‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי גידול יונים בתק' הרומית ?

תוכן עניינים

מבוא. 

1. גידול יונים בתקופה הרומית. 

1.1 גידול יונים במקורות יהודיים.

2. יוני הרדסיאות. 

2.1 מקור השם "יוני הרדסיאות". 

2.2 יוני הרדסיאות בספרות חז"ל. 

3. למה שימשו יוני הרדסיאות?. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

בין יתר תחומי העיסוק שנהגו בארץ ישראל בתקופה הרומית היה גידול יונים. העדויות על גידול יונים רבות והן עולות הן מחפירות שנעשו ברחבי הארץ, הן מעדויות ספרותיות במקורות התקופה. בכמה מאותם מקורות מוזכרת קבוצת יונים בשם "יוניהרדסיאות".קבוצה זו מוזכרת בעוד כינויים. אמנם המקורות עצמם מוסרים לגביהן אי אלו מאפיינים, אך כבר בתקופה הקדומה לא היה ברור מהו שמה המדויק של אותה קבוצת יונים. מה שניכר מהמקורות הוא שקבוצה זו של יונים שונה מיתר יוני הבית. קשה לקבוע אם השוני של הקבוצה הזו נתפס כדבר מה אובייקטיבי, כגון המראה שלהן, או איזו תכונה מיוחדת שלהן, או אם מדובר בשוני שנעוץ ביחסם של בני התקופה כלפיהן.

מטרתה של העבודה היא לבחון מה ניתן לדעת על יוני הרדסיאות על ידי השוואה בין מקורות שונים מהתקופה. שאלת המחקר של העבודה היא: "מהן יוני הרדסיאות המוזכרות בספרות חז"ל?" שאלות משנה שהעבודהתבקש לענות עליהן הן: מה מקור השם של קבוצה זו? מה היה היקף העיסוק בקבוצת יונים זו בתקופת המשנה? היכן גידלו אותן? מדוע הן זכו ליחס שונה משאר קבוצות היונים? העבודה לא תבחן שאלות חשובות נוספות, כגון מראה היונים, הבדלים כלכליים בין יוני הרדיסאות ליונים אחרות וזיהוי של יוני הרדיסאות בימינו. אלו שאלות חשובות שיש לחקור אותן, אך מקוצר היריעה זה לא ייעשה בעבודה זו.

גידול יונים היה חלק חשוב מהכלכלה בארץ ישראל בתקופות היוונית והרומית[1].יונים גודלו לכמה צרכים: הן נחשבו למתנה יקרת-ערך; הן היו רכיב עיקרי בתזונת העם[2]; צואת היונים שימשה לחקלאות[3]; והן הוקרבו על מזבחות של דתות שונות[4]. מסיבות אלו ועוד נוספות היה צורך ביונים רבות. חלק מהיונים היה זול, אך מחירן של יונים מסוימות היה רב. זו הסיבה לכך שהן לקחו חלק חשוב בכלכלת התקופה.היונים גודלו במערות-תורים מיוחדות.בארץ ישראל בתקופה הרומית היה קשר הדוק בין שובכי יונים לבין מערות קבורה[5]. גם בסוריה נבנו מעל חלקות קברים מגדלי יונים[6]. בכמה מקרים נמצאו שובכי יונים בתוך, בצמוד ומחוץ לקטקומבות שונות[7].

בסביבות ירושלים נמצאו כ-40 מערכות קולומבריה[8].האתרים המרכזיים שנמצאו בהם קברים, שחוקרים שונים קישרו בינם לבין גידול יונים בארץ, הם: קולומבריום בסמוך לארמונות החורף שביריחו[9]; קולומבריום ממרכז מצדה[10]; קולומבריום בקיפרוס[11]. לצד אלו ישנם עוד כמה אתרים[12].הדעה הרווחת היא שלפחות מחצית ממערכות הקולומבריה שהתגלו שייכת לטווח השנים שבין המאה הראשונה לפסה"נ לבין המאה הראשונה לספירה[13]. על פי נצר הקולומבריום בקיפרוס ובמצדה הם מהתקופה החשמונאית[14].

הגילויים בארץ ישראל עוררו דיונים רבים לגבי השימוש שנעשה בקולומבריום. שתי גישות מצויות בספרות המחקר לגבי הסוגיה הזו. לפי גישה אחת הם שימשו כמתקני קבורה, לשם שימור כדי האפר של מתים. לפי הגישה השנייה אלו מתקנים לגידול יונים שגודלו לצרכי פולחן או לשם זבל חקלאי[15].לטענתו של נצר המתקנים ביריחו ובמצדה שימשו לגידול יונים ולהגנה ביחד, מכיוון שהם מוקמו במקומות אסטרטגיים[16].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דן, י'. המיסטיקה העברית הקדומה. רעננה: משרד הבטחון.

Zissu, BZ. "Two Herodian Dovecotes: Horvat Abu Haf and HorvatAleq". J.HHumphrey (ed), The Roman and Byzantine Near East: Some Recent Archaeological Research, Ann Arbor .MI , p 64.