‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משפט שלמה כסיפור מקראי?

 תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

הסיפור המקראי 3

סיווג ספרותי ומקבילות. 4

מוצא. 7

חיבור ומסגרת. 8

ניתוח ופרשנות. 9

מאפיינים.. 9

מגמה. 10

זיקות פנים מקראיות. 11

דמויותיהן של הנשים.. 12

השוואה לספרות הבלשית. 14

סוגיות פרשניות. 14

זרמים בפרשנות. 18

בכתבי יוסף בן מתתיהו 21

במדרש.. 22

זהותן של הנשים.. 22

ביקורת על שלמה. 22

הפטרת פרשת מקץ. 23

בתרבות. 24

בספרות המודרנית. 24

באמנות. 25

בתורת המשחקים.. 26

משפט שלמה מודרני 26

ביבליוגרפיה  28

משפט שלמה הוא סיפור מקראי המדגים את חוכמתו הפלאית של שלמה המלך. הסיפור מופיע בפרק ג' בספר מלכים א'.

על פי הסיפור, שלמה שימש כשופט במקרה של שתי נשים שטענו לאימהות על ילד, והצליח בתרגיל מבריק לגרום למתדיינות להסגיר את רגשותיהן הכמוסים, באופן שהבהיר לכול מי מהן האם האמיתית ומי המתחזה.

סיפור קצר זה, שיש בו ממאפייני החידה הבלשית, נחשב במחקר לגרסה שלסיפור עם ונמצאו לו מקבילות רבות בפולקלור העולמי. הסיפור משך את תשומת לבם של פרשנים וחוקרים רבים, שעמדו על תכונותיו האמנותיות וביארו אותו. כמו כן הוצעו לסיפור קריאות חתרניות, בין השאר מנקודת מבטפמיניסטית.

בין חז"ל היו שביקרו את שלמה על כך שחרץ משפט בלא עדים והתראה אלא על פי אומדנא, בניגוד לדיני התורה ראש השנה כא ע"ב.

רבי יהודה בר אלעאי, תלמידו של רבי עקיבא, מגנה בחריפות את שלמה על הצעתו לגזור את הילד. לדעתו שלמה התכוון באמת להמית את הילד, ורק התנגדותה של האם הצילה אותו. 

לפי המדרש, רוח הקודש התערבה בפסק הדין והיא זו שהכריזה על זהות האם האמיתית. לפי התלמוד הבבלי, התערבותה של רוח הקודש נדרשה כדי להסיר ספק שמא הערימה האם שחמלה כביכול על הילד על שלמה כדי שיפסוק לטובתה. לדעת גלעד ששון, כוונתו המקורית של המדרש היא ששלמה התכוון לפסוק לטובת האם הלא נכונה, ונדרשה התערבות של רוח הקודש כדי לתקן אותו.

וכך נאמר במדרש קהלת רבה: ":אמר יהודה בר' אלעאי: אילו הייתי שם, פיקרין =חבל הייתי כורך על צווארו. כשהוא אומר "קחו לי חרב" אילולי שנתמלאת עליו רחמים כבר נהרג" קהלת רבה, פרשה י, פסוק טז, פסקה א.

כנגד זאת, במשנת רבי אליעזר מדרש אגור מסופר כי חכמים, בהתייחסם למשפט ששפט שלמה בלא עדים, "תמהו ואמרו: 'מי יוכל לדון בלא עדים?'... אמרו: 'אין אנו יכולין לעמוד בגדול של זה'" מדרש אגור, פרשה ד.

באגדה שבמדרש תהילים נתפס משפט זה כמילוי בקשתו של דוד אבי שלמה מאלוהים, "אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן; וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ" תהילים עב, א, כלומר, ששלמה יוכל לשפוט כאלוהים, בלי עדים והתראה:

אמר דוד לפניו: ריבונו של עולם, תן משפטיך למלך; כשם שאתה דן בלא עדים ובלא התראה, כך יהא שלמה בני דן בלא עדים ובלא התראה. אמר לו הקב"ה: כך הוא עושה. שנאמר "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'" דברי הימים א כט, כג וכי אפשר לו לבשר ודם לישב על כסאו?. .. ומהו "על כיסא ה'" שהיה דן כיוצרו בלא עדים ובלא התראה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד, הוצאת דביר, 2017

בנימין לאו, שמואל - בקודש חזיתיך, ידיעות ספרים

רחמן, גדליה ורחמן, יוספה, "'משפט שלמה' ", בית מקרא לח/א קלב 

Sweeney, Marvin A., I & II Kings Old Testament Library 9, Louisville, KY: Westminster John Knox, pp. 81-82

Begg, Christopher T., "The Judgment of Solomon according to Josephus", Theologische Zeitschrift 62/3  pp. 452-461