‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באות לידי ביטוי כפיית הורות וגניבת זרע ?

האם כפיית הורות מהווה עילה לתביעת נזיקין בתא המשפחתי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

התופעה החברתית "כפיית הורות", "גניבת זרע"

כפיית הורות ודיני המשפחה בישראל

פס"ד מ. ו. נ' צ. ש. ו

פס"ד מ 2015 ע"א (תל-אביב-יפו) ח.ח.ח נ' ד.ג

פס"ד ש.א. נ' ס.מ.: דחיית בקשת צו להפלה מלאכותית של הריון לא רצוי

פס"ד האב-הנתבע בגניבת זרע יגיש נגד האישה תביעה ללא עירוב הקטין - פלונית נ' אלמוני

עוולת התרמית בנזיקין

יסודות העוולה

הסדרי עוולת התרמית

הסדרים ייחודיים

טענות הגנה שלא יחולו בתרמית

שימושי התרמית בדין הישראלי

הצהרות כוזבות ביחסים אישיים בין גבר לאישה

הצעות חוק בכנסת בנושא גניבת זרע

הורות בכפיה ע"י "גניבת" ביציות - הקייס של פס"ד נחמני

הורות בכפייה 

דרישה להסכמה משותפת ונמשכת בכל שלבי התהליך

שוויון בין בני הזוג להורות

טובתו של היילוד העתידי

ביציות מופרות מוקפאות

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זאת תעסוק ב"כפיית הורות", גניבת זרע ובהפריית ביציות בניגוד לרצון האב.  הדין המצוי והרצוי.

המונח הרווח בחברה של "גניבת זרע" בא לתאר התעברות כתוצאה מקיום יחסי מין אשר הגבר סבר לתומו, שהם מוגנים מפני התעברות, בו בשעה שהאישה במכוון רצתה להרות מקיום יחסי מין אלה. גניבת זרע היא למעשה במילים פשוטות השגת זרע במרמה ביודעין.

בעבודה זו ארצה לבחון האם יכול גבר הטוען לגניבת זרע לתבוע את האישה בנזיקין? (דיני נזיקין במשפחה), ואם קיימת זכות תביעה נזיקית כזאת, אזי מהו הפיצוי שייפסק לטובת הגבר? ומנגד, מהו שיעור המזונות ? האם המנגנון של דחיית חיוב נכון?

יכול להיווצר מצב אבסורדי אשר בו הגבר משלם מזונות ילדים לאישה, ובמקביל האישה צריכה להשיב לגבר את אותו שיעור המזונות באמצעות פסיקה נזיקית בעוולת - תרמית וגניבת זרע.

כמו כן, אעסוק בשאלה האם כפיית ההורות מהווים עילה לילד לתבוע את ההורה שכפה את ההורות על ההורה הניזוק? והאם קיימת לו עילה לתבוע גם את ההורה הניזוק? בטענה כי למרות התנגדותו זו עובדה מוגמרת שהוא בא לאויר העולם, והתעלומותו ואי הכרתו של ההורה הניזוק, גרמו לילד נזק נפשי מעצם היותו בלתי רצוי.

המונח הרווח בחברה של "גניבת זרע" בא לתאר התעברות שנוצרה  כתוצאה מקיום יחסי מין שהגבר סבר לתומו, שהינם מוגנים מפני התעברות, כאשר בו בשעה האישה במכוון רצתה להרות מיחסי מין אלה. במילים פשוטות, גניבת הזרע היא למעשה השגת זרע במרמה ביודעין.

המקרים השכיחים בהם נטענת "גניבת זרע" הם בתביעות של מזונות ילדים. מי שמגיש התביעה זה הקטין שנולד כתוצאה ממעשה זה כנגד אביו, בד"כ באמצעות אמו. לעיתים ישנה הסכמה בין הגבר והאישה על הנסיבות של ההתעברות, כלומר גם האישה מאשרת שהתעברות קרתה ללא ידיעת האבא, ולעיתים קיימת מחלוקת גם בנושא זה: האב מציג את ההתעברות כ"גניבת זרע", ואילו האם מציגה זאת כתוצאה טבעית וצפויה של היחסים ביניהם שהיו בדרך הטבע ומתוך הסכמה לתוצאה של הריון. 

במאמרו של ד"ר שמואלי אשר פורסם בשנת 2016 בתביעת מזונות מסוג זה,  הפסיקה בישראל היא שהאב חייב במזונות הילדים, אפילו אם הילד נולד בנסיבות של "גניבת זרע". בלשונו של נשיא ביהמ"ש העליון, מאיר שמגר: "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין."‏ 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דנ"א נחמני נ' נחמני, פ"ד נ(4) 661.

בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם: וסוגיות בנזיקין בהקשר לקטינים וצדדים שלישיים הוצאת נבו

רות זפרן "קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך?" משפט ועסקים