‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות ארגון העבודה העולמי?

 תוכן עניינים

מבוא    

ארגון העבודה הבינלאומי International Labour Organization        

מטרות הארגון  

היסטוריה         

ועידת העבודה הבינלאומית        

אימוץ אמנות של הארגון הבינ"ל   

יישום אמנות     

נושאי האמנות   

ההצהרה על העקרונות והזכויות הבסיסיות בעבודה משנת

ביקורת על קביעת תקני עבודה "יסודיים" 

המלצות הארגון 

עבודת ילדים     

איידס   

פרס נובל          

אמנת המנוחה השבועית 

החוק:   

המנוחה השבועית          

ועדת מומחים    

הדיון במשפט הבינלאומי

ארגון העבודה הביןלאומי ILO      

האיחוד האירופי

בריטניה           

נספח האמנה    

C Weekly Rest Industry Convention     

ארגון העבודה הבינלאומי International Labour Organization היא סוכנות של האומות המאוחדות המתמקדת בנושאים של יחסי עבודה. מטה הארגון בז'נבה שבשווייץ. הארגון נוסד בשנת 1919, כתוצאה מועידת השלום בפריז ותחילתו כסוכנות של חבר הלאומים. עם הקמת האומות המאוחדות הפך הארגון להיות אחת מסוכנויותיו. חוקת הארגון כוללת את הצהרת פילדלפיה המפרטת את מטרותיו של הארגון. מזכירות הארגון ידועה בשם "משרד העבודה הבינלאומי". בארגון חברות 179 מדינות בעולם, כולל מדינת ישראל.

מטרת הארגון היא לחזק את זכויות העובד, לשפר את תנאי העבודה והמחיה של העובד, להגביר את התעסוקה ולספק מידע והזדמנויות להכשרה מקצועית. תוכניות בסיוע וביוזמת הILO כוללות מידע בענייני בטיחות וגהות בעבודה, תקני עבודה ותוכניות לזכויות אדם.

באופן היסטורי, הILO היה הגוף הקובע תקנים בינלאומיים לתנאי עבודה, פעילות שהיוותה את הבסיס ליסודם של איגודים מקצועיים ופעילויות אחרת במדינות שונות בעולם.[1] 

לארגון העבודה הבינלאומי שלוש משימות עיקריות. הראשונה, קביעת תקנים בינלאומיים בתחום העבודה, הן ברמת אמנות והן ברמה של המלצות, אשר יאומצו במדינות החברות. אמנות והמלצות הארגון מכילות הנחיות במגוון נושאים הנוגעים לעבודה, בין השאר עבודת ילדים, נשים בעבודה, שעות העבודה, עבודה בחגים ובימי מנוחה, פיקוח על העבודה, הכשרה מקצועית, הגנת ביטוח לאומי לעובד, דיור לעובדים, רפואה תעסוקתית ובטיחות, תנאי עבודה בים, הגנה על עובדים זרים, ועוד.[2]

המשימה השנייה היא שיתוף פעולה טכני בינלאומי לסיוע למדינות מתפתחות. חלק ניכר ממשאבי הארגון מוקדש למטרה זו. ארגון האומות המאוחדות מסייע להשגת מטרה זו, יחד עם סוכנויות אחרות באו"ם. הפעילות תחת משימה זו מתמקדות בארבעה נושאים עיקריים: פיתוח כח אדם בעזרת הכשרה מקצועית והכשרת מנהלי עבודה; תכנון תעסוקה וקידום בתעסוקה; פיתוח מוסדות חברתיים בתחומי מינהל עבודה, יחסי עבודה, קואופרטיבים ועבודה כפרית; תנאי העבודה, כולל נושאי בטיחות וגיהות, ביטוח לאומי, פיצויים, שעות עבודה, פעילות רווחה, ועוד.

משימה שלישית היא בחינוך ובפרסום עבודות מחקר, תוכניות הכשרה וחינוך. לארגון שני מוסדות חינוך ייחודיים: "המוסד הבינלאומי ללימודי עבודה" בז'נבה ו"המוסד הבינלאומי להכשרה מקצועית וטכנית מתקדמת" בטורינו, באיטליה. [3]

הליך קבלת ההחלטות של הILO מתנה את קבלת אמנות עבודה בתמיכה של רוב הנציגים בוועידה. אימוץ אמנת עבודה על ידי ועדית העבודה הבינלאומית מאפשרת לממשלות שונות בעולם לאשרר את האמנה המקבלת מעמד של הסכם בינלאומי כאשר שתיים או יותר מדינות בעולם מאמצות אותה.

אישורה של אמנה על ידי הILO יוצרת חובה חוקית ליישם את הוראותיה על ידי המדינות אשר אישררו את האמנה. ממשלות אותן מדינות נדרשות להגיש לארגון דיווחים המפרטים את הדרך שבה הן מבטיחות את ציות מדינתן להוראות האמנה שאשררו. בכל שנה, הוועדה על יישום תקנים, בוועידת העבודה הבינלאומית, בוחנת מספר חשדות להפרות של תקני העבודה של הILO. בשנים האחרונות, אחת מן המדינות החברות אשר זכתה למירב תשומת הלב, בזכות הפרותיה את זכויות העובדים, היא מיאנמר.

כל האמנות אשר אומצו על ידי הILO הן בעלות מעמד של "תקני עבודה בינלאומיים" ללא קשר למספר המדינות אשר אישררו אותן. נושאי אותן אמנות מגוונים ומכסים מספר רב של נושאים: זכות העובדים להתאגד, בטיחות וגיהות בעבודה, תנאי עבודה בתעשיית התובלה הימית, עבודת ילדים, נושאי הפליה בעבודה, עבודה בכפייה, ועוד.

בוועידה ה98 של הארגון, נתקבלה "ההצהרת הILO על העקרונות והזכויות הבסיסיות בעבודה". הצהרה זו עומדת על ארבעה נושאים, כנושאי "ליבה", בתחום תקני העבודה הבינלאומיים. נושאי "ליבה" אלה אושררו על ידי הרוב המכריע של המדינות החברות בארגון, להוציא את מיאנמר וארצות הברית, אשר אשררו רק שתיים מן ההצהרות הנחשבות ל"יסודיות".

למרות האישרור המהיר של ההצהרות היסודיות על ידי מדינות רבות בעולם, קמו מספר דוברים מתחום האקדמיה וכן פעילים בתחום העבודה, אשר מתחו ביקורת על ארגון הILO על שיצר חלוקה מלאכותית בין הקשת השלמה של תקני עבודה, אשר רבים מהם מקבעים זכויות אדם ספציפיות ואשר לא נכללו ב"הצהרת היסוד" של 1998. לדוגמה, הצהרת 1998 אינה כוללת ניסוח עקרונות בתחום בטיחות וגיהות בעבודה וכן שעות העבודה. כדי להוסיף מבוכה לבלבול, הארגון מתייחס לעקרונות הצהרת היסוד משנת 1998 כאל "זכויות אדם" בעוד שלפני קבלת ההצהרה, הייתה התייחסות זהה לכל תקני העבודה הבינלאומיים כאל זכויות אדם. מנגד ניתן לקרוא בהצהרה כי היא מאמצת למעשה את כל תקני העבודה שהתקבלו על ידי הארגון בעבר, גם אם איננה מפרטת את כולם. 

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary [2016]

ר' בן ישראל הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת, עם עובד