‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הממשק בין המשפט העברי לדיני נזיקין?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

דיני נזיקין במשפט העברי 8

תאונות דרכים - פיצויי נזקי גוף ורכוש במשפט העברי לעומת המשפט הישראלי 8

הקשר הסיבתי בדיני הנזיקין של המשפט העברי 9

קשר סיבתי ישיר. 9

הוכחת קיומו של הקשר הסיבתי 12

הגברת הסיכון 14

המשפט העברי ודיני הנזיקין -קשר סיבתי עקיף. 17

"סיבתיות עמומה". 19

פתרונות אפשריים לבעיית "הסיבתיות העמומה". 20

פסק הדין בעניין כרמל מלול– האם פרץ דרך חדשה מבעד למסך העמימות במישור תורת האחריות?. 21

שימוש בראיות סטטיסטיות והבעייתיות העולה ממנו 23

פסק הדין בעניין כרמל – מהי רמת ההוכחה הנדרשת במקרים של הגברת סיכון?. 24

סיכום המשפט העברי ודיני הנזיקין -קשר סיבתי 26

המשפט העברי כמשפט משווה וכהשראה למשפט הישראלי 27

הסתמכות גורפת על המשפט העברי 27

סיכום.. 30

אחרית דבר בנימה אישית. 31

ביבליוגרפיה. 32

הפנייה למשפט העברי צריכה שתתבסס בראש ובראשונה על ההכרה בחשיבות התרבותית-הלאומית של שאיבת רעיונות ועקרונות מההסטוריה המשפטית הארוכה של עם ישראל. גישה טכנית בלבד למשפט וחוסר הכרה בחשיבות המורשת ההסטורית מייתרת בעצם את הצורך לפנות למקורות המשפט העברי. גישה טכנית למשפט תבטל כל חשיבות לאופי הלאומי-העצמאי של משפטנו. אם תתקבל השקפה זו, אפשר שאכן עדיף להעתיק ולתרגם את הקודים האירופיים רבי המסורת או אולי את הקודים האמריקאיים עתירי הניסיון והטכנולוגיה המשפטית. בתחומים שבהם אני עוסק ניתן בהחלט להצביע על היתרונות הגלומים בתרגום ה-.Code Commercial Uniform כתחליף לניסוח המתומצת והחסר של החקיקה הישראלית בתחומים המקבילים. ההכרה בצורך במשפט ישראלי מקורי שיתאים לצורכי הארץ ויושביה מצביעה על החשיבות החברתית של שיטת משפט הצומחת מתוך העם בהתאם לצרכיו, ושאינה מתעלמת מההסטוריה שלו. כשם שחקיקה מודרנית לא תיבנה על שיקולים של תועלתנות חומרנית בלבד ותתחשב גם בערכים מוסריים וחברתיים, כך גם הפסיקה אינה צריכה להתעלם מניסיון הסטורי של אלפי שנות מורשת תרבותית. אולי דווקא פסיקה שניתנה בהקשר חברתי וטכנולוגי שונה לחלוטין יכולה להציע פתרונות מקוריים לבעיות אנוש שמתחבטים בהן מיום שנוסדה חברה ועוצב משפט. [1]

אם מכירים בחשיבותו של המשפט העברי בחברתנו המתחדשת, אזי מתעוררות הבעיות של איתור החומר והבנתו. על חוקרי המשפט העברי מוטלת החובה להכין כלים נוהים ביותר לפנייה למקורות אלו, וזאת באמצעות כתיבת יותר חיבורים שווים לכל נפש בתחומים השונים של המשפט העברי, ועריכת קבצי מפתחות שיאפשרו לאתר בקלות יחסית נושאים וסוגיות ממקורות מורשת ישראל. [2]

אך כדי שיחול שינוי של ממש בפסיקה יש צורך בנכונות מצד שופטי ישראל לשלב בפסיקתם את עקרונות היושר של המשפט העברי. עם כל המאמץ שישקיעו חוקי המשפט העברי לא יהיה אפשר לשלבו במערכת המשפט הישראלי בלי לימוד עיקריו ועקרונותיו, ולשם כך יש להקדיש זמן, שכן "תורה היא ולימוד היא צריכה". שנת שבתון לשופטים תאפשר להם לחדש מצברים בעבודתם, ואני מציע שחלק ממנה יוקדש ללימוד עיקרי המשפט העברי. נכונות עקרונית של השופטים יחד עם מאמץ אמיתי מצד חוקרי המשפט העברי יכולים להביא בעתיד לשילוב המשפט העברי במערכת המשפטית של מדינת ישראל, ויפה שעה אחת קודם.

במקרים אחדים התמקדה המחלוקת בעיקר בפירוש הנכון של החיקוק הרלוונטי ולא בעצם השימוש במשפט העברי דווקא. ראה, בג"צ 268/80, 349 ינסן-זהר נ' זהר, פ"ד לה(3) 21, 23, 27 ו-29, ולעומת זאת השופט בייסקי שם, בע' 39. ראה גם רוזנשטיין נ' סולומון, לעיל הערה 24, שם הסתייע השופט מנחם אלון בהלכות המשפט העברי בסוגיה של "העושה דין לעצמו" לפירוש סעיף 19 לחוק המקרקעין. הנשיא י' כהן העדיף לעומתו לפרש את הסעיף כפשוטו בלי הרחבה או צמצום ולא נדרש לדין העברי. [3]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] ל' שלף "בין משפט פלילי לבין משפט עברי - לקראת יסודות משפטיים למורשת ישראל" פלילים ג 102-146

א' מעוז "מקומו של המשפט העברי במדינת ישראל" הפרקליט מ (1991) 53

[2] עמיחי רדזינר "'המשפט העברי' איננו הלכה (ובכל זאת יש בו ערך)" אקדמות טז 139.

[3] יובל סיני ישום המשפט העברי בבתי המשפט בישראל .

 A. PORAT & A. STEIN, TORT LIABILITY UNDER UNCERTAINTY (Oxford ) 101-129.