‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהם פערי השכר הראויים מבחינה מוסרית בין בכיר לזוטר?

תוכן עניינים

מ

רקע. 3

שאלת המחקר. 4

רקע על שכר הבכירים במשק. 4

מוסר ועסקים : ההיבט המוסרי-אתי ; פערי שכר בכירים לעומת זוטרים.. 12

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו 12

תיאוריות ומודלים מודל השלבים, הסכמה חברתית, סגולות טובות ועוד. 12

תורת הצדק וההגינות ע"פ גון רולס.. 12

מידות טובות.. 13

גישת ההסכם.. 15

תועלת אישית.. 16

חוסר הסיבה של חברי מועצת המנהלים להעדיף את בעלי המניות.. 16

גישת הגמול. 16

משיכה. 22

חובתו המוסרית של המנכ"ל. 22

הציווי המוחלט עפ"י קאנט.. 24

ריסון חיצוני 25

חובת גילוי שכר בארה"ב. 25

ניסיונות רגולציה בעולם.. 25

ניסיונות ריסון חיצוני ע"י חקיקה ורגולציה בישראל. 28

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50 משכרו של העובד הזוטר ביותר. 28

מסקנות. 30

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 35

הכנסת אישרה את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח ברוב של 56 בעד ואף מתנגד . אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שניה ושלישית. עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי- 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים, בקריאה שנייה ושלישית. איגוד הבנקים ניסה להפעיל לחצים עד לרגע האחרון בין היתר על יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אך כאמור הניסיון כשל.

עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

 עד הרגע האחרון ניסה עו"ד איגוד הבנקים דוד חודק (עומד מימין) ללחוץ על יו"ר ועדת הכספים משה גפני לדחות את החוק.

גובה שכרם של בכירים במשק הישראלי נמצא לאחרונה בקביעות בעין הסערה הציבורית. לנוכח הקוטביות הגואה בין שכבות האוכלוסייה בעולם הדמוקרטי החופשי ועל רקע שחיקת מעמד הביניים וגידול המעמד הסוציו אקונומי החלש, מתבלטת מה שניתן כעת לכנות כ"בעיית השכר" לו זוכים שכבת מנהלים בכירים במשק. חלק מבעלי המניות המוסדיים, פוליטיקאים והציבור הרחב (כפי שמשתקף מסקרים חוזרים ונשנים) מאמינים כי מנהלים משתכרים יותר מדי. מנגד, בעלי מניות אחרים, חברי דירקטוריונים והמנהלים עצמם אינם מסכימים. מה שאינו נתון לויכוח היא העובדה כי מנהלים ישראלים מרוויחים יותר משאר המנהלים בעולם כולו מלבד עמיתיהם מארצות הברית. יתרה מזאת, לפי נתון משנת 2006, שכרו הממוצע של מנכ"ל בישראל היה גבוה פי 36 מהשכר הממוצע במשק. תמונת מצב זו יוצרת לרוב תחושת אי נחת חברתית שמקורה בתחושת חוסר הגינות בחלוקת העושר בחברה.

הסוגיות האתיות העיקריות העולות מסוגיית שכר הבכירים הם:

