‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד הפועלים בעיר חיפה?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

הכח של ההסתדרות בחיפה האדומה. 3

מעמד פועלים מאורגן בחיפה האדומה. 6

צמיחתה של הריכוזיות בחיפה האדומה. 8

ריכוז קבלת העבודה וחלוקתה בחיפה האדומה. 10

התנועה והחבר בחיפה האדומה. 12

החבר והתנועה. 12

הטלת משמעת בחיפה האדומה. 14

טוטאליות. 15

סיכום. 17

ייחודה של חיפה. 17

ביבליוגרפיה. 19

המושג 'חיפה האדומה' מבטא היבטים שונים ומגוונים, שסימלו את אופיה של חיפה כ'עיר פועלים' בשנות השלושים והארבעים. על הרקע והתהליכים שהביאו לעוצמה ולטוטאליות של הסתדרות הפועלים בחיפה.

אחד המאפיינים של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית, בפרט בשנות העשרים והשלושים הוא, שעל אף המגמה הריכוזית שכיוונה את מנהיגיה ואת מבנה המוסדי, היא התפתחה במקומות שונים בצורות שונות. ללוקאליות זו של הארגון ההסתדרותי היתה השפעה רבה על הנעשה במרכזי הכוח של התנועה, בפרט במישורים של הטיפול בבעיות תעסוקה, בפנאי של הפועל וביחסים עם המעסיקים מחד ועם הפועלים הערבים מאידך. תנועת הפועלים בחיפה הדגימה אולי יותר מכל ארגון פועלים מקומי אחר בארץ, את העצמאות היחסית הזאת. כמה מהסיבות לכך היו: אופיה הייחודי של חיפה כעיר מעורבת ; ריחוקה ממרכזי קבלת ההחלטות ; העובדה שלא התפתחה בה עיר עברית נפרדת ; העובדה שהתרכזו בה, כבר משנות העשרים, תעשייה בעלת מספר גדול של מועסקים והיקף הון רציני, וכן שהיתה לאורך תקופה ארוכה שער לעולים. סיבה שנייה לייחודה של ההסתדרות בחיפה קשורה לעצמתה הפנימית כתנועה חברתית, וביחס להתארגנויות עירוניות אחרות. באמצע שנות השלושים, כ - 90 אחוז מכלל הפועלים בחיפה היו מאורגנים בהסתדרות ; לאורך שנים מעמדה בהדר הכרמל, השכונה העברית הגדולה ביותר, היה כמעט ללא עוררין, ומפא"י, ששלטה בהסתדרות למן 1930, היתה הכוח הפוליטי המגובש והחזק ביותר בעיר.

המושג 'חיפה האדומה' מיצה היבטים שונים ומגוונים, שסימלו את אופיה כ'עיר פועלים' בשנות השלושים והארבעים. במושג השתמשו תומכים ויריבים - פועלים, חברי הסתדרות ומפלגות הפועלים, החוגים האזרחיים, בעלי ההון והמלאכה, והרוויזיוניסטים. המושג תיאר הן מצב והן תהליך : מצב שבו הכוח החברתי, הציבורי והתרבותי מצוי בידי הפועלים וההסתדרות, ותהליך של התגברות עקבית של כוח זה, ושל העמקת הנאמנות של חברי תנועת הפועלים אליה. 'חיפה האדומה' התאפיינה בגידול עקבי של היסוד הפועלי ושל חברי הסתדרות בתוך האוכלוסייה היהודית.

היה בה אקלים פוליטי של התייחסות בלתי פוסקת לעצמתה של ההסתדרות וקבלת מרכזיותה כנתון מובן מאליו. המושג שימש ככלי ניגוח פוליטי וציבורי בידי המתנגדים לתנועת הפועלים ולכוחה העירוני. לתנועת הפועלים הוא שימש מנוף להגברת השייכות אליה ולגיטימציה לצדקת דרכה. בעיניהם של חברי תנועת הפועלים ביטא המושג דרך חיים, צורה של הזדהות עם התנועה ומקור לגאווה. עבור מתנגדיה שיקף המושג חשש לעתידה של העיר. המשותף לכל השימושים השונים במושג 'חיפה האדומה' היה ההכרה של החברה היהודית בחיפה, ובמידה רבה של היישוב היהודי בארץ-ישראל, בייחודה של חיפה בשנות השלושים והארבעים כעיר פועלים ובדומינאנטיות של תנועת הפועלים בחייה. לדומינאנטיות זו היו הרבה פנים: חלקם הגדול יחסית של הפועלים באוכלוסייה העירונית, ההשפעה הרבה של ההסתדרות על שוק העבודה העירוני, העצמה המפלגתית של סניף מפא"י, חלקה המכריע של תנועת הפועלים במערכת היחסים היהודית-ערבית בעיר, שליטתה בענייני ה'הגנה', ועוד. ואולם, מה שהעניק למושג הפופולארי הזה תוכן ומציאות חברתית היה יותר מכול קיומה של תנועה חברתית ופוליטית של פועלים, שארגונם הטוטאלי שימש מנוף לשליטה במגזר היהודי החיפני ולהשפעה מכרעת על העיר כולה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גורן, ת. ההיסטוריה של חיפה. אוניברסיטת חיפה -עיריית חיפה

ענת קדרון, בין לאום למקום: הקהילה העברית בחיפה המנדטורית, ירושלים: יד יצחק בן-צבי