‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי החוץ של ישראל עם דרום קוריאה?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא 4

יחסי ישראל קוריאה הדרומית  4

יחסי כלכלה ומסחר. 5

יחסי תיירות. 6

קשרים ביטחוניים.. 6

היסטוריה. 8

פוליטיקה. 9

שלטון מקומי 9

דמוגרפיה. 10

דת ומאפיינים תרבותיים.. 11

כלכלה. 11

תיירות. 12

רקע יחסי החוץ של ישראל. 14

לפני קום המדינה יחסי החוץ של התנועה הציונית. 14

מקום המדינה עד לסוף שנות השמונים.. 14

משנות התשעים.. 15

היחסים עם המעצמות. 16

יחסי ישראל ארצות הברית. 18

יחסי ישראל ברית המועצות. 19

יחסי ישראל רוסיה. 19

יחסי ישראל בריטניה. 20

יחסי ישראל צרפת. 20

יחסי ישראל גרמניה. 21

האיחוד האירופי 24

היסטוריה. 24

יחסי האיחוד האירופי וישראל במאה ה21. 25

מדינות ערביות ומוסלמיות. 26

החל משנות התשעים.. 27

האו"ם וגופים בינלאומיים.. 28

אסיה. 30

ידידות בעולם.. 30

נציגויות ישראל בעולם.. 31

משרד כלכלי 32

ביבליוגרפיה. 33

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קוריאה הדרומיתמתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת2015. הקשרים בין שתי המדינות החלו עוד מראשיתן של שנות ה50, כאשר החל משנת1962, לשתי המדינות קשרים דיפלומטיים רשמיים‏. ישראל ודרום קוריאה הביעו ומביעות עניין בחיזוק היחסים ביניהן בכלל התחומים, ובעיקר בתחום ההגנה, וכן בתחומי אנרגיה, מדע וטכנולוגיה, מסחר, והגדלת היקף התיירות בין שתי המדינות‏.

הקשרים בין שתי המדינות נוצרו לראשונה בעקבות פרוץ מלחמת קוריאה בשנת 1950, כאשר ראש ממשלת ישראל דוד בןגוריון קרא לשליחתם של חיילים ישראליים להילחם לצד כוחותיהם של קוריאה הדרומית וארצות הברית, כנגד כוחותקוריאה הצפונית וסין העממית. עם זאת, יוזמה זו נכשלה, בעיקר כתוצאה מהתנגדותה של מפלגתמפ"ם, אשר כתוצאה מזיקתה לברית המועצות באותה תקופה העדיפה לקיים ברית עם קוריאה הצפונית מאשר עם שכנתה מדרום. בסופו של דבר, במקום לשלוח חיילים, ממשלת ישראל העבירה סכום של כ 100,000$ בציוד רפואי ומזון לממשלת דרום קוריאה‏. במהלך תקופה זו, וכתוצאה מאירועי המלחמה, הלכה והשתנתה האוריינטציה הישראלית באשר למקומה של ישראל בעולם המקוטב פוליטית של המלחמה הקרה. בעוד שבעבר שאפה ההנהגה הישראלית להבטיח את מעמדה של ישראל כאי נייטראלי אשר אינו נכלל הן במחנה הסוציאליסטי בהנהגת ברית המועצות, והן במחנה החופשי בהנהגת ארצות הברית, מלחמת קוריאה הביאה בהדרגה להזדהות הולכת וגוברת של ישראל עם העולם המערבי, דבר שהביא בתורו לכינון מגעים רשמיים עם קוריאה הדרומית, וכתוצאה מכך לניכור מצד קוריאה הצפונית.

היחסים בין שתי המדינות התחזקו במהלך שנות ה60. ישראל סייעה לדרום קוריאה בתחומי החקלאות, המים, והתעשייה הביטחונית. בתקופה זו גם רכש צבא דרום קוריאה מישראל כמויות גדולות של נשק ישראלי, לרבות תתמקלע "עוזי", אשר נודע בזכות מהימנותו וקלות תפעולו. בשנת 1966, משלחות משתי המדינות ביקרו כל אחת במדינה השנייה. התחממות הקשרים באה לידי ביטוי בפתיחתה של שגרירות ישראלית רשמית בסיאול בחודש אפריל 1968.

