‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפעילות המרדנית של נערי גבעות- ימין קיצוני בשטחים?

תוכן עניינים

מבוא

הגדרת המושג מרי אזרחי

נוער הגבעות: מרי במוסכמות חברתיות בורגניות ובמדינת ישראל כמדינה

מרי בתוכנית ההתנתקות

מרי בפינוי עמונה

מרי ופונדמנטליזם יהודי

ההיבטים הפסיכולוגיים של נוער הגבעות ביהודה ושומרון

מרי אזרחי

אי ציות אזרחי כפי שמכנה זאת הפילוסוף האמריקאי ג'ון רולס בספרו "תיאוריה של צדק":

אי ציות אזרחי-תוקפני

אי ציות אזרחי-הגנתי

מה בין מרי אזרחי לבין סוגי מחאה אחרים ולדמוקרטיה?

הדגשי הטיעון הדמוקרטי נגד השימוש במרי אזרחי:

הדגשי הביקורת הנמתחת בעד טיעון הדמוקרטי:

ומן הכלל אל הפרט:

תולדות נוער הגבעות

חילוקי הדעות בציונות הדתית

מקרה בוחן : פעילות נוער הגבעות בהתנתקות: מחאה חברתית או מרי אזרחי?

פעולות מחאה אלימות ספק לגיטימיות מבחינה ציבורית וחוקית:

חסימת כבישים, הצתת צמיגים, פיזור מסמרים ושמן:

סרבנות צבאית:

עימותים אלימים של נוער הגבעות עם כוחות הפינוי:

המרדה, עידוד לסרבנות, קריאות ומעשים שיש בהם משום הפרת חוק

מסקנה לגבי נוער הגבעות כנוקט במרי שאינו מרי אזרחי לגיטימי

סיכום

ביבליוגרפיה

נוער הגבעות הוא הפלג הקיצוני בקרב צעירי יהודה ושומרון.נוער הגבעות אינו מהווה תנועה רשמית, על כן אין לו מנהיג רשמי או עקרונות מוצהרים. בסיס התפוצה המרכזי של נוער הגבעות הוא הר חברון והישוב בת עין. הנערים המשתייכים לנוער הגבעות נחשבים לסגפנים ולבעלי אידיאולוגיה קיצונית שכוללת את כתבי הרב כהנא, חסידות ברסלב והרב קוק. הקבוצה התפלגה מתנועת המתנחלים ומהיהדות הציונית-דתית בכלל, ואימצה לה מאפיינים משלה, בדרך כלל כהקצנה ליהדות הציונית-דתית. [1]

נוער הגבעות שמנסים להוביל אקטיביזם התנחלותי הדומה בלהטו ללהט של דור הוריו, אולם חברת המתנחלים כבר עברה תהליך של נירמול ונוטה להתקרב לחברה הישראלית ולא להתבדל ממנה.

לפיכך, נוער הגבעות עורר חילוקי דעות בקרב המתיישבים הותיקים ביש"ע ובציונות הדתית. הם נתפסו כנערים שנפלטו מהמסגרות המקובלות וכקיצוניים המפריעים לתנועת ההתיישבות.

אולם נראה כי אין להתייחס את נוער הגבעות כאל תנועה חולפת שכן בקרב הציונות הדתית, החל מ 1967 ניכרו מגמות שונות של פונדמנטליזם, כשהדוגמא הבולטת לפני נוער הגבעות הייתה המחתרת היהודית. [2]

נוער הגבעות הוא קבוצה תרבותית-חברתית-התנחלותית, שגבולותיה אינם ברורים לחלוטין. לעתים מכונים בעגה גבעונים.

נערי הגבעות מתגוררים במאחזים או במבנים בודדים, בשטחים פתוחים, בעיקר ביהודה ושומרון. לעתים קרובות הם עושים זאת במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות, כגון אברי רן, מאיר ברטלר או איתי זר. "נוער הגבעות" מתאפיין לרוב בגידול פאות וזקנים, כיפות גדולות, רעיית צאן או עבודת אדמה, והתנגדות לממסד הישראלי. [3]

המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.

חלק מנערי ונערות הגבעות הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים חדשים וריקים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.

נערי גבעות רבים קרובים לתופעת החסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה. הזדהות צעירים אלו עם אופנת הניו אייג' מתבטאת גם בלבושם, בסגנון מרכז אסיה, ובסגנונות המוזיקה שהם שומעים. הזמר סיני תור המתגורר ברמת השרון הוא דוגמה לקבוצה זו.

נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים ברשות הרב יצחק גינזבורג. חלק מנערי הגבעות אינם קשורים לתנועה כלשהי.

רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות או שיער ארוך ופרוע. חלקם מתלבשים באופן השואב השראה מתיאורי הלבוש של ימי התנ"ך או תקופת בית שני. רבים מנערי הגבעות דוגלים בערכים ירוקים וסביבתיים הכוללים גידול ירקות אורגניים, המעטה בצריכת מותגים או מזון מהיר ומיחזור פסולת.

יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, הוא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצונו של הקב"ה כיום ובהחשת הגאולה.

רבים מבני נוער הגבעות מתגוררים בבקתות עץ ובתנאים קשים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, אסתטיקה ומהירות בניה (גישתה של תנועת "נחלה"). במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון מחריבים את הגבעות שבהן הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעתים גם ללא קורת גג.

רבים מבני נוער הגבעות מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי ובפרט שואפים להחיל את הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מהם השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. גורמים בממשל ובכוחות הביטחון בישראל סוברים כי חלק מנערי הגבעות משתתף בפעולות המכונות "תג מחיר".

מצגת רפרט על נוער הגבעות פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הרב אליעזר מלמד, להבדיל בין טוב לרע; בנייה לא מוסדרת מזיקה להתיישבות, מדור 'רביבים', בעיתון 'בשבע', גיליונות 676–677

קימרלינג, ברוך מהגרים, מתיישבים ילידים. הוצאת עלמא/ עם עובד. פרק רביעי: לפרש מחדש את הציונות: דתיות, לאומיות ותרבות דתית-לאומית

 Lewis Perry, Civil Disobedience: An American Tradition. New Haven, CT: Yale University Press