‏390.00 ₪

העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד בשנת הלימודים הקודמת במל"א, אצל ד"ר קינן.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

עבודה מצטיינת

תוכן עניינים

מבוא

פרק א' – סקירה היסטורית הכרונולוגיה של התפתחות יום הזיכרון

הכרונולוגיה של התפתחות ההכרה בחללים ובנפגעים

פרק ב' – הנצחת אזרחים בישראל בעבר והיום

פרק ג' – צדק הכרתי

פרק ד' – דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

במשך 65 שנות קיומה ידעה מדינת ישראל, מלחמות, אסונות צבאיים ופעולות טרור שגבו חיים ונפגעים רבים. הטרור אינו מבחין בגזע, בדת, במין. הטרור אינו מבחין בין אזרח לחייל. בעבודה זו אבחן האם המדינה, מבחינה בין אזרח שנרצח בפיגוע טרור, לבין חייל שנרצח באותו הפיגוע טרור והאם אזרחים שנרצחו בפיגועי טרור מונצחים באופן שונה מחיילים שנרצחו באותם הפיגועים. בפרק הראשון של העבודה אסקור את הכרונולוגיה של התפתחות יום הזיכרון , עוד לפני קום המדינה ועד היום וכן את הכרונולוגיה של התפתחות ההכרה בחללים ובנפגעים. בפרק השני, אתאר את הנצחת אזרחים בישראל בעבר והיום ואת הוויכוח והמאבק ציבורי בנוגע להכרתה של המדינה באחריותה לזכרם ולהנצחתם של אזרחי מדינת ישראל שנהרגו בפיגועי טרור. אדגיש כי ההנצחה היא סוג של אמירה: כל עוד אהוב ליבנו מונצח משמע הוא קיים, הוא לא נעלם, הוא כאן. לנצח. בפרק השלישי, אבדוק מהו צדק הכרתי. בפרק הרביעי אתמקד באי הצדק ההכרתי ביחס להנצחת אזרחים שנרצחו בפעולות האיבה ונבדוק האם עצם ההפרדה בין הנצחת חללי צה"ל להנצחת חללי משפחות האיבה מהווה עוול הכרתי.

המדגם: המדגם נעשה בבי"ס תיכון במרכז הארץ, המדגם כלל 31 תלמידים הלומדים בשכבות יא-יב ו 31 מורים המלמדים באותו בי"ס. המדגם הועבר על ידנו בעזרת מורה מבי"ס. זהו מדגם נוחות, היתרון של דגימה זו היא הנוחות והיעילות בהשגת הנבדקים למחקר. החיסרון הוא שהדגימה אינה מייצגת את כלל האוכלוסייה, כלומר אין אפשרות להכליל את תוצאות המחקר על כלל האוכלוסייה.

כלי המחקר: שאלון מובנה. יתרונות השימוש בשאלון הם רבים: ניתן להעבירו בו זמנית לקבוצות גדולות של אנשים, השאלון מצריך משאבי זמן וכסף מועטים יחסית, ניתוח נתוני השאלון הוא פשוט יחסית והפירוש לתוצאות הוא כמעט מובן מאליו. קל להשוות בין תגובותיהם של המרואיינים מכיוון שכל הנבדקים נשאלו את אותן השאלות ויש נקודות ברורות להשוואה.

משפחות חללי פעולות האיבה, שואפות להיכלל באובדן הציבורי לאומי כבעלי אובדן מוכר ומוקר במרחב הישראלי. הן מבקשות שיכירו ביקיריהן כשותפים למלחמת הישרדותו של העורף הישראלי גם אם אינם לובשי מדים. הן מעוניינות שיראו באבלן, בהנצחת קרבנותיהם, כשווים לחללי מערכות ישראל. הן מעוניינות להיות שייכות למשפחת השכול. נציגי משפחות חללי פעולות האיבה, תובעים מהמדינה הכרה והלאמה של המתים. הם דורשים להגדיר את הטרור כמלחמה ואת חלליה כחללי מערכות ישראל, ולהשוות בין פעולות ההנצחה והזיכרון של שתי הקבוצות. בפרויקט ניסיתי לבדוק מה חושבים תלמידים ומורים בנוגע להנצחתם של חללי פעולות האיבה בכלל ועל הנצחתם בהיכל ההנצחה הלאומי בפרט. ראיתי כי באופן כללי הן עמדתם של המורים ושל התלמידים היא חיובית כלפי כל מה שקשור בהנצחת חללי פעולות האיבה. אני תקוה כי מדינת ישראל, ראשיה ואנשיה ידעו לסיים את הוויכוח סביב נושא הנצחתם של חללי פעולות האיבה. "הגיע הזמן להגדיר את כל מי שנהרג ונרצח חלל מערכות ישראל. מעל הכל יש לתת לכל משפחות השכולות הרגשה אמיתית של שותפות גורל ומסגרות זיכרון זהות". פרויקט זה תרם לי רבות בהבנת נושא המחקר ולא פחות מכך בקשיים ובמורכבות של בדיקת עמדות באופן מעשי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בר-זהר, א'. השרים אישרו הקמת היכל זיכרון בהר הרצל  

מעמד העורף בתפיסת הביטחון של ישראל" , מערכות 03-04 . 624.