‏290.00 ₪

עבודת הגמר (תזה MA) הוגשה פעם אחת בלבד בחודש נובמבר שנת הלימודים הקודמת באוניברסיטת בר-אילן, אצל ד"ר רוזנברג-פרידמן.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

ציון:  טוב מאוד

תוכן עניינים

תקציר   

מבוא   

העליות לארץ ישראל

רקע היסטורי

ההתיישבות היהודית הכפרית בארץ ישראל   

הקיבוץ הדתי - תולדותיו ומאפייניו   

עלית הנוער - הקמת המפעל ומאפייניו    

הקמת מפעל 'עלית הנוער הדתי'    

פרק ראשון - הקיבוץ הדתי ו'עלית הנוער הדתי': ייסוד הקשר   

היווצרות הקשר בין שני המפעלים   

קליטת הנוער הדתי בקיבוצים הדתיים   

הכנות לקליטת חברות נוער בקבוצת 'רודגס'    

המפגש הראשון - קליטת חברת הנוער הראשונה בקבוצת 'רודגס'    

קליטת חברת הנוער השנייה בקבוצת 'רודגס' - אליה וקוץ בה   

פרק שני - ביסוס הקשר בין שני המפעלים - הכשרות ומוסדות קליטה חלופיים   

הקמת 'כפר הנוער הדתי' כביטוי להשרשת רעיון החינוך הקיבוצי    

שאלת המימון    

שאלת המיקום    

מינוי מנהל 'כפר הנוער הדתי' וגיבוש עקרונות החינוך הפדגוגים ברוח החלוצית    

מחויבות תנועת הקיבוץ הדתי להצלחת המפעל - הבעלות על 'כפר הנוער הדתי'    

תוכנית הכפר והקמתו    מינוי המדריכים וצוות 'כפר הנוער הדתי' כמייצגי רעיון החינוך הקיבוצי    

קליטת חברות הנוער הדתי ב'כפר הנוער הדתי'    היעד החינוכי ב'כפר הנוער הדתי': הגשמה בקיבוץ   

קליטת חברות נוער דתי בהכשרות העירוניות  

קליטת חברות נוער דתי במושבי העובדים הדתיים - הרע במיעוטו?  

קליטת חברות נוער דתי במוסדות חינוך פנימייתיים  

'בית צעירות מזרחי' בירושלים ובתל-אביב   

בית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'    

