‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבירת נסיון?

תוכן עניינים

מבוא

עבירת הניסיון

ניסיון בלתי צליח

דוגמאות

עבירת הנסיון בארגון פשע

נסיון לשידול - ענישה

משפט משווה

גישת פרופ' בועז סנג'רו לסוגיית הנסיון לשידול במחדל

דיון וסיכום

ביבליוגרפיה

עבירת הניסיון היא עבירה בה אדם מנסה לעבור עבירה, במטרה לבצעה, ועשה מעשה שאין בו הכנה בלבד, והעבירה לא הושלמה; לעניין עבירת הניסיון, אין זה משנה כלל אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו. [1]

בעקבות תיקון 39 שנכנס לתוקף בשנת 1995 וסימן מעבר של שיטת המשפט הפלילית בישראל לשיטה דאונטולוגית הורחבה האחריות הפלילית על 'המנסה', והעונש המוטל עליו זהה לעונשו של המבצע את העבירה במלואה . עם זאת, פעמים רבות בפועל התיקון לא מיושם בשל נטייתם האינטואיטיבית של השופטים להתייחס בקלות יחסית כאשר הניסיון לא הגיע לכדי ביצוע.

נסיון לשידול דינו בדרך כלל חצי מעונשו של המשדל, אולם בחוק חריגים רבים בעניין זה.

על פי הפסיקה[1]‏ לצורך התקיימות היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בשידול יש להוכיח שתי דרישות - "ראשית, על המשדל להיות מודע לכך שיש בהתנהגותו כדי להביא את האחר (ה"משודל") לידי ביצוע העבירה נושא השידול. דרישה זו עניינה מודעות לטיב ההתנהגות המשדלת וכן מודעות לקיומו של אחר הזקוק להנעה מנטלית על-מנת לבצע את העבירה נושא השידול. שנית, על המשדל להתכוון להביא את המשודל לידי ביצוע העבירה יעד השידול. לשון אחר, השידול צריך להיות מלווה בשאיפה – מטרה – מצד המשדל כי העבירה נושא השידול אכן תבוצע, על כל יסודותיה, על ידי ה'משודל'".[2]

סעיף 26(3) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) מחיל את ההוראה שברישא שלו, לפיה "נעברה עבירה, יראו כל אחר מהמנויים להלן כמי שהשתתף בביצועה ונושא באחריות לה", על "מי שיעץ או שידל את חברו לעבור את העבירה, בין שנכח בשעת עשייתה ובין שלא נכח".

טרם נדון בפני בית-המשפט העליון שלנו מקרה בו הואשם אדם בשידול שהתבצע במחדל[3], ולכן קביעותיו בנושא הן בגדר אמרות אגב. כך, למשל, בעניין ירקוני וגור, קבע בית-המשפט במפורש כי "השידול מצריך מעשה, והסיוע מצריך או מעשה או מחדל"[4].

לכאורה ניתן לטעון כי הגישה הנדונה הוכתבה על-ידי המחוקק, אשר בעוד שלגבי הסיוע לדבר עבירה, הנדון בסעיף 26(2) לחוק העונשין, קבע גם את האפשרות של ביצועו במחדל ("מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי..."), הרי שלגבי השידול, המופיע באותו סעיף, לא קבע מפורשות אפשרות כזו. אולם בית-המשפט כבר עמד לא פעם[5] על כך "ש'שידל' בלשון חוק העונשין שווה-ערך ל-.'procure' ללשון פקודת החוק הפלילי, 1936"[6]. לדעת בית-המשפט פירוש המלה "'procure' קרוב יותר למובן של 'להניע', 'לגרום שדבר ייעשה'". פירוש זה סובל את האפשרות של ביצוע השידול במחדל. אולם הבעייה, כפי שאראה להלן, אינה נובעת מלשון החוק בלבד, אלא מהתפישה, הרווחת בקרב המלומדים בארץ ובעולם, לפיה השידול במחדל אינו אפשרי אפילו תיאורטית[7].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גיל עשת הטמעת תיקון 39 לחוק העונשין בפסיקה בישראל, הוצאת נבו

Dancig-Rosenberg Hadar, Tali Gal "Restorative Justice and Punitive Justice: The Double Faces of Criminal Law", 43 Hebrew U. L. Rev. 779