‏290.00 ₪

אפתח בכך שדעתי הנחרצת היא שנבחרי ציבור צריכים להגיש הצהרות הון שקופות לציבור ולא חסויות. כיום מוטלת על שרים חובת דיווח ומסירת הצהרת ההון על מלוא הונם ונכסיהם למבקר המדינה. זאת, במסגרת הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים. חברי כנסת אמנם אינם מחויבים בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה, אך גם עליהם חלה חובת הגשת הצהרת הון ליו"ר הכנסת[1]. על רקע פרשות השחיתות בצמרת מערכות אכיפת החוק, בהן פרשת "רונאל פישר", שחשפה לכאורה שחיתויות במשטרה, יזם ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, את הצעת החוק[2] בענין הצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים, המחילה חובות דיווח גם עובדי רשויות האכיפה והמשפט ועל עובדי ציבור שונים. הצעת החוק נוגעת לשופטים, למנכ"לים של משרדי הממשלה, לפקידים בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, וכן קציני משטרה בכירים.

לפי ההצעה, החובה בהגשת הצהרות הון תהיה דומה לזו החלה כיום על נבחרי ציבור - שרים וסגני שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות וסגניהם. בדומה למצב הקיים בנוגע לנבחרי הציבור, גם בהצעת החוק[3] מוצע כי הצהרות ההון שיוגשו יישארו חסויות ולא יפורסמו בפומבי.

בכך יוחלו העקרונות החלים כיום על נבחרי ציבור (שרים וסגני שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות וסגניהם) גם על בכירים אלו- כך קובעת הצעת חוק חדשה שהניח ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) על שלחן הכנסת. הצהרות ההון הללו ישארו חסויות.

חברי הכנסת מגישים הצהרת הון ליו"ר הכנסת ושרי הממשלה למבקר המדינה. ואולם, הצהרות ההון הללו נשארות חסויות ונשמרות בכספת. רק שר וח"כ רשאים לחשוף אותן.

משפט משווה

ארה"ב - חברי הפרלמנט מחוייבים להגיש בכל שנה דו"חות פיננסים המפרטים את מקורות ההכנסה שלהם, סוגם והיקפם וכן נכסים, התחייבויות, עסקות ני"ע ונדל"ן, לרבות אופי העסקה מועדה ועוד.[1]

בלגיה - חבר הפרלמנט חייב לפי חוק להגיש לבית משפט לביקורת, בתוך חודש מכניסתו לתפקיד ולאחר סיום כהונתו, הצהרת הון שבה מידע[2] על רכושו כגון חסכונות, מניות, נדל"ן ונכסים אחרים בעלי ערך גבוה, וכן בדבר חלקו ברכוש משותף. הצהרת ההון מוגשת במעטפה חתומה ורק שופט חוקר רשאי לדרוש לפתוח את המעטפה במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד חבר הפרלמנט בקשר לעבירה שעבר לכאורה במסגרת תפקידו.

בריטניה - חבר בית הלורדים מחוייב לרשום במירשם האינטרסים של הלורדים כל אינטרס רלבנטי בתוך חודש מיום שרכש אותו. המדובר באינטרס שיחשב כרלבנטי אם הציבור עשוי לחשוב באופן סביר שהאינטרס ישפיע על הדרך שבה החבר ממלא את חובותיו הפרלמנטריות. למשל, חברות בדירקטוריונים תמורת תשלום, העסקה שתמורתה מקבל תשלום, מתן שירות ללקוחות של חבר בית הנבחרים, תרומות, מתנות או טובות הנאה שמעל 1% מהשכר הפרלמנטרי ועוד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יורם רבין ורועי פלד "הזכות החוקתית לקבל מידע" ספר דורנר, 463 

פרופ' זאב סגל "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט , עמ' 175, 178.

הצעת חוק הצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים, התשע"ה–2015