פרק שלישי - ביטוייו המעשיים של הקשר בין שני המפעלים בחיי היומיום   

היבטים של חינוך ותרבות   

ההדרכה ומאפייניה   

קשיים והתמודדויות    

קשיים רגשיים    

קשיים אידיאולוגיים    

היחסים עם המדריכים ועם חברי הקיבוץ    

ההכשרה המקצועית     

חילון   

קליטת בני נוער דתיים בחברות נוער כלליות   

שאלת המגדר בחברת הנוער הדתי    

אחרית דבר - בוגרי חברות הנוער: יישום היעדים     

סיכום   

רשימה ביבליוגרפית    

תמונות 

עבודה זו עוסקת בקשר בין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל עליית הנוער, קשר שהוביל להקמתו של מפעל 'עלית הנוער הדתי' ועיצב את דיוקנו במידה לא מבוטלת, ובה בעת הטביע את חותמו על הקיבוץ הדתי.  מטרת המחקר היא לבחון את יחסי הגומלין בין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל 'עלית הנוער הדתי' ולעמוד על האופן שבו השפיעו זה על זה, ועל עיצובם של שני המפעלים לאור הקשרים ביניהם. מצד אחד מתוארת התגייסות תנועת הקיבוץ הדתי לכינון המפעל ומעורבותה הרבה בו, מצד שני מנותחת חשיבות המפעל לתנועת הקיבוץ הדתי, שחניכיו נתפסו עתודת מילואים חשובה לעתידה של התנועה. ניתוח יחסי הגומלין נעשה משתי נקודות מבט: מצד אחד מנותחות פעולותיהם וקשריהם של חברי קבוצת 'רודגס', ומאוחר יותר חברי תנועת הקיבוץ הדתי, עם מפעל עליית הנוער ופועלם לכינון ופיתוח 'עליית הנוער הדתי'. קשרים אלה התבטאו בגיוס מקורות מימון, ארגון חברות נוער דתי בגרמניה, מציאת מקומות קליטה מתאימים בארץ, עריכת תוכניות לימודים, איוש תפקידי הדרכה, הוראה ופיקוח בחברות הנוער הדתי ועוד. מצד שני נבחנים קשריהם ויחסם של חניכי חברות הנוער הדתי לעליית הנוער ולתנועת הקיבוץ הדתי. הניתוח הכפול משתי נקודות המבט מאפשר את שרטוט התופעה באופן מלא ככל הניתן. המקורות לעבודה מתבססים על חומרים ארכיוניים, בהם תכתובות בין אנשי מפעל הנוער הדתי ואנשי לשכת עליית הנוער, דו"חות פעולה של ה'ועדה לעליית הנוער הדתי' ומקומות הקליטה השונים ועוד, וכן על ספרות זיכרונות. הללו מעוגנים בספרות המחקרית. על-ידי ניתוח המקורות הראשוניים ביקשתי לעמוד על עומקם של הקשרים והמעורבות של חברי תנועת הקיבוץ הדתי במפעל עליית הנוער הדתי; על השפעתם על התנהלות המפעל; על חשיבות המפעל בעיני תנועת הקיבוץ הדתי שהובילה את חבריה לפעול באינטנסיביות כה רבה להצלחתו; ועל יחס חניכי חברות הנוער עצמם כלפי קליטתם וכלפי קולטיהם. בתחילת העבודה מובאים מבואות לתקופה הכוללים סקירה על תולדות שני האתוסים המרכזיים בהם עוסקת העבודה - אתוס העלייה לארץ-ישראל לצד אתוס ההתיישבות בארץ- ישראל. כמו-כן מובאים מבואות למפעלים המייצגים שני אתוסים אלה, מפעלים העומדים במוקד עבודה זו: תנועת הקיבוץ הדתי, מפעל עלית הנוער, ומפעל 'עלית הנוער הדתי'. ב כבר בפרקי המבוא בולטת מעורבותם של חברי הקיבוץ הדתי בעליית הנוער ובייסוד עליית הנוער הדתי. בשנת 1932, עם התגברות רוחות האנטישמיות בגרמניה, יזמה לראשונה רחה פראייר, פעילה בתנועה הציונית בגרמניה, פתרון למצוקת בני הנוער היהודים שסבלו מאפליה ואנטישמיות בגרמניה - העלאתם המסודרת וקליטתם בארץ-ישראל תוך שילובם במפעל הציוני. הסתייגויות עלו כנגד רעיון זה הן מפני שליחת הנוער בגפו לארץ והן בשל חוסר יכולת הקליטה בארץ. לאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, משפחות רבות ביקשו למלט עצמן ואת ילדיהם מגרמניה ויוזמתה של פראייר קיבלה תאוצה. חיים ארלוזורוב, ששימש בתקופה