‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג חרדים ודתיים בטלוויזיה ובקולנוע?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

מקומו של היהודי הדתי והממסד הדתי בקולנוע הלאומי 4

הדתי כ" אחר". 4

הדת החילונית – ציונות. 4

ייצוג של יהודי דתי וממסד היהודי בקולנוע לאומי 5

"גבעה 24 אינה עונה" –במאי תורולד דיקנסון. 5 

היעדרותו של יהודי דתי וממסד דתי מהמעשה הציוני 6

שני קוני למל -במאי ישראל בקר. 7 

היהודי הדתי והממסד הדתי בסרטי בורקס. 9

ייצוג של הדת, ממסד דתי והדתי המזרחי  בסרטי הבורקס. 9

מיסטיקה יהודית. 11

"שחור",חנה אזולאי הספרי 11 

הממסד הדתי – והחרות הפנימית. 12

הכפייה והבחירה החופשית של האדם הדתי 12

הכמיהה למסורת חילונית יהודית. 12

המשך דחיית העולם החרדי 13

מעמד האישה בחברה חרדית. 13

הדתי ומעמדו במסגרות חילוניות. 13

ההסדר,יוסף סידר. 14

העלילה. 14

אפיון דמויות. 15 

"איכה", במאי אליעזר שפירא. 19

שטיסל. 21 

עונה ראשונה. 21

עונה שנייה. 22

דמויות. 24

ביטויים אופייניים.. 24

יצירת הסדרה. 25

הפקה. 25

מוזיקה. 25

קבלת הסדרה. 25

שידור. 25

ביקורות. 25

פרסים.. 26

רקע הסדרה. 26

דרמה משפחתית. 26

זוגיות. 26

יחסי הורים וילדים.. 27

יחסים בין אחים.. 27

סרוגים סדרת טלוויזיה. 29 

העלילה. 29

עונה ראשונה. 29

עונה שנייה. 30

עונה שלישית. 30

הדמויות. 31

דמויות ראשיות. 31

דמויות נוספות. 31

הפקה. 32

קבלת הסדרה. 32

נתוני צפייה. 32

פרסים.. 33

ביקורות. 33

דיון ציבורי 34

סיכום.. 36

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 38

שטיסל היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמה העוסקת בקורותיה של משפחת שטיסל החרדית המתגוררת בירושלים. יוצרי ותסריטאי הסדרה הם אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, הסדרה בוימה בידי אלון זינגמן, המפיקים הם דקלה ברקאי ויונתן ארוך, ועורך התסריט הוא יוסי מדמוני.

סרוגים הייתה סדרת דרמה ישראלית שבוימה בידי לייזי שפירא ונוצרה במשותף על ידו ועל ידי חוה דיבון. הסדרה הופקה בידי יונתן ארוך ודקלה ברקאי, עורך התסריט הראשי היה יוסי מדמוני.  

העלילה עסקה בחייה של קבוצת רווקים ורווקות ירושלמים מהמגזר הדתי לאומי. מאחר שלא נישאו, הם התקשו להשתלב במסגרות הדתיות הקיימות ותחת זאת הצטרפו לתתהחברה המכונה "הביצה הירושלמית" בקטמוןוסביבתה, המורכבת מאנשים דומים להם. הסדרה הציגה נקודות חיכוך שונות בחברה הדתיתלאומית רווקותמאוחרת, בעיות שונות בחיי הנישואין, הומוסקסואליות,יציאה בשאלה ועוד ועוררה הד ציבורי גדול במגזר.

הממסד הציוני בראשית דרכו הציג תדמית הרואית של הצבר הישראלי כדמות בריאה, זקופת קומה, בעלת מבנה פנים אירופאי,שזוף, בריא ובלוריתו מתנפנפת ברוח. באישיותו הוא קשוח אך רך בפנים (כמו הצמח, שממנו קיבל את השם) ועיסוקו העיקרי הוא עבודת אדמה. הצבר אוחז גם בחרב ומסוגל להגן על עצמו – הוא אמיץ ונלחם למען ערכיו ואדמתו.

הזהות הזאת עוצבה כאנטי תזה של יהודי גלותי, חיוור, מתייסר, כפוף ומפוחד, העוסק במסחר הנחות ביותר וחסר כל קשר לאדמה. דימוי זה הושפע מאוד מן הדימוי האנטישמי והנפוץ של יהודי הגלותי.

גרץ מתייחסת ל"אחר" לפי הגדרתו של פוקו, אשר מסביר שברגע שהחברה המערבית דוחה מעליה ערכים מסוימים, צורת חשיבה, סוגי התנהגות ובני –אדם,היא הופכת אותם "לאחרים" ול"זרים". בצורה כזאת החברה מתנתקת מחלקים מהותיים שלה, שאותם נידתה.לפי הגדרה זו החברה הציונית ניתקה את עצמה משורשים גלותיים ויצרה מציאות חדשה, עם שורשים ארץ- ישראלים חדשים.הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי האומנות.

אפשר לראות את ה"אחר" גם מנקודת מבט של הומי באבא מתוך(טלמון). הקיטוב הבינרי בין הצבר לכל היתר מהווה אסטרטגיה מרכזית בשיח המעצב זהות קיבוצית באמצעות הדרה של ה"אחר", המייצג את מה שמודחק בזהות הקיבוצית הזאת ומורד ממנה. זו הדרך שבה נוצרו הרבה  "אחרים", אשר הוצאו מן הזרם המרכזי: ערבים, נשים, יהודים גלותיים-דתיים, הומו-לסביים , ניצולי שואה.

כך נוצר המיתוס של "היהודי החדש" המנותק לחלוטין מן ההוויה הגלותית ומן המסורת היהודית והדתית.

מצגת ייצוג חרדים בתקשורת

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חיים אלבום עורך. סרוגים.  מגזין מעלה. בטאון בית הספר מעלה. עמ' 12-13.

‫אבי גרינצייג, 'שטיסל' הסדרה שנוצרה ב'שטיבל' • ביקורת מסך

‫מור קומפני, לאהוב במאה שערים: ביקורת על "שטיסל"