‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד בחודש דצמבר בשנת הלימודים הקודמת 

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

שאלת המחקר

כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי? 

תוכן עניינים

מבוא והצגת שאלת המחקר

פרק הממצאים - מעמדה של היצירה ביחס למערכת הספרותית של זמנה:

 - תגובות ציבוריות ומסחריות עם פרסום היצירה ולאחריה

 - יחסה של היצירה לז'אנרים של התקופה

 - דמותו של הסופר ויחסיו עם האליטה הספרותית בתקופתו

 - פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה עם פרסומה (עד שנת 1730)

דיון תיאורטי - תנאים לכניסת היצירה לקאנון הספרותי

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספח א' – פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה מ-1731 ואילך

מבוא והצגת שאלת המחקר

חוקרים רבים עסקו בשאלות הנוגעות לקאנון הספרותי ולתנאי הכניסה אליו: מהי יצירת מופת? מהי גדולה ספרותית? מהי קלאסיקה? האם קיים קאנון משותף לעולם המערבי, ואם קיים - האם הוא משתנה או שהוא סגור? מהם הגורמים המשפיעים על כניסתה או יציאתה של יצירה מהקאנון הספרותי? מאחר וישנן תשובות תיאורטיות מגוונות לשאלות אלו, אחת הדרכים המעשיות המאפשרות התייחסות בהירה לנושא הנדון, היא באמצעות בחינת יצירה ספציפית ואופן הכללתה בקאנון, על ידי המערכת הספרותית. דרך מקרה ממוקד ופרטני, ניתן להגיע לתובנות רחבות יותר ביחס לנסיבות ההכללה של יצירות בקאנון הספרותי המודרני. בזאת, הכוונה לבחינת הנסיבות שגרמו לכך שיצירה ספרותית (או אמנותית) מסוימת שנחשבה בתקופה מסוימת לזניחה או לשולית הפכה בתקופה אחרת לקונצנזוס מבחינת היכללותה בקאנון. בחינת תהליכי שינוי במעמדה הקאנוני של יצירה יכולה להתבצע גם באופן הפוך - ע"י ניתוח מקרה בוחן של יצירה אשר בתקופה מסוימת נחשבה כיצירה קאנונית לכל דבר, אך עם חלוף השנים יצאה מהקאנון, והושמטה מהתודעה הקולקטיבית של המערכת הספרותית.

בהקשר זה, עבודת המחקר שלפניכם שמה לה למטרה לבחון את הנסיבות ההיסטוריות של התקבלות היצירה "רובינזון קרוזו", מאת דניאל דפו, בשנים הספורות שלאחר פרסומה בציבור. בזאת כלולים הן היבטים בהצלחתה המסחרית של היצירה, והן היבטים באופן הקבלה של הסופר ושל היצירה, בקרב המערכת הספרותית המקצועית. דווקא על רקע ההכרה הרווחת בימינו בגדולתו המקצועית של דפו, כמו גם בחשיבותה ובאיכויותיה המקצועיות של היצירה "רובינזון קרוזו", מתחדדת שאלת המחקר המרכזית: כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי?

באמצעות ניתוח עובדתי היסטורי-תרבותי המתבסס על עבודותיהם הקודמות של חוקרי דפו והספרות האנגלית של המאה ה-18, כמו גם באמצעות עיון במקורות ראשוניים מתקופה זו, המתייחסים במישרין אל דפו ואל "רובינזון קרוזו", בכוונתי לזהות את האופן בו התקבלה היצירה "קרוזו" עם פרסומה – ולאחר מכן לעמת את הממצאים אל מול תיאוריות מקצועיות העוסקות בגדולה ספרותית וגישות ביחס לכניסה לקאנון.

 מעמדה של היצירה "רובינזון קרוזו" ביחס למערכת הספרותית של זמנה

היצירה "רובינזון קרוזו" נחשבת כיום בקרב חוגים נרחבים ליצירה דגולה הנכללת בקאנון המערבי המודרני, אך לא תמיד היה זה המצב. אם בוחנים את התגובות הספרותיות ליצירה עם פרסומה לראשונה, ואת המוניטין של דפו עצמו כסופר בימי חייו - כפי שעשו חוקרים כדוגמת וואט, רוג'רס, ופישלוב - מוצאים שהיה קשה לצפות שהיצירה תיכנס לקאנון. פישלוב מציין, למשל, כי דפו לא נהנה (בלשון המעטה) מתמיכת עמיתיו הסופרים חברי האליטה הספרותית - הוא כלל לא השתייך למעגל שלהם, והיצירות שלו לרוב לא נחשבו כהישגים ספרותיים משמעותיים. הוא נתפס ע"י עמיתיו בתור כתבן פוליטי, ונחשף לא אחת ללעג ולביקורת. בפרק הבא ייבחנו בפירוט מספר היבטים שונים אודות היצירה והיוצר, בהקשר לתקופה בה "רובינזון קרוזו" ראה אור לראשונה: תחילה ייסקרו התגובות הציבוריות והמסחריות עם פרסום היצירה. לאחר מכן ינותחו מאפיינים אשר הבדילו בין היצירה לבין הסוגות הנפוצות והמקובלות בזמנו. חלק נוסף בפרק יסקור בהרחבה את יחסיו של דפו עם האליטה הספרותית בת תקופתו, ובחלקו החותם של הפרק, יוצגו פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה "קרוזו" בשנים המידיות שלאחר פרסומה. הבנה מקיפה של מכלול נסיבתי זה, שניתן לראותו כמכלול היסטורי-תרבותי, תכין את הקרקע לדיון התיאורטי אודות התנאים הדרושים לשם כניסתה של יצירה לקאנון הספרותי, כפי שמשתקף ממקרה המבחן של "רובינזון קרוזו".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)