‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות פלילית במצב של שכרות במשפט העונשין הישראלי ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

שכרות

נהיגה בשכרות

פסק דין עוזרי

פסק דין חזוט

פסק דין מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' יונתן שי תירוש (טננבוים)

פסק דין רזי סעת נ' מ"י 

הדין הפלילי במצב של שיכרות

אחריות פלילית במצב של שכרות חלקית

הדוקטרינה של התנהגות חופשית במקור במצב של שכרות חלקית

עבירות האוסרות על שיכור לעסוק בפעילות מסוכנת

משפט משווה

ארצות הברית

תאונות דרכים קטלניות – ישראל מול ארה"ב

שימוש במכשיר הינשוף ברחבי העולם

חוקים ייחודיים במדינות אחרות

סיכום

ביבליוגרפיה

במישור המשפט המצוי המודעות לדוקטרינה של התנהגות חופשית במקור מאפשרת להתגבר על הקשיים הנובעים מהפרשנות שנתנה הפסיקה ל סעיף 34ט לחוק העונשין. אולם, גם סעיף 34ט לחוק כשלעצמו איננו מוצלח ביותר. אין בכוחו של סעיף זה לפתור את כל הבעיות המתעוררות במקרים שבהם האלמנט ההתנהגותי של העבירה בוצע במצב של שכרות;, ובמקרים שבהם הסעיף מספק פתרון - לא תמיד הפתרון הוא משביע רצון. במישור המשפט הרצוי המודעות לדוקטרינה של התנהגות חופשית במקור תאפשר להמיר את ההסדר הקבוע ב סעיף 34ט לחוק בהסדר פשוט יותר אך גם מוצלה יותר.

ההסדרים הנוגעים לשכרות מלאה בשיטות המשפט השונות, ובמשפט הישראלי בכלל זה, מבוססים למעשה, לא תמיד מדעת, על הדוקטרינה של התנהגות חופשית במקור. [1]

את האחריות לעבירה של מחשבה פלילית, שאת האלמנט ההתנהגותי שלה ביצע העושה במצב של שכרות מלאה או במצב של שכרות חלקית יש להתנות בהוכחה כי בשלב הקודם שבו בחר העושה להשתכר הוא צפה את האפשרות של ביצוע העבירה במצב זה. בהקשר זה אין הצדקה לקבוע חזקה מוחלטת של פזיזות שתאפשר להטיל אחריות לעבירה של מחשבה פלילית, אך לא של כוונה, בלא שיהיה צורך להוכיח את היסוד הנפשי שניתן לייחס לעושה בשלב הקודם להימצאותו במצב של שכרות מלאה או במצב של שכרות חלקית; חזקה הקבועה, בעיקר בשיטות המשפט המקובל ובמשפטנו בכלל זה בהקשר של שכרות מלאה. [2]

כדי לייחס לעושה אחריות לעבירה של רשלנות, שאת האלמנט ההתנהגותי שלה הוא ביצע במצב של שכרות מלאה, יש להראות שבשלב הקודם היתה לעושה יכולת סבירה לצפות שהוא עלול להביא את עצמו למצב זה שבמסגרתו הוא -עלול לבצע את העבירה. במצב של שכרות חלקית, לעומת זאת, ניתן יהיה בדרך כלל לייחס לעושה אחריות לעבירה של רשלנות בלא לפנות לשלב הקודם, מהנימוק שבשעת הביצוע היתה לו יכולת סבירה להיות ער לאלמנטים העובדתיים של העבירה.

כאמור בראשית העבודה, אנו כותבי העבודה, אנשי חינוך נתקלנו ונתקלים בתופעות של נוער המשתכר ומסכן עצמו בנהיגה. אנו סבורים שחשוב מאוד לעורר את הסכנה בנהיגה בשכרות הן משפטית כמו שעבודה זו שמה דגש והן מבחינה הסברתית וחינוכית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רוזנברג, רוני. סייג השכרות - האחריות הפלילית של אדם שעבר עבירה במצב של שכרות. פלילי.

אברהם טננבוים וסיוון רצון, מגמות בדיני תעבורה־וביקורת החמרת הענישה" דין ודברים ז' 128-95