‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

הוועדה להגברת התחרותיות במשק. 

חברי הוועדה. 

המלצות ביניים – דוח הביניים של הועדה. 

המלצות סופיות – הדוח הסופי 

התגובות על המלצות הוועדה. 

תוצאות המלצותיה של הוועדה. 

שינוי כללי האישור לגבי עסקאות שאינן זניחות. 

השטחת פירמידות שליטה, קיפול שכבות. 

פרשת מכתשים אגן (כור) 

סלע המחלוקת – תנאי ההלוואה לכור. 

עמדת בית המשפט. 

השופט כבוב, אישר שני הסדרי פשרה, תוך שהוא קובע הלכות חדשות בנוגע לביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעל השליטה  

עידוד דירקטורים לנהל משא ומתן איכותי 

למנוע אחיזת עיניים.

ועדת אנדורן – יחס קשיח בין הון עצמי למינוף

הליך תחרותי או אחר. 

תחולה. 

הבחירה ב"הליכים אחרים" במקום הליך תחרותי 

מהם "הליכים אחרים"?. 

אמות מידה הנקבעות מראש לעומת איפיון קונקרטי של התהליכים המקדימים.

מועד הבאת העסקה לאישור האורגנים המוסמכים.

הגדרת הצורך כחלק מהתהליכים המקדימים.

סיווג ואישור עסקאות בין חברה לבעל השליטה (ממצאים של הרשות לניירות ערך) 

סוגיות שעלו במסגרת ממצאי הביקורות. 

הטבות כלכליות. 

עמדת סגל הרשות לני"ע. 

סיכום

ביבליוגרפיה. 

עבודה אקדמית זו תתמקד בתיקון 22 לחוק החברות.

תיקון מס' 22 לחוק החברות אשר נכלל במסגרת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, הוסיף שני היבטים לסמכויותיה של ועדת הביקורת של חברה, הקבועות בסעיף 117 לחוק החברות. שניהם משמעותיים ודורשים פעולה מהירה מצד החברות הציבוריות וחברות אגרות החוב, אך האחד טכני יותר בטיבו, ואילו השני מהווה שינוי מהותי בכללי המשחק הנוגעים להליכים לקראת התקשרות בעסקאות עם בעלי שליטה.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק

הוועדה להגברת התחרותיות במשק מכונה: ועדת הריכוזיות , היא ועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לטפל בבעיית הריכוזיות במשק הישראלי באופן שיגדיל את הצמיחה ויגדיל את השוויון בחלוקת ההכנסות.

הוועדה הוקמה על ידי ראש הממשלה בשל התחושה המתמשכת כי הריכוזיות מונעת תחרות וגורמת לעליות מחירים במגוון ענפי המשק וכן בשל ממצאי בנק ישראל בדו"ח והצעת החוק שהוגשה בעקבות הדברים הצעת חוק הגברת התחרותיות וצמצום סיכונים בפעילות קבוצות עסקיות, . הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה הסופיות בתוך ארבעה חודשים מעת מינויה אך מועד הגשתן נדחה שוב ושוב.

ועדת אנדורן – יחס קשיח בין הון עצמי למינוף

ביוני 2015 חברי הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון (בראשות מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן ) הסכימו על 12 המלצות, אך לא פתרו את המחלוקת על הגבלת ההטבות לחברות הגדולות. וכשיש יותר מתנגדים מתומכים, תפיסת העולם של שר האוצר היא שתכריע.

המלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון, ששר האוצר משה כחלון סרב לפרסם, חושפות מחלוקת קשה סביב השאלה אם להגביל את היקף הטבות המס הניתנות לחברות הגדולות. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, הממונה על התקציבים יוני רגב, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ומנהל רשות המסים משה הביעו את התנגדותם למודל המוצע. 

