עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית קיבוץ, הפרטת הקיבוצים, מקרה בוחן: קיבוץ חוקוק, שאלונים, כמותני, קיבוץ שיתופי קיבוץ מתחדש, אגודה שיתופית, אג"ש (עבודה אקדמית מס. 11382)
390.00 ₪
33 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11382
שאלת המחקר
מהי משמעות העבודה בקרב המגזר הפרטי לעומת המגזר הקיבוצי?
תוכן עניינים
מבוא
האתר
תולדות היישוב
שאלת המחקר
הקיבוץ
הפרטה והתרופפות הקיבוצים
קיבוץ יקום
מפעל פלסטיב
טכנולוגיות המפעל
שיטה
אוכלוסיית המדגם
שדה המחקר
כלי המחקר
מבנה השאלון:
הליך המחקר
ממצאים
דיון
התשובה על שאלת המחקר
אישוש או הפרכה של השערות המחקר
סיכום ומסקנות
מסקנות לגבי השערה 1
מסקנות לגבי השערה 2
מסקנות לגבי השערה 3
מסקנות לגבי השערה 4
ביבליוגרפיה
נספחים
עבודה זו עוסקת בשאלת מחקר מה הן התמורות שהובילו להפיכתו של קיבוץ חוקוק מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש?
חוקוק חוּקֹק הוא קיבוץ ליד הכנרת, בקרבת הערים טבריה וצפת, בתחומי מועצה אזורית עמק הירדן.
בשנות ה60 נאבק הקיבוץ להשיג קרקעות נוספים. במסגרת זאת חסמו את העבודה על המוביל הארציבשנת 1960 ובשנת 1967 נוצר עימות עם אנשי אלמגור.
בעבר הייתה בקיבוץ רפת חלב שחוסלה בתחילת שנות ה70.
קיבוץ חוקוק נמצא בתהליך הרחבת היישוב וקליטת משפחות חדשות לחברות מלאה בקיבוץ מתחדש.
עם התחלפות הדורות בחברה הקיבוצית, הסתמנו מספר שינויים רחבים במבנה ובתרבות הקיבוצית. בהכללה, ניתן לתאר תהליך בו חלה התרופפות ניכרת במאפיינים השיתופיים השונים.
במשך השנים חלה ירידה בתחושת ההזדהות של החברים עם הקיבוץ ומטרותיו. תהליך זה צמח מתוך תסכולים אישיים שנבעו מתהליכים פנימיים בקיבוץ. כמו כן, עם השנים חלק מחברי הקיבוץ פנה לעבודות מחוץ לקיבוץ ונחשף ביתר שאת למציאות שמחוץ לקיבוץ. כחלק מתהליך זה, חל ריחוק בין אמונת הפרט לבין הערכים המכוננים של הקיבוץ. התערערות זו הביאה להפרת האיזון שהיה קיים בין ערכי הפרט לבין ערכי הקיבוץ. פער זה בא לידי ביטוי בין השאר גם בבעיות מוטיבציה בעבודה.
שיטת הנעת העבודה בקיבוץ התחלפה, והושם דגש על יצירת תגמולים חברתיים שונים על מנת לדרבן את העובדים להמשיך בעבודתם, במקום רעיון ביטול העבודה. תהליכים אלו אירעו על רקע משברים כלכליים חריפים, הכוללים בין היתר ירידה בהכנסות ומשבר חריף אל מול המערכת הבנקאית שזכה לשם משבר הקיבוצים.
תהליכי השינוי בקיבוצים: בעקבות משבר הקיבוצים, שהגיע לשיאו בסוף שנות ה-80 ושלווה בעזיבות של חברי קיבוץ רבים ובמתחים חברתיים שנוצרו על רקע המצוקה הכלכלית ממנה סבלו קיבוצים רבים, החלו תהליכי שינוי משמעותיים בחלק מהקיבוצים. תחילה היו אלו קיבוצים בודדים שנאלצו להתמודד גם עם המאבקים הפנימיים בתוך הקיבוץ בנוגע לשינויים וגם עם התנועות שהתנגדו לשינויים. מאמצע שנות ה-90 הלך והתגבר זרם הקיבוצים שביצעו שינויים מהותיים באורח החיים הקיבוצי ובמקביל פחתה גם התנגדות התנועות לשינויים אלו. ניתן לחלק באופן גס את השינויים לשלושה סוגים עיקריים:
הפרטה נרחבת של שירותים למעשה, הפרטה כזו קיימת כבר עשרות שנים ברוב הקיבוצים ובמשך השנים חלק גדול מהקיבוצים הפריטו מדי פעם שירותים כאלו ואחרים. אלא, שעד היום היא נגעה לעניינים שנחשבו כשוליים יחסית. כיום ישנם קיבוצים אשר הפריטו -חלקם עם סיבסוד גם את שני השירותים שנחשבו פעם כ"קודש הקודשים" החינוך והבריאות.
"שכר דיפרנציאלי" אם עד השינוי קיבל כל חבר קיבוץ תקציב שוויוני על פי צרכיו, הרי שאחרי השינוי הוא מקבל תקציב אשר מושפע מהמשרה אותה הוא ממלא.
"שיוך נכסים" מונח המתייחס להעברת חלק מהנכסים השייכים היום לקיבוץ כאגודה שיתופית, אל בעלותם של חברי הקיבוץ. זוהי למעשה ההפרטה האמתית ולא הפרטת השירותים. סוג אחד של רכוש הוא הדירות בהן מתגוררים החברים וסוג שני של רכוש הוא כעין "מניה" בחלק היצרני של הקיבוץ. הכוונה היא ששני סוגי נכסים אלו יהיו ניתנים להורשה ולמכירה במגבלות שונות. יש רבים, מחוץ לקיבוץ ובתוכו, הטוענים ששינויים אלו הם סופו של רעיון הקיבוץ. (מנחם רוזנר)
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דניאל רוזוליו, השיטה והמשבר - משברים, הסדרים ושינויים בתנועה הקיבוצית, עם עובד, 1999. 44-98
יוסף לניר, הקיבוץ בחברה הישראלית - פתולוגיה של משבר, הוצאת יד טבנקין