התיאוריה השלטת בקרב הכלכלנים היא ששכרם של המנהלים נקבע על ידי חוזים אופטימאליים (Optimal Contracting), שמטרתם לפתור את בעיית הסוכןהנציג (Agency Problem). במסגרת חוזה העסקה סטנדרטי מתחייב המנהל להקדיש את מאמציו לטובת בעלי המניות ותמורת זאת הוא זכאי לשכר הוגן. הבעיה הנוצרת היא שאין דרך לוודא שאומנם המנהל אכן מקיים את חלקו בחוזה, דבר היוצר פיתוי למנהל להשתמט מביצוע חובותיו. חוזי השכר של מנהלים נועדו לגרום למנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו הניהוליים וכן לתת לו תמריץ לפעול לטובת המשקיעים, כפי שמתחייב מתפקידו, במקום לעשות לביתו. לפיכך, חוזה שכר אופטימאלי אמור לכלול תמריצים שונים שמטרתם לזהות את תרומתו של המנהל לחברה, לתגמלו בהתאם ולמנוע ממנו להסתמך על שיקולים זרים בתהליך קבלת ההחלטות. במאמר שהופיע באוניברסיטת הרוורד (לוסיאן ובבצ'וק, 2003), טוענים החוקרים בבצ'וק ופריד שהסדרי השכר של המנהלים הבכירים אינם נקבעים על פי תיאורית החוזים האופטימלים אלא בעיקר בהתאם ליכולת המנהלים לאכוף על מועצת המנהלים והדירקטוריון חוזי שכר המשרתים את טובתם האישית. החוקרים טוענים על בסיס תצפיות אמפיריות שהסדרי השכר הקיימים בחברות ציבוריות רבות אינם פועלים לטובת בעלי המניות אלא משקפים את כוחם של המנהלים להעביר כמה שיותר מנכסי החברה הציבורית לידיהם. נקודה זו מעלה את השאלה העיקרית והיא: מי בעצם מייצג נאמנה את בעלי המניות בתהליך קביעת התשלומים? בנוסף, נכון להיום רוב המחקרים טוענים שהקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה הוא רופף. חלק גדול ממרכיבי השכר אינם תלויים בביצועים ארוכי הטווח של החברה. נקודה זו מחריפה אף יותר את הביקורת נוכח המשברים הכלכליים בהם ביצועי החברות יורדים אך מנגד תשלומי השכר לא מושפעים מכך ואף לעיתים עולים.

בחינה של סוגיית הפער בין שכר המנכ"ל לשכר של העובד הממוצע באמצעות תיאוריות של צדק מחלק מסיקה כי לא משנה באיזה אחת מהגישות ננקוט מנכ"לים מרוויחים יותר מידי כסף ונראה שאין כל הצדקה לתשלום כל כך גבוה. בנוסף, חובתו המוסרית של המנכ"ל מתוקף תפקידו צריכה להיות לדאוג לאינטרסים של בעלי המניות ולכן עליו גם חלה חובה לסרב לתשלום גבוה מידי ולדאוג שתשלומי השכר שלו יהיו מקושרים לביצועיו.

בהתחשב בתשומת הלב הציבורית הניתנת לנושא זה והכעס הגובר של בעלי המניות ושאר הציבור נוכח המשכורות הללו, נראה כי אין מנוס ונדרשת התערבות ממשלתית לטיפול בסוגיה. בשנים האחרונות המגמה בארץ ובעולם הייתה הגברת השקיפות בכל הנוגע לגובה השכר ואופן מתן התגמולים. כשלון מודל המיסוי האמריקאי והמשך עליית שכר הבכירים בבריטניה חרף דרישות השקיפות מעלים ספק לגבי השגת תוצאה שונה במשק הישראלי. למרות סימני הצלחה ראשוניים בעולם למגמת מעורבות של בעלי מניות בקביעת שכר הבכירים, עדיין מוקדם מידי לאמוד את השלכותיה. יתכן ששילוב של שקיפות גבוהה , אשר מאפשרת יכולת בקרה של בעלי המניות, יחד עם זכות הצבעה בנושא שכר בכירים, היוצרת לחץ חיצוני על הדירקטוריון, יביאו לקשר מובהק יותר בין ביצועי החברות לבין שכר המנהלים הבכירים.

לינק למצגת אקדמית על שכר הבכירים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דוחות כספיים של בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, קבוצת בנק איגוד הבינ"ל הראשון, מאיה, פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, (2024)

פרופ' אסא כשר, אתיקה ישראלית - ברפואה, בחינוך, בעסקים ובתחומים נוספים. הוצ' כתר, שער שישי - אתיקה ועסקים, עמ' 337–435. (2023)

ד"ר פ' נרקיס, דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)

Angel, J.J., McCabe, D.M. The Ethics of Managerial Compensation: The Case of Executive Stock Options. Journal of business ethics, 78.