‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

הפדגוגיה הביקורתית מנסה -מודעות לצורך בשנוי ומוטיבציה לאקטיביזם.. 3

החינוך הביקורתי או החינוך המשחרר. 4

קריאת מציאות ביקורתית של מערכת החינוך בישראל. 4

סמכות וסמכותיות והפדגוגיה הביקורתית. 5

העצמה והפדגוגיה הביקורתית. 6

דיאלוג והפדגוגיה הביקורתית. 7

הפדגוגיה הביקורתית וההכרות התרבותית. 8

הפדגוגיה הביקורתית ומושג התקוה. 8

תוכניות לימודים גלויות וסמויות, רלוונטיות ויצירת ידע. 9

יחסי המורים והתלמידים מהווים חלק מהאקלים הלימודי. 10

יחסי סובייקט – אובייקט ורפלקציה – בלמידה ובקהילה. 11

השמעת קולם של אלו שהושתקו 12

מתודולוגיה. 14

בעיות מתודולוגיות. 14

השערות המחקר. 14

שיטת והליך המחקר. 14

ביבליוגרפיה. 18

נספח. 19

ראיונות. 19

ראיון 1 : מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית, מורה צעירה מאוד למתימטיקה. 19

ראיון 2 : מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית, מרכזת שכבה ', ותק בינוני 20

ראיון 3 : מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מחנכת כיתות ה'- ו', ותק בינוני 21

ראיון 4, מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות א'-ב', ותק גבוה. 22

ראיון 5 , מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות א'-ב', ותק גבוה. 23

ראיון 6, מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית , ותק גבוה. 24

ראיון 7 , מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ה'-ו', ותק גבוה מאוד. 25

ראיון 8 , מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ג'-ו', ותקנמוך. 26

ראיון 9 , מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ג'-ד', ותק בינוני 27

ראיון 10 , מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית ויעוץ חינוכי, ותק בינוני 28

ראיון 11 , מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ה'-ו', ותק בינוני 29

ראיון 12 , מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ג'-ו', ותק נמוך. 30

ראיון 13 , מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות ג'-ד', ותק בינוני 31

ראיון 14 , מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית ויעוץ חינוכי, ותק בינוני 32

ראיון 15 : מורה ללא הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מחנכת כיתות ה'- ו', ותק בינוני 33

ראיון 16, מורה עם הכשרה בפדגוגיה ביקורתית מורה לכיתות א'-ב', ותק גבוה. 34

שילוב מורים מתחום הפדגוגיה הביקורתית בחינוך הרגיל,ראיונות מורים עם הכשרה בפדגוגיה הביקורתית וללא הכשרה כזאת

הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של שוויון ואי שוויון בחינוך, בדרך שבה החינוך הפורמלי והלא פורמלי ממסלל ילדים לתוך הריבוד המעמדי, מגדרי, אתני, לאומי וגזעי שלתוכו הם נולדו. הפדגוגיה הביקורתית מנסה ליצור מודעות לאוכלוסיות שבשולי החברה וכיצד החינוך יכול לשנות את מיצובם החברתי. היא שואלת שאלות לגבי חלוקת הכוח ודרך ארגונו בחברה. כיצד באמצעות החינוך משחזרים את המבנה החברתי הלא שוויוני ואיך ניתן לעשות אחרת. הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בחתירה לשינוי חברתי באמצעות החינוך והומניזציה של החברה.

מייסד האסכולה של הפדגוגיה הביקורתית הוא פאולו פריירה שמדבר בספרו המפורסם "פדגוגיה של מדוכאים" על הדיכוי הנעשה בצורות רבות בחינוך. הוא מתאר בספר זה את החינוך המסורתי כחינוך בנקאי, שבו נוהגים המורים כפקידי בנק ו"מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים. הוא טוען שזהו חינוך מדכא שנועד לשמר את המערכת החברתית שגם בה יש מדכאים ומדוכאים. הוא מנתח את הדרך בה מערכת הדיכוי עובדת בחינוך כך שהבוגרים שלה לא שואלים שאלות ולא מערערים על הסדר החברתי שאינו צודק ואינו מטיב אתם.