לפי ההמלצה, יחול הגידור על הכנסה חייבת במס של 400 מיליון שקל, או על 60% מהוצאות השכר של מפעל עד 100% מהוצאות השכר של מפעל באזור פיתוח, או על 100% מהשקעות המפעל המועדף בישראל במכונות ובמחקר ופיתוח. בעוד שהטבות המס ינתנו באופן אוטומטי לחברות שעומדות בקריטריונים, חברות שיבקשו ליהנות מהטבות המס מעבר לתקרה יעברו למסלול פרטני, ובו יידרשו לעמוד בתנאים נוספים הנגזרים ממכלול מטרות החוק, כמו גידול שנתי במצבת העובדים וברמת השכר הכולל והיקף השקעות הון במכונות ובציוד למשך 3 שנים. כמו כן תיבחן הוספת מדדי יעילות ותועלת מורכבים כמו החשיבות האסטרטגית של הענף, מיקום, הרמה הסוציואקונומית של האזור וסוג האוכלוסיות המועסקות.  

פרט למחלוקת המרכזית, שהייתה הסיבה להקמת הוועדה, זכו ההמלצות האחרות להסכמה גורפת. בין ההמלצות, סעיף חדש הממליץ על הפחתה בשיעור המס על דיבידנד לחברות במסגרת המסלול המועדף, בהחלטת מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות המסים. לפי סעיף זה, שיעור המס, העומד כיום על 20% – אלא אם נקבע שיעור מס נמוך יותר באמנת כפל מס עם מדינת התושבות של אותה מדינה – יופחת לסף של 5%. החברה היחידה שעומדת היום בקריטריונים של המסלול המיוחד היא אינטל, שם שיעורי המס מופחתים מ־20% בהתאם להסכמים של ישראל.

ראש הוועדה, מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן, יחד עם הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה ומנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה נחום איצקוביץ תומכים בהמלצה להוסיף גידור להטבות המס בהיקפים גבוהים במיוחד. לדבריהם, המסלול הירוק מחליש את הקשר בין זכאות להטבות מס לבין עמידה ביעדים המקדמים את מטרות החוק. המדינה לטענתם "אינה חופשית להעניק הטבות מס בסדרי גודל כאלה מבלי לפחות לנסות לקבל עבורן תמורה הולמת ומידתית". לתפיסת התומכים, ההצעה שגובשה זהירה, אינה קובעת הגבלה ביחס להטבות, אך חותרת להגדלת התמורה למדינה במקרים שהיקף ההטבות גבוה במיוחד. מדובר בכ־10 עד 20 חברות מתוך 1200 החברות המוטבות.

ועדת הביקורת נדרשת לקבוע ביחס לעסקאות עם בעלי שליטה, את החובה לקיים - בטרם ההתקשרות בעסקאות כאמור - הליך תחרותי או הליכים אחרים, והכל בהתאם לסוג העסקה. משמעות הדרישה הינה כי על ועדת הביקורת לקבוע למעשה תהליך שצריך להתקיים בחברה עוד בטרם העסקה מובאת לאישור סופי של האורגן המוסמך (דירקטוריון, ועדת ביקורת או ועדה אחרת של הדירקטוריון). מטרת דרישה זו היא למעשה להקטין את הסיכון לפגיעה באינטרסים של בעלי מניות המיעוט וניצול לרעה של כוחו של בעל השליטה.

מהו אם כן הליך תחרותי? המחוקק השאיר לועדת הביקורת את שיקול חם על סדר היום הדעת לגבי עצוב הליך תחרותי או הליך חלופי.

חשוב להדגיש כי על מנת שההליך עליו מחליטה ועדת הביקורת יעמוד בדרישת החוק יש צורך שהליך זה ישקף תחרות אמיתית והזדמנות שווה עבור כל אחד מהשחקנים הבוחר להתמודד במסגרתו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הדס גליקו ועמרי מילמן "המלצות ועדת אנדורן נחשפות: אין הסכמה על הגבלת הטבות המס לחברות גדולות. כלכליסט

עמרי שגב "הוועדה לחיסול הטייקון", כתב העת מסחרי, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בראילן

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)