זו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות, מצא לנכון לקדם רעיון זה, ולאחר הירצחו המשיכה הסוכנות היהודית בביסוס המפעל. במסגרת הקונגרס הציוני הי"ח שנערך בפראג 1933, הוקמה 'לשכת עליית הנוער' כחלק מ'המחלקה הגרמנית' לסיוע יהודי גרמניה, שריכזה את כל פעולות עליית הנוער. בשלהי שנת 1933 קיבלה על עצמה הנרייטה סאלד לעמוד בראשות לשכה זו. הקיבוצים, שהתאימו לסוכנות היהודית הן מבחינת המבנה הריכוזי שחסך הקמת תשתיות וסייע בפיקוח וחינוך חברות הנוער, הן מבחינה אידיאולוגית-חלוצית; נבחרו לשמש כמקומות הקליטה המרכזיים. באותו הזמן פעלו בארץ-ישראל מספר קטן של קבוצות דתיות שהחלו לבסס עצמן וחיכו לעלייתן לקרקע ולהקמת יישוב קבע. הבולטת מבין קבוצות אלה הייתה קבוצת 'רודגס' שישבה על אדמות 'סלבנדי' הסמוכות לפתח תקווה. קבוצות אלה לא יכלו לשמש כמקומות קליטה עבור חברות נוער בשל ארעיותם וחוסר האמצעים שעמדו לרשותם. על אף זאת, חברי קבוצת 'רודגס', בשומעם על מפעלה של רחה פראייר להעלאת בני נוער לקליטה לארץ, פנו כבר בינואר 1933 ל'ועד הפועל של הפועל המזרחי' בבקשה ליצירת קשר עם פראייר וארגון חברת נוער דתי לקליטה בקבוצתם. הציבור הדתי בגרמניה ובארץ-ישראל הסתייג ממפעל עליית הנוער בשל קליטת חברות הנוער בקיבוצים. ההסתייגות נבעה בעיקר מהלך הרוח הסוציאליסטי ומהדימוי החילוני-מהפכני שולל הדת של הקיבוץ. בשל כך ביקשו להקים מסגרת עלייה דתית נפרדת עבור בני הנוער הדתיים. סאלד שהתנגדה להקמת מסגרת עליה נפרדת הסכימה לאחר משא ומתן לדרישות הציבור הדתי למציאת מסגרות קליטה מתאימות ומתן חינוך דתי עבור בני הנוער הדתיים. הפעילים הבולטים שהתגייסו לצורך הפעלת מסגרת העלייה עבור בני הנוער הדתיים היו חברי קבוצת 'רודגס'. אמנם הם לא פעלו לבדם ולצידם פעלו גם נציגים מתנועות הבח"ד, 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי', אך הם היו הכוח המוביל, הדוחף והמשפיע על המפעל. ג גוף העבודה מחולק לשלושה פרקים עיקריים. הפרק הראשון עוסק בהיווצרות הקשר הראשוני בין הקיבוץ הדתי ובין 'עלית הנוער הדתי'. קשר זה התבטא בהקמת ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'; ועדה שהייתה אחראית על ריכוז והפעלת מפעל 'עלית הנוער הדתי' ובה לקחו חלק גם חברי תנועת הקיבוץ הדתי. חלקו השני של פרק זה עוסק בקליטת חברות הנוער הראשונות בקבוצת 'רודגס' עצמה, תוך ניתוח התנאים שהובילו לקליטת חברות הנוער בקבוצת 'רודגס', ההכנות לקראת הקליטה וקליטת חברות הנוער בפועל. הדיון נוגע בקשריהם של חברי הקיבוץ ובני הנוער, חינוכם והכשרתם, הקשיים שעמדו בפניהם ויישום החינוך בצורת ההגשמה. פרק זה מעלה את המורכבות בפניה עמדו חברי קבוצת 'רודגס' בין הניסיון לסייע לבני הנוער הזקוקים להם ובין טובת הקיבוץ הצעיר אשר בעצמו מנסה להתבסס. ממורכבות זו ומהעובדה שעל-אף הקשיים התמידו חברי הקיבוץ הדתי לפעול למען עלית הנוער הדתי ניתן לראות את החשיבות הרבה שתפס מפעל זה בעיניהם. הפרק השני עוסק בביסוס קשריהם של תנועת הקיבוץ הדתי עם מפעל 'עלית הנוער הדתי' על- ידי הקמת מוסדות קליטה חלופיים לקיבוץ. מכיוון שכושר הקליטה של קבוצת 'רודגס' היה מצומצם, ולאור העובדה כי הייתה זו הקבוצה הדתית היחידה בעלת כושר קליטה באותה העת, היה צורך למצוא מקומות קליטה חלופיים לחברות הנוער הדתי. ה'ועדה לעלית הנוער הדתי', בדחיפת חברי קבוצת 'רודגס', מצאה והקימה מוסדות קליטה חלופיים בהם 'כפר הנוער הדתי', מוסד ייחודי שנבנה במיוחד לשם קליטת