‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה משמעות משנתו של רבי נחמן מברסלב וכיצד מיושמת בחסידות שייסד ובתרבות ציון הקבר באומן?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר.

רבי נחמן 

חסידות ברסלב-  ללא אדמו"ר

הביקור בארץ ישראל. 

מחלוקתו עם הסבא משפולי 

שנותיו האחרונות. 

מדרכיו והנהגתו 

חסידיו 

ספריו 

היסטוריה

תקופת רבי נחמן 

תקופת רבי נתן 

הדור השלישי 

הדור הרביעי 

בין מלחמות עולם

חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה.

לאחר קום המדינה

תחייתה של חסידות ברסלב

פלגים בחסידות ברסלב כיום

פלג השוּל

חבורות "מורשת הנחל".

הרב אליעזר שלמה שיק ותלמידיו 

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר.

פלג שובו בנים.

פלג הננחי

קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת

קהילת "נצח מאיר" בראשות הרב שמעון ויזנפלד.

קהילת שדה צופים

תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר

תלמידי הרב יוסף שובלי

ארגון לב הדברים

תורת חכם

חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון 

חסידות ברסלב בארצות הברית

חסידות ברסלב בשאר העולם

תפיסת העולם של חסידות ברסלב

האל והקשר האנושי אתו

היקום

הטוב והרע

התפילה

דמות הצדיק

"כמוני ממש"

"נקודה טובה"

מנהגי החסידות

התבודדות

קימת חצות

התיקון הכללי

הקיבוץ

מנהגים הקשורים בלוח השנה.

מאפיינים

קבלה

הקול אצל חסידות ברסלב

חן וחסד ורחמים לפי רבי נחמן מברסלב

סיכום

ביבליוגרפיה

ר' נחמן מברסלב היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות, מורה רוחני ומייסד חסידות ברסלב. אף שעורר בזמנו סערה והתנגדות גדולה, מהווים חסידיו את אחת התנועות הגדולות בחסידות כיום. הגותו נלמדת גם בקרב מי שאינם נמנים עם החסידות.

חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, שבה התגורר רבי נחמן במהלך כשבע שנים.

ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 בפודוליה (כיום בשטח אוקראינה), והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בסוף המאה ה-20 לתנועת המונים המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב תפיסת עולם, מנהגים ופרקטיקות המיוחדים לה.

בימינו כוללת חסידות ברסלב מספר רב של תת קבוצות, המונות יחד אלפי אנשים.

אחד הזרמים בחסידות ברסלב מכונה "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים", הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים‏", מורכב בעיקר מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה. זרם זה שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר והוא ממשיך במידה רבה את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. בני הפלג לומדים במוסדות חרדיים רגילים. הפלג אינו קנאי באופן רשמי ונושאי קנאות כמו השתתפות בבחירות ודיבור בעברית נתונים לבחירה אישית. (חיים מנחם קרמר)

על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב נתן ליברמנש, הרב יהודה לייב פרנק, הרב בנימין זאב קנפלמכר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"‏. בעבר היו מנהיגי הזרם הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל משה קרמר, אך לאחר מחלוקות על אופי הנהגת החסידות הזרם התפלג, ולאחר מספר שנים הקים הרב שכטר בית כנסת נפרד. Persico, 2014))

בית הכנסת הראשון בירושלים של הזרם, בו הוקמה תנועת הנוער של הזרם המרכזי "מורשת הנחל", הוא בית הכנסת "אור אברהם" בשכונת גוש 80 שהוקם על ידי הרב משה בורשטיין בקטמון ובשנות ה90 נמכר ועבר למקומו החדש. בית כנסת זה היה מרכזו של "זרם המרכזי", עד שגם ה"שול" עבר לשליטתם. בית כנסת נוסף הוא "באר שבע" בשכונת בית ישראל, בראשות הרב ברנר. בית כנסת נוסף בולט בירושלים הוא בית הכנסת "אנשי מוהר"ן" של משפחת ירבלום, בשכונת הבוכרים. בית כנסת זה הוקם בשנת 2006 לאחר החיכוכים בין הזרמים בברסלב. הוא אינו משתייך רשמית לאחד הזרמים ומתפללים בו הן אנשי הזרם המרכזי והן אנשי הרב שכטר. (צבי מרק)

בבני ברק יש לזרם המרכזי בית הכנסת ברחוב אלשיך, שם גם יש כולל אברכים ותיק ובולט. כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית הוקמו החל מאמצע שנות התשעים מרכזים נוספים בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד.