תפיסת הבנקאות בחינוך רואה בבני האדם יצורים סתגלנים וצייתנים. ככל שהתלמידים עושים יותר למען אחסנת הפיקדונות שהופקדו בידם, פוחתת יכולתם לפתח את המודעות הביקורתית העשויה לצמוח מהתערבותם בעולם כמחוללי תמורות. ככל שהם מקבלים בשלמות רבה יותר את התפקיד הפסיבי שנכפה עליהם, הם נוטים להסתגל אל העולם כמות שהוא, ולקבל השקפת עולם קונפורמית. יכולתו של החינוך הבנקאי לצמצם או לחסל את כוחות היצירה של התלמידים ולטפח את אמונתם בסדר החברתי הקיים, משרתת את האינטרסים של המדכאים, שאינם מעוניינים באפשרות לשינוי אי הצדק ופעולה לקראת יצירת מציאות הוגנת יותר. המדכאים מנצלים את ה"הומניטריזם" שלהם להמשך קיומו של מצב המועיל להם. לכן הם מגיבים כמעט באורח אינסטינקטיבי נגד כל ניסוי בתחום החינוך, המטפח גורמים ביקורתיים ואינו מסתפק בהשקפת עולם חד צדדית, אלא מחפש כל העת אחר הקשרים המאחדים בין היבטים השונים של בעיה אחת.

הפדגוגיה הביקורתית מנסה לחשוף את המנגנונים השונים בחינוך המשמרים את הסדר החברתי הלא שוויוני ומשכפלים אותו, היא שואפת לצור מודעות לצורך בשנוי ומוטיבציה לאקטיביזם. יחסי מורים תלמידים, בחירת הנושאים הנלמדים, תוכניות הלמודים ועוד, מייצגים תפיסות דכאניות. השיח המתרחש בכתה, הדרך בה מורים ותלמידים מדברים אלה עם אלה, השאלות שנשאלות או לא נשאלות, העמדות המובעות והשתיקות כל אלה משקפים מערך כוחות ואידאולוגיה. מבנה בית הספר, הכתות, הבניינים גם הם מעבירם מסר לתלמידים לגבי חשיבותם החברתית או שוליותם. למערכת החינוך יש תוכנית למודים גלויה ותוכנית למודים סמויה.

פאולו פרירה בספרו "פדגוגיה של מדוכאים" מתייחס לדיכוי המעמדי דרך החינוך. הוא מציע פדגוגיה של שחרור המבוססת על דיאלוג ובנית תודעה פוליטית ביקורתית הנובעת מתוך ניסיון עולמם של המדוכאים. פרירה עצמו עסק בהנחלת הקריאה למבוגרים. הוא עבד בתנועה לתרבות עממית ברציפה, שבברזיל, ופיתח תוכנית קריאה לאיכרים אנלפבתיים המבוססת על דיאלוג פוליטי אתם, ולימוד הקריאה מתוך תובנות פוליטיות וקשר לעולם המושגים שלהם. נבחרה השיטה שפיתח כבסיס למבצע כלל ארצי לביעור הבערות בראשותו של פרירה. בשנים מאוחרות יותר הופצה השיטה בכל מדינות דרום אמריקה ובאפריקה.

היום הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בדיכוי בתחומים מגוונים של החינוך ומייצרת אלטרנטיבות של חינוך אחר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נתן גובר, האוניברסיטה העברית, הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, המכללה האקדמית תל-חי 

אריה קיזל, לא לפחד מהפדגוגיה הביקורתית, ידיעות אחרונות

Giroux, H.  "Lessons From Paulo Freire", Chronicle of Higher Education.

Kincheloe, Joe  Critical Pedagogy Primer. New York: Peter Lang