חברות נוער דתי; הכשרות עירוניות-מקצועיות בחיפה; חברות נוער דתי נקלטו במושבים דתיים דוגמת מושב 'שדה יעקב' וזאת על-אף השוני האידיאולוגי בין המושבים ובין האידיאל הקיבוצי של עליית הנוער; מוסדות חינוך דוגמת 'בית צעירות מזרחי' בירושלים ובתל-אביב ובית-הספר החקלאי 'מקווה ישראל'; ייחודיות החינוך בחברות הנוער הדתי היה הכיוון ההתיישבותי-קיבוצי שבו האמינו במפעל עליית הנוער הדתי, חינוך אותו הכניסו בכל מוסדות המפעל, על-אף העובדה שהקליטה עצמה לא נעשתה לרוב בתחומי הקיבוץ. הפרק השלישי בעבודה עוסק במאפייני הקשר בין המפעלים כפי שהתבטא בחיי היומיום: החינוך לקיבוציות בשלל מסגרות עלית הנוער הדתי, חינוך אידיאולוגי שמטרתו הייתה הכוונת בוגרי חברות הנוער להצטרפות לשורות הקיבוץ הדתי, מתוך מחשבה שזו צורת החינוך וההתיישבות האידיאלית; ניתוח דיוקנם של מדריכי חברות הנוער וחשיבותם למערך החינוכי של המפעל מתוך תפיסתם כמבשרי הרעיון הקיבוצי וכבאי-כוח התנועה בפני חניכיהם; בחינת הקשיים וההתמודדויות בפניהם עמדו חניכי חברות הנוער במהלך הכשרתם; קשיים שהובילו ד לאכזבה מהמציאות אליה הגיעו ומהניגוד מחייהם הקודמים, אכזבה מהשוני בין החינוך האידיאולוגי והכשרתם בפועל, שאלות שעניינן דת וחילון בני הנוער. קשיים אלה לעתים חלפו עם הזמן ולעתים הובילו לירידת המוטיבציה עד כדי עזיבת בני הנוער את חברות הנוער. בסוף הפרק מנותחת השאלה המגדרית בחברות הנוער הדתי. נבחן מקומן של הנערות בחברה, מעמדן והכשרתן הן לאור אידיאל השוויון שדגלו בו בחברה הקיבוצית ובמפעל עליית הנוער, הן לאור מציאות החיים בפניה עמדו למעשה. אחרית הדבר בעבודה עוסקת ביישום יעדי ההכשרה בחברות הנוער הדתי, תוך התייחסות לאחוזי הבוגרים שבחרו להגשים את הרעיון הקיבוצי בפועל ולהצטרף לשורות תנועת הקיבוץ הדתי. בפרק זה ניכרת חשיבותם של בוגרי חברות הנוער לתנועת הקיבוץ הדתי ועתידה, אחת המטרות המרכזיות שהובילו את תנועת הקיבוץ הדתי לקחת תחת אחריותה את הדאגה לקליטת חברות הנוער הדתי וחינוכם, על-אף היותה תנועה צעירה ולא-מבוססת בתחילת דרכה. הדיון בהתפתחות מערכת יחסי הגומלין בין תנועת הקיבוץ הדתי ובין מפעל עליית הנוער הדתי מעניק מבט חדש והבנה מעמיקה יותר על התפתחותה של תנועת הקיבוץ הדתי; תנועה צעירה שקלטה לתוכה כוחות רבים מקרב בוגרי חברות הנוער הדתי אותם קלטו וטיפחו, צעירים שבתמורה עיבו והגדילו את התנועה, ופעלו לביסוסה ועיצובה. במהלך העבודה עולה שאלה מהותית היכן היה משקל הכובד בקשר בין המפעלים, האם הנוער עמד במוקד הפעולה או הקיבוץ? על-פני השטח נראה כי טובת הנוער הייתה במוקד המאמצים של חברי הקיבוץ, אך מניתוח פעולותיהם קשה להתעלם מהעובדה כי רוב מאמציהם הופנו למעשה להכשרת עתודת מילואים לתנועה, וכאשר התגלעה סתירה בין הצהרות הקיבוץ הדתי ומעשיהם; בין האידיאולוגיה לאורה פעלו ובין המציאות, האחרונה היא שהכריעה בסופו של דבר. ההפריה ההדדית בין שני המפעלים הנמצאים במוקד עבודה זו מהווים נדבך משמעותי בסיפור הציוני המשלב בין אתוס העלייה ואתוס ההתיישבות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תדהר, רוזנבליט - דוד תדהר (עורך), "פנחס (עריך) רוזנבליט" , אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב', הוצאת המחבר, תל אביב 

 תעודות מספרות,  "50 שנה לייסוד רודגס - תעודות מספרות" עמודים 410, כסלו תש"מ, עמ' 93-98.

Bentwich, Jewish Youth - Bentwich Norman, UJewish Youth Comes Home, London, Victor Gollancz LTD