קיפוח בעלי המניות לפי סעיף 459 ל-Companies Act ללא צורך בשימוש דווקא בהליך של תביעה נגזרת מניות. וקבע גם בית המשפט העליון בישראל כי תביעה לפי §191 לחוק החברות  אפשרית גם כאשר הקיפוח הנטען הוא של כלל בעלי המניות בחברה ואין מניעה להעניק סעדים לחברה עצמה כאשר עילת התביעה היא עילה של קיפוח בעלי מניות.

מצגת ספיציפית פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תנ"ג 48081-11-11 רוזנפלד נ' בן-דב

תנ"ג 15442-11-09 בני סינבטי נ' לב לבייב ואחרים

 Williford Evan O. "Derivative Litigation" Richards, Layton & Finger, P.A., Wilmington, DE