‏290.00 ₪

בעבודה ייערך דיון על הגישות של מרקס בנוגע לתוכנית ויסקונסין והשלכותיה. תוצג הגישה הסוציאל-דמוקרטית: לפי התפיסות הסוציאל-דמוקרטיות שהתפתחו במשך המאה ה-20, אין צורך במהפכה אלימה וכינונה של דיקטטורת פרולטריון, כפי שתובעים המרקסיזם והקומוניזם, וישנה אפשרות להשיג את מטרות הסוציאליזם (או לפחות חלקן) במערכת הפוליטית הקיימת ובאמצעים דמוקרטיים ומתונים. הבסיס העיקרי לתפישה הוא שמעמד הפועלים גם ככה מהווה רוב בין אזרחי המדינה המתועשת, וכאשר קיימת במדינה זכות הצבעה לכלל האזרחים ניתן לנצל את השיטות הדמוקרטיות ולהשיג רוב פרלמנטרי להשגת מטרות הסוציאליזם[1].

מבחינה תאורטית, הסוציאל-דמוקרטיה מזדהה במיוחד עם משנתו של הוגה הדעות אדוארד ברנשטיין. ברנשטיין כפר בהנחות היסוד של מרקס, לפיהן נידון הקפיטליזם לשקיעה בשל חוסר יכולתו להתמודד עם האבטלה, עם משברי עודף הייצור, עם הפערים בחלוקת המשאבים ועם ריכוז ההון. הוא הצביע על הצלחות הקפיטליזם בהתמודדות עם בעיותיו, על שיפור רמת החיים של העובדים, ועל האפשרות לכונן סוציאליזם באמצעות מפלגה סוציאליסטית שתזכה בבחירות הודות לזכות הבחירה הכללית. החל בסוף שנות השבעים, חוו המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות בעולם המערבי משבר, בעקבות משבר כלכלי במדינת הרווחה. בעקבותיו, עלו לשלטון ברוב מדינות הרווחה מפלגות שמרניות. אלו לא פירקו את מנגנוני הרווחה שקידמו המפלגות הסוציאליסטיות, אך ניהלו מדיניות תקציבית מרוסנת, שהביאה לקיזוז משמעותי ומתמשך בחלק ניכר ממנגנוני התמיכה של מדינת הרווחה. ולכך השלכות על תוכניתצ וויסקונסין[2].

ביבליוגרפיה חלקית 

קרל מרקס,  ביקורת הכלכלה המדינית. הוצאת מאגנס (2023)

דורקהיים אמיל, האינדיבידואליזם והאינטלקטואלים. הוצאת נהר ספרים (2023)

שי פרוגל , מנחם ברינקר, חקר מדעי הרוח והוראתם: שאר רוח. הוצ' רסלינג (2022)

דורון, א' . עיצוב מדיניות הרווחה בישראל, . בתוך: א' אבירם, ג' גל, ג' וי' קטן (עורכים), עיצוב מדיניות חברתית בישראל – מגמות וסוגיות (עמ' 57-33). ירושלים: מרכז טאוב.