‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פיקוח אלקטרוני כחלופות כליאה?

תוכן עניינים

מבוא

פיקוח אלקטרוני

התכנית לפיקוח אלקטרוני על עצורים משוחררים בערובה ואסירים משוחררים על תנאי

מהו הפיקוח האלקטרוני על מעצר/מאסר בית ?

אזיקים אלקטרונים

מטרות הענישה בעת חקיקת חוק העונשין והתמורות שחלו בעקבות תיקון 39 ו- 113

פסיקת בתי המשפט (מה היה לפני חוק העונשין) ודברי ההסבר להצעת החוק

תיקון 39 לחוק העונשין

מדוח ועדת גולדברג ועד תיקון 113

עונש המאסר

היסטוריה והתפתחות לאורך השנים

מהם מרכיבי העונש?

מטרות הענישה:

ענישה על עבירות תקיפה ואלימות

כיצד מגשים המאסר (או יותר נכון לא מגשים) את מטרות הענישה

דרכי ענישה אלטרנטיביות

טיפול בקהילה

משפט משווה

השוואה לבריטניה

סעיף 166 לחוק השיפוט הפלילי

קביעת קווים מנחים לענישה

חובה לנמק את גזר-הדין ולהסביר את השלכותיו

ביקורת על חוק השיפוט הפלילי

הדין הבינ"ל – מאסר וכליאה

מסמכים בין-לאומיים המסדירים זכויות אסירים

אמנות המסדירות זכויות אדם בנוגע למאסר וכליאה

זכויות אסירים

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח: חוק פיקוח אלקטרוני

המשרד לביטחון הפנים קבע כיעד את ההתמודדות עם מצוקת המחסור במקומות כליאה בישראל.

התמודדות זו נעשית, בין היתר, תוך בחינה מתמדת של שיטות ואמצעים חדשניים שונים מתאימים.

במסגרת מחויבות זו הוחלט על-ידי השר לביטחון הפנים לקדם את התכנית לשימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה למעצר/מאסר.

התכנית לפיקוח אלקטרוני, החלה את יישומה לגבי עצירים משוחררים בערובה ב-1 למאי 2005, ומה-10 בינואר 2006 גם לגבי אסירים משוחררים על תנאי.[1]

מהו הפיקוח האלקטרוני על מעצר/מאסר בית ? פיקוח אלקטרוני על מעצר או מאסר בית הוא חלופה לכליאה המאפשרת פיקוח באמצעים אלקטרוניים על שהות המפוקחים (במקרה זה – עצירים משוחררים בערובה או אסירים משוחררים על תנאי), בביתם או במקום אחר מוגדר. המערכת האלקטרונית מאפשרת לוודא את נוכחות המפוקח במקום בזמנים ובמועדים בהם מתחייבת שהותו במקום הפיקוח. המערכת מאפשרת התרעה בזמן אמת, על יציאות בלתי מאושרות של המפוקח ממתחם הפיקוח, החורגות מהתנאים שנקבעו במסגרת ההחלטה לשחררו ממעצר או ממאסר.

השיטה של פיקוח אלקטרוני, על עצירים ואסירים המשוחררים בתנאים ממקום הכליאה פועלת במספר מדינות בעולם במתכונות שונות, אך עקרונות התפעול דומים: לגופו של המפוקח (קרסול או פרק יד) מוצמד משדר אלקטרוני המשדר אותות למקלט הנמצא במקום הפיקוח. המקלט מקושר באמצעות קו טלפון של חברת בזק למוקד הבקרה הארצי של החברה המפקחת. האותות משודרים באמצעות הטלפון למרכז בקרה המפקח על העצירים או האסירים. היה והמקלט מזהה הפרה של תנאי הפיקוח, חיווי משודר מיידית למרכז הבקרה וזה פועל על-פי נוהל טיפול בהפרות שגובש על-ידי מנהלת הפיקוח. הודעה על מהות ההפרה מועברת במקביל למשטרת ישראל להמשך טיפול.

השיטה מאפשרת להתאים משטר פיקוח 'ועוצר' ייחודי ואישי המותאם לכל מפוקח בנפרד, בהתאם למאפייניו האישיים, העבירה שביצע, צרכיו השיקומיים, תכנית השיקום שפותחה עבורו וכיו"ב. כך מתאפשר למפוקח, באם הדבר הותר לו בתנאי השחרור מהמעצר/המאסר, לצאת לעבודה, ללימודים, לטיפולים רפואיים, לסדנאות טיפוליות וכו'.

אזיקים אלקטרונים הם אמצעי למעקב אחרי עציר או אסיר, לוודא שהוא עומד במגבלות תנועה שהוטלו עליו. אזיקים אלקטרוניים משמשים לרוב לוידוא עמידת חשודים בתנאים של מעצר בית, אך יכולים לשמש גם למעקב אחר אסירים בעת חופשה או אפילו בעת המצאם בבית סוהר.

אזיק אלקטרוני כולל צמיד המוצמד לרגלו או לידו של המפוקח, כשעליו משדר אותות תכופים המודיע על מיקום הצמיד, למשל בקריאות של GPS. לעתים, יחד עם האזיק מותקן במקום המצאו של המפוקח מקלט המקבל את התשדורות מהמשדר ומעביר אותם באמצעות קו טלפון (רגיל או סלולרי) או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אחרות לגורמי האכיפה הרלוונטיים. 

המטרות העיקריות בפיקוח אלקטרוני הן שימור עצירים ואסירים מתאימים, שאינם מסוכנים במיוחד, בתוך המעגל החברתי שאיננו עברייני ובהגדלת סיכויי חזרתם לחברה (צמצום תופעת הרצידביזם). שימוש באמצעי זה מאפשר גם את יישומן של תוכניות עבודה או שיקום שונות, בתחום בית הסוהר ומחוץ לו, וכן טיפול בעברייני מין משוחררים ובנאשמים בעבירות אלימות במשפחה.

בישראל החלה לפעול בשנת 2005 תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים, בשיתוף חברה פרטית ("חברת השמירה" - כיום "G4S ישראל"). כיום המערכות שנמצאות בשימוש בישראל מוודאות שהאסיר נמצא בביתו או יצא מביתו. נערך פיילוט על מערכות איזוק אלקטרוני באמצעות GPS.

קיימת ביקורת על השימוש באזיקים אלקטרוניים. הביקורת טוענת לפגיעות נפשיות שנגרמות למי שמפוקח באופן כה צמוד. כן קיימות טענות על עצם מעצר הבית, במיוחד לפני משפט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

יניב ואקי ויורם רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה:תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט, נ"ב, תשע"ג , עמ' 417

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו "לקראת בטיחות במשפט הפלילי" עיוני משפט לו