היחסים בין שתי המדינות נקלעו למשבר במהלך שנות ה70, כאשר שיקולים פנימיים דרום קוריאנים, וכןמשברי הנפט בשנים 1973 ו1979, השפיעו על המדיניות הממשלתית של דרום קוריאה כלפי ישראל, וגרמו לנטייה גוברת של ממשלת דרום קוריאה כלפי שכנותיה הערביות והמשופעות בנפט על ישראל. עוד במהלך פברואר 1972, ממשלת ישראל סגרה את שגרירותה בסיאול במחאה על שינוי המדיניות, כאשר נשיא קוריאה הדרומית פאק צ'ונגהי ביקש משר הביטחון הישראלי משה דיין לשקול מחדש את החלטתו לסגור את השגרירות, אך דיין סרב‏, עם זאת, הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לא נותקו לחלוטין, והן המשיכו להתקיים בתיווך יפני, כאשר שגריר ישראל ביפן שימש ממקום מושבו בטוקיו גם כשגרירה הלא רשמי של ישראל בדרום קוריאה.

לפי ספרו של פיטר מורגן קאש, היחסים הכלכליים בין ישראל לדרום קוריאה כוננו בקיץ 1991 כאשר יצא יחד עם ברוס לי, איש עסקים קוריאני וחותנו של נשיא קוריאה דאז רו טיוו אנ' לטיול בארץ ישראל‏.

בעקבות התחממות היחסים בין ישראל ושכנותיה בתחילת שנות ה90, הלכו והתחממו גם היחסים שבין דרום קוריאה לישראל. קוריאה אישרה את פתיחתה מחדש של שגרירות ישראל בסיאול בשנת 1992, וזמן קצר לאחר מכן שתי המדינות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה, במטרה לחזק פעם נוספת את הקשרים הכלכליים והמדעיים בין המדינות. [3]

שנות ה90 היוו תקופת צמיחה משמעותית ביחסי הסחר שבין ישראל וקוריאה הדרומית. היקף הסחר השנתי בין ישראל לקוריאה הדרומית גדל בתקופה שבין שנת 1990 לשנת 2000 פי שישה, מ148 מיליוני דולרים בשנה לכמיליארד דולרים בשנה. בשנת 2000, תוצרי השוק הדרום קוריאני שלטו בכ15% מהשוק הישראלי של מכוניות מיובאות, ובכ20% משוק הטלפונים הסלולריים. היצוא ישראלי לדרום קוריאה גדל אף הוא במידה ניכרת במהלך התקופה.

נכון לשנת 2010, קוריאה הדרומית מהווה את שותפת הסחר ה15 בגודלה של ישראל, כאשר היקף הסחר ההדדי בין שתי המדינות עומד כמעט על 2 מיליארד דולר‏. כמו כן, בשנת 2001, דרום קוריאה וישראל חתמו על הסכם משותף להקמת קרן מחקר ופיתוח לצורך פיתוח מוצרים חדשים‏.

החל מקיץ 2010 מאורגן אחת לשנה כנס קוריאה לעסקים, שמטרתו הגברת הפעילות העסקית בין ישראל וקוריאה, לרבות סחר, השקעות ושיתופי פעולה עיסקיים. את הכנס יזמו רו״ח איציק יונה, מנכ״ל קבוצת Yonaco, בשיתוף עם מכון היצוא. אחת ההשלכות המרכזיות של הכנס היא הגברת המודעות לאפשרות ההשקעות ההדדיות בין המדינות. בין השאר השקיעה קרן הון סיכון קוריאנית בפעם הראשונה בחברת טכנולוגיה ישראלית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Shamah, D. Israel and South Korea could be an economic powerhouse. Times of Israel