לזרם המרכזי יש ישיבה בבני ברק. (דוד אסף)

"מורשת הנחל" הוא ארגון המארגן חבורות לגילאים מגוונים. הארגון משתייך לזרם המרכזי בברסלב. הארגון הוקם בשנת התשס"ב 2002 בידי הרב אליעזר בורשטיין, ובהכוונת המשפיע הרב נתן ליברמנש. הארגון הוקם מלכתחילה עבור בחורים ממשפחות ברסלביות ותיקות שאינן דוברות יידיש, שעד אז לא היו להם חבורות. בשנת התשס"ג 2003 הוקמו מסגרות דומות גם לדוברי יידיש שהגיעו ברובם מחבורת "קרן אור" בראשות הרב יעקב מאיר שכטר, המתקיימות בבית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. החבורות מתאספות בבית כנסת "אור אברהם" בשכונת עזרת תורה בירושלים. מקימי החבורות סברו שחבורות "קרן אור" פועלות באופן דומה מדי לשאר החסידויות, המדגישות טישים, התוועדויות, שירה סוערת, אמירת לחיים ופורים שפיל; בזמן שדרכו של רבי נחמן מדגישה את עבודת התפילה ואת הלימוד בכתבי ברסלב, כולל לימוד עצמי.

כחמש שנים לאחר הקמת הארגון, בעקבות הצטרפות חברי הנהלת בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים ה"שול" לארגון, עברו החבורות לבית הכנסת. במקביל מתקיימות שם גם החבורות של קרן אור.

לאחר מותו של הרב ישראל בר אודסר ראו לעיל באמצע שנות התשעים, המשיך פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן מברסלב. ריכוזיו הבולטים של הפלג הם בצפת, ירושלים, בית שמש,נתניה ועוד.

בניגוד לשאר הפלגים בברסלב, שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר, הננחים מאמינים שרבי נחמן כתב את "הפתק" לרבם. הם מוכרים בשל מנהגם לרקוד ברחובות.

קהילה בולטת בקרב פלג זה היא קהילת "שיר חדש" במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב ישראל יצחק בזנסון והיא מונה כ30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר. חברי הקהילה נוסעים ברחובות גוש דן ברכב גדול, משמיעים מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.

חלק מהננחים שואפים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לקבורה בישראל‏, אם כי חלקם טוען שאחר כישלון המאמצים של הרב אודסר להעלות את עצמותיו של רבי נחמן הוא חזר בו מדעתו בנושא זה‏. חלק מהננחים סוברים שהרב אודסר הוא בעצמו רבי נחמן. הם מסתמכים על המשפט של הרב אודסר שנחקק על קברו ומופץ עם תמונתו "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ומשפטים דומים. אחרים סוברים שהרב אודסר אמר משפטים אלו נאמרו בשם רבי נחמן‏. אנשי פלג ננחי זה מקיימים קיבוץ נפרד בראש השנה בכותל המערבי‏.(צבי מרק)

קבר רבי נחמן מברסלב מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש" נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאחרים.

לאחר נפילת ברית המועצות החלה עלייה נרחבת לקבר בשבת חנוכה ובחג השבועות, וכן ביום הולדתו של רבי נחמן, בערב ראש חודש ניסן. אולם המועד שבו מתרחשת העלייה ההמונית ביותר הוא ראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ".

מסורת זו של נסיעות לאומן בראש השנה סוחפת גם אנשים מחוץ לחסידות ברסלב. בראש השנה תשס"ח הגיע מספר העולים לכ31 אלף איש הבאים מישראל, מארצות הברית, מצרפת ועוד.

בעבר שלל הרב עובדיה יוסף את המנהג לצאת מארץ ישראל כדי לעלות לקברו של רבי נחמן. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעו הסתייגויות מקיום מנהג זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

צבי מרק, כל סיפורי ר' נחמן מברסלב - המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות, ירושלים: מוסד ביאליק וידעות ספרים, תשע"ד. 

יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב